ע״א 8922/22 הצדדים: מכון ז׳בוטינסקי בישראל נ׳ בית המכירות2026-01-29T22:00:00Z<p>עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי אין לאפשר מסחר בחומרים ארכיונים ישראלים עליהם מוטבעת חתימת הארכיון, וכי יש לקבוע כנקודת מוצא משפטית ועובדתית שלא מתקיימת בעניינם תקנת השוק.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>יעקב פונקלשטיין, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.</p>עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי אין לאפשר מסחר בחומרים ארכיונים ישראלים עליהם מוטבעת חתימת הארכיון, וכי יש לקבוע כנקודת מוצא משפטית ועובדתית שלא מתקיימת בעניינם תקנת השוק.
פרקליט/ה מטפל/ת: יעקב פונקלשטיין, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי אין לאפשר מסחר בחומרים ארכיונים ישראלים עליהם מוטבעת חתימת הארכיון, וכי יש לקבוע כנקודת מוצא משפטית ועובדתית שלא מתקיימת בעניינם תקנת השוק.פרקליט/ה מטפל/ת: יעקב פונקלשטיין, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.[1 קבצים]28922-22
בר"מ 972/23 קידר מבנים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה2026-01-28T22:00:00Z<p>ניצבת להכרעת בית המשפט הנכבד שאלת היקף הפטור מתשלום היטל השבחה שמעניק סעיף 19(ב)(10)(ב), בין היתר, במצבים בהם תכנית מפורטת שהוכנה לפי סעיף 23 לתמ"א 38 מעניקה יותר שטחי בניה מאלו הקבועים בתמ"א 38 עליה נסוב סעיף 19(ב)(10)(א). </p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>רן רוזנברג, עו"ד סגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.</p>ניצבת להכרעת בית המשפט הנכבד שאלת היקף הפטור מתשלום היטל השבחה שמעניק סעיף 19(ב)(10)(ב), בין היתר, במצבים בהם תכנית מפורטת שהוכנה לפי סעיף 23 לתמ"א 38 מעניקה יותר שטחי בניה מאלו הקבועים בתמ"א 38 עליה נסוב סעיף 19(ב)(10)(א).
פרקליט/ה מטפל/ת: רן רוזנברג, עו"ד סגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.ניצבת להכרעת בית המשפט הנכבד שאלת היקף הפטור מתשלום היטל השבחה שמעניק סעיף 19(ב)(10)(ב), בין היתר, במצבים בהם תכנית מפורטת שהוכנה לפי סעיף 23 לתמ"א 38 מעניקה יותר שטחי בניה מאלו הקבועים בתמ"א 38 עליה נסוב סעיף 19(ב)(10)(א). פרקליט/ה מטפל/ת: רן רוזנברג, עו"ד סגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]5972-23
רע"א 42499-02-25 שולי אברהם נ' עיריית תל אביב-יפו2025-12-27T22:00:00Z<p>האם רשות מנהלית מנועה מלטעון טענת התיישנות כהגנה מפני תביעת השבה אזרחית, מכוח חובת תום הלב וההגינות המוגברות החלות עליה?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>עו"ד חגית שפיצר ועו"ד אריאל רוזנברג, המחלקה האזרחית, פרקליטות המדינה.</p>האם רשות מנהלית מנועה מלטעון טענת התיישנות כהגנה מפני תביעת השבה אזרחית, מכוח חובת תום הלב וההגינות המוגברות החלות עליה?
פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד חגית שפיצר ועו"ד אריאל רוזנברג, המחלקה האזרחית, פרקליטות המדינה.האם רשות מנהלית מנועה מלטעון טענת התיישנות כהגנה מפני תביעת השבה אזרחית, מכוח חובת תום הלב וההגינות המוגברות החלות עליה?פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד חגית שפיצר ועו"ד אריאל רוזנברג, המחלקה האזרחית, פרקליטות המדינה.[1 קבצים]3, 2042499-02-25
סע״ש 33086-06-22 הצדדים: הודיה מנחם נ' קרן גמלאות מרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד)2025-12-22T22:00:00Z<p>האם מי שנולדה מתרומת זרע אנונימית שאמה, אשר הייתה מבוטחת בקרן, יכולה להיכנס בגדרי סעיף 19(א)(4) לתקנון האחיד. </p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>דניאל פסי, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>האם מי שנולדה מתרומת זרע אנונימית שאמה, אשר הייתה מבוטחת בקרן, יכולה להיכנס בגדרי סעיף 19(א)(4) לתקנון האחיד.
פרקליט/ה מטפל/ת: דניאל פסי, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.האם מי שנולדה מתרומת זרע אנונימית שאמה, אשר הייתה מבוטחת בקרן, יכולה להיכנס בגדרי סעיף 19(א)(4) לתקנון האחיד. פרקליט/ה מטפל/ת: דניאל פסי, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]1633086-06-22
ת"א 23277-05-22 הצדדים: משה עיני נ' אחוזת ויצמן סנטר בע״מ2025-12-17T22:00:00Z<p>מתכונת העדת שופטת.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>מיכל פליגלר ורבקה מקלב.</p>מתכונת העדת שופטת.
פרקליט/ה מטפל/ת: מיכל פליגלר ורבקה מקלב.מתכונת העדת שופטת.פרקליט/ה מטפל/ת: מיכל פליגלר ורבקה מקלב.223277-05-22
בר"ם 2041/21 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת״א נ׳ מדמוני2025-12-17T22:00:00Z<p>האם הפטור מהיטל השבחה, הקבוע בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק, חל רק בעת מימוש הזכויות באמצעות היתר בניה שניתן לשם הרחבתה של דירת מגורים קיימת; או שמא חל גם בעת מימוש זכויות הבניה באמצעות מכר של דירת המגורים.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>רן רוזנברג, עו"ד סגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.</p>האם הפטור מהיטל השבחה, הקבוע בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק, חל רק בעת מימוש הזכויות באמצעות היתר בניה שניתן לשם הרחבתה של דירת מגורים קיימת; או שמא חל גם בעת מימוש זכויות הבניה באמצעות מכר של דירת המגורים.
פרקליט/ה מטפל/ת: רן רוזנברג, עו"ד סגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.האם הפטור מהיטל השבחה, הקבוע בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק, חל רק בעת מימוש הזכויות באמצעות היתר בניה שניתן לשם הרחבתה של דירת מגורים קיימת; או שמא חל גם בעת מימוש זכויות הבניה באמצעות מכר של דירת המגורים.פרקליט/ה מטפל/ת: רן רוזנברג, עו"ד סגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]52041-21-3
2041/21 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א נ' מדמוני שושונה2025-12-17T22:00:00Z<p>האם הפטור מהיטל השבחה, הקבוע בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק, חל רק בעת מימוש הזכויות באמצעות היתר בניה שניתן לשם הרחבתה של דירת מגורים קיימת; או שמא חל גם בעת מימוש זכויות הבניה באמצעות מכר של דירת המגורים. </p><p><strong>פרקליט מטפל:</strong> רן רוזנברג</p>האם הפטור מהיטל השבחה, הקבוע בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק, חל רק בעת מימוש הזכויות באמצעות היתר בניה שניתן לשם הרחבתה של דירת מגורים קיימת; או שמא חל גם בעת מימוש זכויות הבניה באמצעות מכר של דירת המגורים.
פרקליט מטפל: רן רוזנברגהאם הפטור מהיטל השבחה, הקבוע בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק, חל רק בעת מימוש הזכויות באמצעות היתר בניה שניתן לשם הרחבתה של דירת מגורים קיימת; או שמא חל גם בעת מימוש זכויות הבניה באמצעות מכר של דירת המגורים. פרקליט מטפל: רן רוזנברג[1 קבצים]192041-21-2
רע"א 41409-09-24 ו-74413-09-24 הצדדים: לורנט לוי נ׳ נציגות הבית המשותף2025-12-17T22:00:00Z<p>מהו מעמדו המשפטי של תקנון בית משותף, וכפועל יוצא, כיצד יש לפרש הוראה בתקנון בית משותף ביחס להגבלת השימוש בדירות 'למגורים', בכל הנוגע להשכרה לפרקי זמן קצרים (בסגנון Airbnb).</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>קרן וול ולי גל און.</p>מהו מעמדו המשפטי של תקנון בית משותף, וכפועל יוצא, כיצד יש לפרש הוראה בתקנון בית משותף ביחס להגבלת השימוש בדירות 'למגורים', בכל הנוגע להשכרה לפרקי זמן קצרים (בסגנון Airbnb).
פרקליט/ה מטפל/ת: קרן וול ולי גל און.מהו מעמדו המשפטי של תקנון בית משותף, וכפועל יוצא, כיצד יש לפרש הוראה בתקנון בית משותף ביחס להגבלת השימוש בדירות 'למגורים', בכל הנוגע להשכרה לפרקי זמן קצרים (בסגנון Airbnb).פרקליט/ה מטפל/ת: קרן וול ולי גל און.[1 קבצים]541409-09-24
בר"ע 37862-07-24 הצדדים: המוסד לביטוח לאומי נ' פלוני2025-12-06T22:00:00Z<p>האם ניתן להכיר בפגיעה שנגרמה למשרת הקבע כתוצאה מרשלנות רפואית בעת קבלת טיפול רפואי במתקן אזרחי, אליו הופנה על ידי רשויות הצבא - כתאונת עבודה, עפ"י הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת:</strong> יאנה סימקין, פרקליטות המדינה, המחלקה למשפט העבודה.</p>האם ניתן להכיר בפגיעה שנגרמה למשרת הקבע כתוצאה מרשלנות רפואית בעת קבלת טיפול רפואי במתקן אזרחי, אליו הופנה על ידי רשויות הצבא - כתאונת עבודה, עפ"י הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995?
פרקליט/ה מטפל/ת: יאנה סימקין, פרקליטות המדינה, המחלקה למשפט העבודה.האם ניתן להכיר בפגיעה שנגרמה למשרת הקבע כתוצאה מרשלנות רפואית בעת קבלת טיפול רפואי במתקן אזרחי, אליו הופנה על ידי רשויות הצבא - כתאונת עבודה, עפ"י הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995?פרקליט/ה מטפל/ת: יאנה סימקין, פרקליטות המדינה, המחלקה למשפט העבודה.[1 קבצים]1737862-07-24
בג"ץ 7404/23 הצדדים: עיריית תל אביב נ' בית הדין הרבני הגדול ירושלים2025-10-22T21:00:00Z<p> גדרי סמכותו של בית דין רבני להידרש לעניינו של הקדש דתי, בהתאם לסעיף 41(א) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>אסתי אוחנה ודניאל מארקס, פרקליטות המדינה מחלקת בג"צים.</p>גדרי סמכותו של בית דין רבני להידרש לעניינו של הקדש דתי, בהתאם לסעיף 41(א) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979.
פרקליט/ה מטפל/ת: אסתי אוחנה ודניאל מארקס, פרקליטות המדינה מחלקת בג"צים. גדרי סמכותו של בית דין רבני להידרש לעניינו של הקדש דתי, בהתאם לסעיף 41(א) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979.פרקליט/ה מטפל/ת: אסתי אוחנה ודניאל מארקס, פרקליטות המדינה מחלקת בג"צים.[1 קבצים]17404-23
בר"מ 4228/24 עיריית הוד השרון נ' בן חן גולמן2025-08-12T21:00:00Z<p>חוקיות החלטת רשות מקומית שלא לאכוף חובת תשלום אגרת הסדר חניה בתחומה; והאם החלטה שלא לאכוף חובת תשלום כאמור ומקביל לא לחסום את אפשרות התשלום ביישומוני חניה – מהווה עילה לייצוגית</p><p><strong>פרקליט מטפל:</strong> אוּרָן סוקר</p>חוקיות החלטת רשות מקומית שלא לאכוף חובת תשלום אגרת הסדר חניה בתחומה; והאם החלטה שלא לאכוף חובת תשלום כאמור ומקביל לא לחסום את אפשרות התשלום ביישומוני חניה – מהווה עילה לייצוגית
פרקליט מטפל: אוּרָן סוקרחוקיות החלטת רשות מקומית שלא לאכוף חובת תשלום אגרת הסדר חניה בתחומה; והאם החלטה שלא לאכוף חובת תשלום כאמור ומקביל לא לחסום את אפשרות התשלום ביישומוני חניה – מהווה עילה לייצוגיתפרקליט מטפל: אוּרָן סוקר[1 קבצים]3, 9, 104228-24
רע"א 1705/24 הצדדים: פרזות- חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ, ע"י עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל - עמדה משלימה2025-08-06T21:00:00Z<p> שאלת פרשנות הוראת המעבר שנקבעה בגדרי סעיף 70 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 - עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הן לשון הוראת המעבר והן תכליותיה מביאות למסקנה כי על דייר ממשיך לעמוד בתנאי הגדרת דייר ממשיך שבסעיף 1 לחוק זכויות הדייר, התשנ"ח -1998 ולהתגורר בדירה הציבורית עם הדייר החוזי ברציפות החל מהמועד הקובע ועד למועד פטירת הדייר החוזי או מעברו למוסד סיעודי, ועל תקופה זו לעמוד על ארבע שנים לפחות.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong> עו"ד אפרת בוגנים- שאג, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>שאלת פרשנות הוראת המעבר שנקבעה בגדרי סעיף 70 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 - עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הן לשון הוראת המעבר והן תכליותיה מביאות למסקנה כי על דייר ממשיך לעמוד בתנאי הגדרת דייר ממשיך שבסעיף 1 לחוק זכויות הדייר, התשנ"ח -1998 ולהתגורר בדירה הציבורית עם הדייר החוזי ברציפות החל מהמועד הקובע ועד למועד פטירת הדייר החוזי או מעברו למוסד סיעודי, ועל תקופה זו לעמוד על ארבע שנים לפחות.
פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד אפרת בוגנים- שאג, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. שאלת פרשנות הוראת המעבר שנקבעה בגדרי סעיף 70 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 - עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הן לשון הוראת המעבר והן תכליותיה מביאות למסקנה כי על דייר ממשיך לעמוד בתנאי הגדרת דייר ממשיך שבסעיף 1 לחוק זכויות הדייר, התשנ"ח -1998 ולהתגורר בדירה הציבורית עם הדייר החוזי ברציפות החל מהמועד הקובע ועד למועד פטירת הדייר החוזי או מעברו למוסד סיעודי, ועל תקופה זו לעמוד על ארבע שנים לפחות.פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד אפרת בוגנים- שאג, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]201705-24-2
ת"א 19032-04-25 הצדדים: PJSC DTEK Krymenergo (חברה זרה המאוגדת באוקראינה) נ' הפרדציה הרוסית2025-07-29T21:00:00Z<p> תחולת סעיף 13 לחוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008 לעניין המצאת כתבי בית דין למדינות זרות על בקשות לסעדים זמניים.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>טל שחר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.</p>תחולת סעיף 13 לחוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008 לעניין המצאת כתבי בית דין למדינות זרות על בקשות לסעדים זמניים.
פרקליט/ה מטפל/ת: טל שחר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי. תחולת סעיף 13 לחוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008 לעניין המצאת כתבי בית דין למדינות זרות על בקשות לסעדים זמניים.פרקליט/ה מטפל/ת: טל שחר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.[1 קבצים]5, 719032-04-25
ת"א 33367-05-23 הצדדים: זיר"ה בע"מ נ' גוגל ישראל בע"מ2025-07-08T21:00:00Z<p>האם שירותי DNS ציבוריים הם ספק גישה לפי חוק זכות יוצרים, כלומר האם ניתן להורות להם לחסום גישה לאתרי אינטרנט שמפרים זכויות יוצרים.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת:</strong> שירה נגר, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי .</p>האם שירותי DNS ציבוריים הם ספק גישה לפי חוק זכות יוצרים, כלומר האם ניתן להורות להם לחסום גישה לאתרי אינטרנט שמפרים זכויות יוצרים.
פרקליט/ה מטפל/ת: שירה נגר, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי .האם שירותי DNS ציבוריים הם ספק גישה לפי חוק זכות יוצרים, כלומר האם ניתן להורות להם לחסום גישה לאתרי אינטרנט שמפרים זכויות יוצרים.פרקליט/ה מטפל/ת: שירה נגר, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי .[1 קבצים]33367-05-23
ת"צ 31789-10-212025-07-02T21:00:00Z<p> האם בדין הגבילו המשיבות בזמן מימוש עסקאות שביצעו באמצעותן עובדים לרכישת מוצרי מזון מספקים שונים, וזאת לתקופת זמן פחותה מהקבוע בסעיף 14ח לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>יעל קלטניק, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.</p>האם בדין הגבילו המשיבות בזמן מימוש עסקאות שביצעו באמצעותן עובדים לרכישת מוצרי מזון מספקים שונים, וזאת לתקופת זמן פחותה מהקבוע בסעיף 14ח לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981
פרקליט/ה מטפל/ת: יעל קלטניק, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי. האם בדין הגבילו המשיבות בזמן מימוש עסקאות שביצעו באמצעותן עובדים לרכישת מוצרי מזון מספקים שונים, וזאת לתקופת זמן פחותה מהקבוע בסעיף 14ח לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981פרקליט/ה מטפל/ת: יעל קלטניק, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.[1 קבצים]2, 931789-10-21
דנ"א 5363/24 הצדדים: Agoda Company Pte.Ltd נ' 12025-05-19T21:00:00Z<p>מה דינה של תניית ברירת דין שקובעת כי דין הסכסוך יהיה דין זר במערכת היחסים שבין תאגיד גלובלי לבין צרכן ישראל? </p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>מה דינה של תניית ברירת דין שקובעת כי דין הסכסוך יהיה דין זר במערכת היחסים שבין תאגיד גלובלי לבין צרכן ישראל?
פרקליט/ה מטפל/ת: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.מה דינה של תניית ברירת דין שקובעת כי דין הסכסוך יהיה דין זר במערכת היחסים שבין תאגיד גלובלי לבין צרכן ישראל? פרקליט/ה מטפל/ת: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]25363-24
רע"א 7335/22 הצדדים: קצרין נ' סלע2025-04-20T21:00:00Z<p>האם רשות מקומית רשאית לגבות אגרת היתר בנייה גם בגין עבודות הפטורות מהיתר בנייה שנכללו בבקשה להיתר בנייה.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>תמר צפדייה, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>האם רשות מקומית רשאית לגבות אגרת היתר בנייה גם בגין עבודות הפטורות מהיתר בנייה שנכללו בבקשה להיתר בנייה.
פרקליט/ה מטפל/ת: תמר צפדייה, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.האם רשות מקומית רשאית לגבות אגרת היתר בנייה גם בגין עבודות הפטורות מהיתר בנייה שנכללו בבקשה להיתר בנייה.פרקליט/ה מטפל/ת: תמר צפדייה, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]97335-22
ע"א 4652/24 הצדדים: אוהד שפר נ' עיריית תל - אביב - יפו2025-04-08T21:00:00Z<p>תחולת הלכת מרדכי (עע"מ 9100/15) והשאלה אם היא משתרעת גם על קיזוז בין חשבונות ארנונה שונים</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>חן אבידוב, המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.</p>תחולת הלכת מרדכי (עע"מ 9100/15) והשאלה אם היא משתרעת גם על קיזוז בין חשבונות ארנונה שונים
פרקליט/ה מטפל/ת: חן אבידוב, המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.תחולת הלכת מרדכי (עע"מ 9100/15) והשאלה אם היא משתרעת גם על קיזוז בין חשבונות ארנונה שוניםפרקליט/ה מטפל/ת: חן אבידוב, המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]9, 104652-24
סע"ש 45564-12-17 הצדדים: גליה כהן נ' אל על נתיבי אויר לישראל בעמ2025-01-29T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />היקף זכותו של המעסיק לעשות שימוש במידע שהתקבל ממצלמות הפועלות במרחב הציבורי בשטחו, אל מול זכות העובד לפרטיות במקום העבודה, כפי שהיא מעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן גם: "חוק היסוד") ובחוק הגנת הפרטיות. שאלה זו מתעוררת בנוגע לצילומים שנערכים ב"רשות הרבים" ובאשר ליכולת המעסיק להשתמש בצילומים אלה לתכלית שלשמה הופעלו המצלמות.<br /><br /><strong>הפרקליט המטפל:</strong> רביד אבוקרט, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
היקף זכותו של המעסיק לעשות שימוש במידע שהתקבל ממצלמות הפועלות במרחב הציבורי בשטחו, אל מול זכות העובד לפרטיות במקום העבודה, כפי שהיא מעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן גם: "חוק היסוד") ובחוק הגנת הפרטיות. שאלה זו מתעוררת בנוגע לצילומים שנערכים ב"רשות הרבים" ובאשר ליכולת המעסיק להשתמש בצילומים אלה לתכלית שלשמה הופעלו המצלמות.
הפרקליט המטפל: רביד אבוקרט, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.השאלה המשפטית:היקף זכותו של המעסיק לעשות שימוש במידע שהתקבל ממצלמות הפועלות במרחב הציבורי בשטחו, אל מול זכות העובד לפרטיות במקום העבודה, כפי שהיא מעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן גם: "חוק היסוד") ובחוק הגנת הפרטיות. שאלה זו מתעוררת בנוגע לצילומים שנערכים ב"רשות הרבים" ובאשר ליכולת המעסיק להשתמש בצילומים אלה לתכלית שלשמה הופעלו המצלמות.הפרקליט המטפל: רביד אבוקרט, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]845564-12-17
ת.א. 14473-01-22 הצדדים: פלוני נ' פלוני2025-01-29T22:00:00Z<p>האם ניתן לאכוף פסקי-דין הניתנים בבתי משפט באזור על תושב ישראלי (ובכלל זה האם קיים הסכם או אם קיימת פרקטיקה אחרת המאפשרים אכיפת פסקי-דין אלה).</p><p><strong>פרקליט מטפל: </strong>עו"ד מני מנחם, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.</p>האם ניתן לאכוף פסקי-דין הניתנים בבתי משפט באזור על תושב ישראלי (ובכלל זה האם קיים הסכם או אם קיימת פרקטיקה אחרת המאפשרים אכיפת פסקי-דין אלה).
פרקליט מטפל: עו"ד מני מנחם, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.האם ניתן לאכוף פסקי-דין הניתנים בבתי משפט באזור על תושב ישראלי (ובכלל זה האם קיים הסכם או אם קיימת פרקטיקה אחרת המאפשרים אכיפת פסקי-דין אלה).פרקליט מטפל: עו"ד מני מנחם, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.[1 קבצים]114473-01-22
ע"א 3144-23 הצדדים: פלסר נ׳ מפעל הפיס2024-12-25T22:00:00Z<p>שאלת פרשנותה ויישומה של תקנה 52(ב) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 על דוכנים ודלפקים למיניהם.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>חגית שפיצר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>שאלת פרשנותה ויישומה של תקנה 52(ב) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 על דוכנים ודלפקים למיניהם.
פרקליט/ה מטפל/ת: חגית שפיצר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.שאלת פרשנותה ויישומה של תקנה 52(ב) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 על דוכנים ודלפקים למיניהם.פרקליט/ה מטפל/ת: חגית שפיצר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]6, 93144-23
רע"א 1705/24 הצדדים: פרזות- חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ, ע"י עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל2024-12-22T22:00:00Z<p>שאלת פרשנות הוראת המעבר שנקבעה בגדרי סעיף 70 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 - עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הן לשון הוראת המעבר והן תכליותיה מביאות למסקנה כי על דייר ממשיך לעמוד בתנאי הגדרת דייר ממשיך שבסעיף 1 לחוק זכויות הדייר, התשנ"ח -1998 ולהתגורר בדירה הציבורית עם הדייר החוזי ברציפות החל מהמועד הקובע ועד למועד פטירת הדייר החוזי או מעברו למוסד סיעודי, ועל תקופה זו לעמוד על ארבע שנים לפחות.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>עו"ד יעקב הילמן, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>שאלת פרשנות הוראת המעבר שנקבעה בגדרי סעיף 70 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 - עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הן לשון הוראת המעבר והן תכליותיה מביאות למסקנה כי על דייר ממשיך לעמוד בתנאי הגדרת דייר ממשיך שבסעיף 1 לחוק זכויות הדייר, התשנ"ח -1998 ולהתגורר בדירה הציבורית עם הדייר החוזי ברציפות החל מהמועד הקובע ועד למועד פטירת הדייר החוזי או מעברו למוסד סיעודי, ועל תקופה זו לעמוד על ארבע שנים לפחות.
פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד יעקב הילמן, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.שאלת פרשנות הוראת המעבר שנקבעה בגדרי סעיף 70 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 - עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הן לשון הוראת המעבר והן תכליותיה מביאות למסקנה כי על דייר ממשיך לעמוד בתנאי הגדרת דייר ממשיך שבסעיף 1 לחוק זכויות הדייר, התשנ"ח -1998 ולהתגורר בדירה הציבורית עם הדייר החוזי ברציפות החל מהמועד הקובע ועד למועד פטירת הדייר החוזי או מעברו למוסד סיעודי, ועל תקופה זו לעמוד על ארבע שנים לפחות.פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד יעקב הילמן, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]201705-24
רע"א 8858/22 הצדדים: מכבי שירותי בריאות נ' אלה דובין2024-06-02T21:00:00Z<p>האם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות נגד קופות חולים בקשר לגביית דמי השתתפות עצמית עבור תרופות שכלולות בסל קופה? האם קופות החולים מוגדרות כ-"עוסק" בגדר פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות? האם יש מקום לאשר תובענה ייצוגית בגין גבייה שלא כדין, ככל שייקבע שהפרשנות בזמן אמת הייתה סבירה לשעתה? האם יש הבחנה בנוגע להנחות שיש לתת למבוטחים בין סל מכבי לסל של החוק?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>האם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות נגד קופות חולים בקשר לגביית דמי השתתפות עצמית עבור תרופות שכלולות בסל קופה? האם קופות החולים מוגדרות כ-"עוסק" בגדר פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות? האם יש מקום לאשר תובענה ייצוגית בגין גבייה שלא כדין, ככל שייקבע שהפרשנות בזמן אמת הייתה סבירה לשעתה? האם יש הבחנה בנוגע להנחות שיש לתת למבוטחים בין סל מכבי לסל של החוק?
פרקליט/ה מטפל/ת: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.האם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות נגד קופות חולים בקשר לגביית דמי השתתפות עצמית עבור תרופות שכלולות בסל קופה? האם קופות החולים מוגדרות כ-"עוסק" בגדר פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות? האם יש מקום לאשר תובענה ייצוגית בגין גבייה שלא כדין, ככל שייקבע שהפרשנות בזמן אמת הייתה סבירה לשעתה? האם יש הבחנה בנוגע להנחות שיש לתת למבוטחים בין סל מכבי לסל של החוק?פרקליט/ה מטפל/ת: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]98858-22
תנ"ג 60805-11-23 הצדדים: משה קאשי נ' מטריקס אי טי בע"מ2024-01-03T22:00:00Z<p>אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי דירקטוריון חברה ציבורית בעת עקיפת סמכות האסיפה הכללית בנושא תגמול מנכ"ל בחברה ואופן הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בעניין זה.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת:</strong> ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז ת"א אזרחי.</p>אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי דירקטוריון חברה ציבורית בעת עקיפת סמכות האסיפה הכללית בנושא תגמול מנכ"ל בחברה ואופן הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בעניין זה.
פרקליט/ה מטפל/ת: ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז ת"א אזרחי.אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי דירקטוריון חברה ציבורית בעת עקיפת סמכות האסיפה הכללית בנושא תגמול מנכ"ל בחברה ואופן הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בעניין זה.פרקליט/ה מטפל/ת: ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז ת"א אזרחי.[1 קבצים]260805
עמ"נ 18618-12-22 שמואל לויתן נ' הוועדה המקומית2023-12-27T22:00:00Z<p>שאלת החבות בהיטל השבחה במימוש זכויות בדרך של מכר לאחר אישור תכנית לפי סעיף 23 לתמ"א 38, ושאלת השווי הנובע מתחולתה של תמ"א 38 בחישוב שווי "מצב קודם" בשומת היטל השבחה.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>גיל בילבסקי, פרקליטות תל אביב אזרחי.</p>שאלת החבות בהיטל השבחה במימוש זכויות בדרך של מכר לאחר אישור תכנית לפי סעיף 23 לתמ"א 38, ושאלת השווי הנובע מתחולתה של תמ"א 38 בחישוב שווי "מצב קודם" בשומת היטל השבחה.
פרקליט/ה מטפל/ת: גיל בילבסקי, פרקליטות תל אביב אזרחי.שאלת החבות בהיטל השבחה במימוש זכויות בדרך של מכר לאחר אישור תכנית לפי סעיף 23 לתמ"א 38, ושאלת השווי הנובע מתחולתה של תמ"א 38 בחישוב שווי "מצב קודם" בשומת היטל השבחה.פרקליט/ה מטפל/ת: גיל בילבסקי, פרקליטות תל אביב אזרחי.[1 קבצים]318618-12-22
עע"מ 6693/22 הצדדים: עיריית פתח תקווה נ' צבי קופל, המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה2023-12-19T22:00:00Z<p>הגשת תובענה שאושרה לניהול כייצוגית, שעניינה השבת תשלומי חובה שנגבו ביתר, יכולה לשמש כ- "הודעה בכתב" לעניין סעיף 6 בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980.</p><p><strong>פרקליט מטפל:</strong> אורן סוקר.</p>הגשת תובענה שאושרה לניהול כייצוגית, שעניינה השבת תשלומי חובה שנגבו ביתר, יכולה לשמש כ- "הודעה בכתב" לעניין סעיף 6 בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980.
פרקליט מטפל: אורן סוקר.הגשת תובענה שאושרה לניהול כייצוגית, שעניינה השבת תשלומי חובה שנגבו ביתר, יכולה לשמש כ- "הודעה בכתב" לעניין סעיף 6 בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980.פרקליט מטפל: אורן סוקר.[1 קבצים]96693-22
ת"צ 3645-10-17 הצדדים: ריגלר נ' פלנטקס בע"מ פרקליטות מחוז מרכז אזרחי2023-11-07T22:00:00Z<p>האם קיימת עילת תביעה 'קניינית', המאפשרת הגשת תובענה ייצוגית בגין פגיעה במקורות מים העולה כדי פגיעה בקניינו של היחיד, ומכך מה פרשנות המונח "קניין הציבור" כפי שמופיע בסעיף 1 לחוק המים?<br /><strong>פרקליט מטפל:</strong> לירון פאר.</p>האם קיימת עילת תביעה 'קניינית', המאפשרת הגשת תובענה ייצוגית בגין פגיעה במקורות מים העולה כדי פגיעה בקניינו של היחיד, ומכך מה פרשנות המונח "קניין הציבור" כפי שמופיע בסעיף 1 לחוק המים?
פרקליט מטפל: לירון פאר.האם קיימת עילת תביעה 'קניינית', המאפשרת הגשת תובענה ייצוגית בגין פגיעה במקורות מים העולה כדי פגיעה בקניינו של היחיד, ומכך מה פרשנות המונח "קניין הציבור" כפי שמופיע בסעיף 1 לחוק המים?פרקליט מטפל: לירון פאר.[1 קבצים]9re-new-2
ת"א 53446-04-22 הצדדים: רזקור בע"מ2023-10-23T21:00:00Z<p>האם ועדה מרחבית לתכנון ובניה היא בגדר "רשות ציבורית" לצורך תחולת סעיפים 7, 7א ו-7ג לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>יעל לנגה, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.</p>האם ועדה מרחבית לתכנון ובניה היא בגדר "רשות ציבורית" לצורך תחולת סעיפים 7, 7א ו-7ג לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)?
פרקליט/ה מטפל/ת: יעל לנגה, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.האם ועדה מרחבית לתכנון ובניה היא בגדר "רשות ציבורית" לצורך תחולת סעיפים 7, 7א ו-7ג לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)?פרקליט/ה מטפל/ת: יעל לנגה, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.[1 קבצים]1853446-04-22
עת"מ 71049-03-22 צדדים: שירותי בריאות כללית נ' עיריית ראשון לציון2023-08-19T21:00:00Z<p>האם גופים שפטורים באופן חלקי מחובת תשלום ארנונה, המנויים בסעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938, ובפרט קופת חולים דוגמת שירותי בריאות כללית, חייבים בתשלום אגרה בגין סילוק אשפה עודפת.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>דוד גוטמן, יהונתן שטראוס, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.</p>האם גופים שפטורים באופן חלקי מחובת תשלום ארנונה, המנויים בסעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938, ובפרט קופת חולים דוגמת שירותי בריאות כללית, חייבים בתשלום אגרה בגין סילוק אשפה עודפת.
פרקליט/ה מטפל/ת: דוד גוטמן, יהונתן שטראוס, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.האם גופים שפטורים באופן חלקי מחובת תשלום ארנונה, המנויים בסעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938, ובפרט קופת חולים דוגמת שירותי בריאות כללית, חייבים בתשלום אגרה בגין סילוק אשפה עודפת.פרקליט/ה מטפל/ת: דוד גוטמן, יהונתן שטראוס, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.[1 קבצים]1071049-03-22
ת"א 35637-03-22 הצדדים: אודצ'י נ' ישראכרט ואח'2023-08-09T21:00:00Z<p> האם יש לחייב את יישומון ביט לתת שירותים לחברה שעוסקת בשירותי חיש גד.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת:</strong> עו"ד שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>האם יש לחייב את יישומון ביט לתת שירותים לחברה שעוסקת בשירותי חיש גד.
פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי. האם יש לחייב את יישומון ביט לתת שירותים לחברה שעוסקת בשירותי חיש גד.פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]235637-03-22
ע"א 159/23 הצדדים: ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נ' עוזי את אריק בע"מ2023-07-03T21:00:00Z<p>כיצד ראוי לפרש את הביטוי "סוכן של המוביל האווירי", הנזכר בס' 30 לאמנת מונטריאול בדבר כללים לתובלה בין-לאומית באוויר. בפרט- האם ניתן להתחשב בקריטריון של היות הגוף מונופול לצורך מניעתו מלחסות תחת ההגנה הניתנת לסוכן של המוביל האווירי על פי הוראות האמנה.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת:</strong> עו"ד גיטל דמאס גוטליב, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p><p> </p>כיצד ראוי לפרש את הביטוי "סוכן של המוביל האווירי", הנזכר בס' 30 לאמנת מונטריאול בדבר כללים לתובלה בין-לאומית באוויר. בפרט- האם ניתן להתחשב בקריטריון של היות הגוף מונופול לצורך מניעתו מלחסות תחת ההגנה הניתנת לסוכן של המוביל האווירי על פי הוראות האמנה.
פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד גיטל דמאס גוטליב, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.כיצד ראוי לפרש את הביטוי "סוכן של המוביל האווירי", הנזכר בס' 30 לאמנת מונטריאול בדבר כללים לתובלה בין-לאומית באוויר. בפרט- האם ניתן להתחשב בקריטריון של היות הגוף מונופול לצורך מניעתו מלחסות תחת ההגנה הניתנת לסוכן של המוביל האווירי על פי הוראות האמנה.פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד גיטל דמאס גוטליב, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. [1 קבצים]11159-23
ע"א 5052/23, הצדדים: היועצת המשפטית לממשלה נ' אתי דביר2023-07-01T21:00:00Z<p>האם יש סמכות לביהמ"ש להורות על העברת סעד שניתן לציבור בתובענה ייצוגית (כאשר לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה) לעמותות, חלף העברת הפיצוי לקרן הסטטוטורית שהוקמה בחוק תובענות ייצוגיות? האם למתווה פיצוי בהסדר פשרה בדרך של "הסדר קופונים", יש השפעה על גובה שכר הטרחה והגמול שייפסק בהליך?</p><p><strong>הפרקליט/ה המטפל/ת: </strong>יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>האם יש סמכות לביהמ"ש להורות על העברת סעד שניתן לציבור בתובענה ייצוגית (כאשר לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה) לעמותות, חלף העברת הפיצוי לקרן הסטטוטורית שהוקמה בחוק תובענות ייצוגיות? האם למתווה פיצוי בהסדר פשרה בדרך של "הסדר קופונים", יש השפעה על גובה שכר הטרחה והגמול שייפסק בהליך?
הפרקליט/ה המטפל/ת: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.האם יש סמכות לביהמ"ש להורות על העברת סעד שניתן לציבור בתובענה ייצוגית (כאשר לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה) לעמותות, חלף העברת הפיצוי לקרן הסטטוטורית שהוקמה בחוק תובענות ייצוגיות? האם למתווה פיצוי בהסדר פשרה בדרך של "הסדר קופונים", יש השפעה על גובה שכר הטרחה והגמול שייפסק בהליך?הפרקליט/ה המטפל/ת: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]95052-23-1
ת"צ 50640-01-21 הצדדים: שאול ציוני נ' Apple Inc.2023-06-19T21:00:00Z<p>הפרת חוק התחרות מצד אפל כלפי המפתחים והצרכנים בכל הנוגע לחנות האפליקציות ולמערכת ההפעלה iOS</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>עו"ד קרן אביסרור, עו"ד יעל קלטניק, עו"ד סנא דלאשה חוסרי.</p>הפרת חוק התחרות מצד אפל כלפי המפתחים והצרכנים בכל הנוגע לחנות האפליקציות ולמערכת ההפעלה iOS
פרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד קרן אביסרור, עו"ד יעל קלטניק, עו"ד סנא דלאשה חוסרי.הפרת חוק התחרות מצד אפל כלפי המפתחים והצרכנים בכל הנוגע לחנות האפליקציות ולמערכת ההפעלה iOSפרקליט/ה מטפל/ת: עו"ד קרן אביסרור, עו"ד יעל קלטניק, עו"ד סנא דלאשה חוסרי.[1 קבצים]950640-01-21
4354/22 הצדדים: פרופ' אלון טל ואח' נ' רותם אמפרט בעמ' ואח2023-06-14T21:00:00Z<p>האם יש לכל אדם מהציבור זכות קניינית במקורות המים וזכות תביעה בגין פגיעה בהם? האם אי מניעת חלחול זיהום למקורות המים ואי הסרת זיהום ממקורות המים מסווגת כעוולה נמשכת לעניין דיני ההתיישנות?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>האם יש לכל אדם מהציבור זכות קניינית במקורות המים וזכות תביעה בגין פגיעה בהם? האם אי מניעת חלחול זיהום למקורות המים ואי הסרת זיהום ממקורות המים מסווגת כעוולה נמשכת לעניין דיני ההתיישנות?
פרקליט/ה מטפל/ת: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.האם יש לכל אדם מהציבור זכות קניינית במקורות המים וזכות תביעה בגין פגיעה בהם? האם אי מניעת חלחול זיהום למקורות המים ואי הסרת זיהום ממקורות המים מסווגת כעוולה נמשכת לעניין דיני ההתיישנות?פרקליט/ה מטפל/ת: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]94354-22
בר"ם 2041/21 הצדדים: ועדה מקומית לתכנון ולבניה תל אביב נ' שושנה מדמוני2023-06-05T21:00:00Z<p>האם הפטור מהיטל השבחה, הקבוע בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק, חל רק בעת מימוש הזכויות באמצעות היתר בניה שניתן לשם הרחבתה של דירת מגורים קיימת; או שמא חל גם בעת מימוש זכויות הבניה באמצעות מכר של דירת המגורים.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>רן רוזנברג, מחלקת בג"צים.</p>האם הפטור מהיטל השבחה, הקבוע בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק, חל רק בעת מימוש הזכויות באמצעות היתר בניה שניתן לשם הרחבתה של דירת מגורים קיימת; או שמא חל גם בעת מימוש זכויות הבניה באמצעות מכר של דירת המגורים.
פרקליט/ה מטפל/ת: רן רוזנברג, מחלקת בג"צים.האם הפטור מהיטל השבחה, הקבוע בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק, חל רק בעת מימוש הזכויות באמצעות היתר בניה שניתן לשם הרחבתה של דירת מגורים קיימת; או שמא חל גם בעת מימוש זכויות הבניה באמצעות מכר של דירת המגורים.פרקליט/ה מטפל/ת: רן רוזנברג, מחלקת בג"צים.[1 קבצים]32041-21
דנ"א 105/23, הצדדים: בכרי נ' מגנאג'י2023-05-30T21:00:00Z<p>האם יש מקום לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1726/21, במסגרתו נדחה ערעור המבקש - יוצר הסרט ג'נין ג'נין - על פסק דין המסגרתו התקבלה תביעת לשון הרע שהוגשה נגדו? עיקר השאלה המשפטית בפסק הדין היתה שאלת ההתיישנות והאם עוולת לשון הרע היא עוולה נמשכת.</p><p><strong>הפרקליט/ה המטפל/ת: </strong>מרווה בז'ה, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>האם יש מקום לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1726/21, במסגרתו נדחה ערעור המבקש - יוצר הסרט ג'נין ג'נין - על פסק דין המסגרתו התקבלה תביעת לשון הרע שהוגשה נגדו? עיקר השאלה המשפטית בפסק הדין היתה שאלת ההתיישנות והאם עוולת לשון הרע היא עוולה נמשכת.
הפרקליט/ה המטפל/ת: מרווה בז'ה, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.האם יש מקום לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1726/21, במסגרתו נדחה ערעור המבקש - יוצר הסרט ג'נין ג'נין - על פסק דין המסגרתו התקבלה תביעת לשון הרע שהוגשה נגדו? עיקר השאלה המשפטית בפסק הדין היתה שאלת ההתיישנות והאם עוולת לשון הרע היא עוולה נמשכת.הפרקליט/ה המטפל/ת: מרווה בז'ה, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]6105-23-1
ב"ל 9630-03-22 הצדדים: ענבל כהן נ' המוסד לביטוח לאומי2023-05-29T21:00:00Z<p>האם מכסת ימי האבטלה להם הייתה זכאית התובעת בשל הוצאתה לחל"ת בתקופת הקורונה באה (כולה) בנוסף או על חשבון מכסת ימי האבטלה להם הייתה זכאית בתקופה הקובעת (כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי).</p><p><strong>פרקליט/ה מטפלת: </strong>משה אייל, פרקליטות מחוז חיפה אזרחי.</p>האם מכסת ימי האבטלה להם הייתה זכאית התובעת בשל הוצאתה לחל"ת בתקופת הקורונה באה (כולה) בנוסף או על חשבון מכסת ימי האבטלה להם הייתה זכאית בתקופה הקובעת (כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי).
פרקליט/ה מטפלת: משה אייל, פרקליטות מחוז חיפה אזרחי.האם מכסת ימי האבטלה להם הייתה זכאית התובעת בשל הוצאתה לחל"ת בתקופת הקורונה באה (כולה) בנוסף או על חשבון מכסת ימי האבטלה להם הייתה זכאית בתקופה הקובעת (כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי).פרקליט/ה מטפלת: משה אייל, פרקליטות מחוז חיפה אזרחי.[1 קבצים]89630-03-22
ס"ק 5258-10-22 צדדים: הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' שגרירות קנדה2023-05-01T21:00:00Z<p>האם קיימת חסינות דיונית של מדינה זרה מפני ניהול הליך קיבוצי על ידי ארגון עובדים.</p><p><strong>פרקליט מטפל:</strong> עו"ד טל זרקו, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>האם קיימת חסינות דיונית של מדינה זרה מפני ניהול הליך קיבוצי על ידי ארגון עובדים.
פרקליט מטפל: עו"ד טל זרקו, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.האם קיימת חסינות דיונית של מדינה זרה מפני ניהול הליך קיבוצי על ידי ארגון עובדים.פרקליט מטפל: עו"ד טל זרקו, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]115258-10-22
ע"א 7125/20 צדדים: הצלחה לקידום חברה הוגנת נ' UBS AG2023-04-23T21:00:00Z<p>האם יש להכיר בעילתם של ניזוקים עקיפים מכח חוק התחרות הכלכלית, במסגרת תביעה ייצוגית המוגשת נגד חברות קרטל בגין הסדר קרטלי אסור שפגע בעקיפין בגורמים שלא קיימו קשר ישיר עם חברות הקרטל; האם יש להכיר בעילה זו כלפי חברות הקרטל, גם כשמדובר בחוסכים בחברות ביטוח וקופות גמל וזאת למרות שכספם מנוהל בבעלות ובנאמנות אותם גופים מוסדיים; האם יש לתת עדיפות לתביעה ישירה של הגופים המוסדיים עצמם נגד חברות הקרטל<br /><br /><strong>פרקליט מטפל: </strong>עו"ד יואב שחם.</p>האם יש להכיר בעילתם של ניזוקים עקיפים מכח חוק התחרות הכלכלית, במסגרת תביעה ייצוגית המוגשת נגד חברות קרטל בגין הסדר קרטלי אסור שפגע בעקיפין בגורמים שלא קיימו קשר ישיר עם חברות הקרטל; האם יש להכיר בעילה זו כלפי חברות הקרטל, גם כשמדובר בחוסכים בחברות ביטוח וקופות גמל וזאת למרות שכספם מנוהל בבעלות ובנאמנות אותם גופים מוסדיים; האם יש לתת עדיפות לתביעה ישירה של הגופים המוסדיים עצמם נגד חברות הקרטל
פרקליט מטפל: עו"ד יואב שחם.האם יש להכיר בעילתם של ניזוקים עקיפים מכח חוק התחרות הכלכלית, במסגרת תביעה ייצוגית המוגשת נגד חברות קרטל בגין הסדר קרטלי אסור שפגע בעקיפין בגורמים שלא קיימו קשר ישיר עם חברות הקרטל; האם יש להכיר בעילה זו כלפי חברות הקרטל, גם כשמדובר בחוסכים בחברות ביטוח וקופות גמל וזאת למרות שכספם מנוהל בבעלות ובנאמנות אותם גופים מוסדיים; האם יש לתת עדיפות לתביעה ישירה של הגופים המוסדיים עצמם נגד חברות הקרטלפרקליט מטפל: עו"ד יואב שחם.[1 קבצים]908052300
רע"א 4933/22 הצדדים: שלמה ביטון נ' בונייך בנייה פיתוח והשקעות בע"מ המחלקה האזרחית2023-03-12T22:00:00Z<p>שאלה בדבר פרשנותם ויישומם של נהלי משרד הבינוי והשיכון בנוגע לאופן מכירת מחסנים לזוכי "מחיר למשתכן" ולפרשנות סעיפים בחוזה המכרז.<br /><strong>פרקליט מטפל: </strong>עו"ד לימור פלד.<br /> </p>שאלה בדבר פרשנותם ויישומם של נהלי משרד הבינוי והשיכון בנוגע לאופן מכירת מחסנים לזוכי "מחיר למשתכן" ולפרשנות סעיפים בחוזה המכרז.
פרקליט מטפל: עו"ד לימור פלד.שאלה בדבר פרשנותם ויישומם של נהלי משרד הבינוי והשיכון בנוגע לאופן מכירת מחסנים לזוכי "מחיר למשתכן" ולפרשנות סעיפים בחוזה המכרז.פרקליט מטפל: עו"ד לימור פלד. [1 קבצים]54933-22
ת"א 63218-11-22 צדדים: פלונית ואח' נ' ישראכרט בע"מ2023-03-05T22:00:00Z<p>מתי סירוב חברות סליקה להמשיך לתת שירות לבית עסק ולהעביר אליו כספים נחשב סירוב סביר.<br /><strong>פרקליט מטפל: </strong>עו"ד שלמה כהן.</p>מתי סירוב חברות סליקה להמשיך לתת שירות לבית עסק ולהעביר אליו כספים נחשב סירוב סביר.
פרקליט מטפל: עו"ד שלמה כהן.מתי סירוב חברות סליקה להמשיך לתת שירות לבית עסק ולהעביר אליו כספים נחשב סירוב סביר.פרקליט מטפל: עו"ד שלמה כהן.[1 קבצים]363218הגנת הצרכן
עמ"ש 27617-02-22 הצדדים: פלוני נ' פלונית2023-01-25T22:00:00Z<p>לאיזו ערכאה נתונה הסמכות העניינית לדון בהתרת נישואין של בני זוג נוצרים, כשאחד מהם אינו מחזיק בתעודת המרה לדתו של בן זוגו.</p><p><strong>פרקליט מטפל: </strong>תמי בראל, יסמין אבופול.</p>לאיזו ערכאה נתונה הסמכות העניינית לדון בהתרת נישואין של בני זוג נוצרים, כשאחד מהם אינו מחזיק בתעודת המרה לדתו של בן זוגו.
פרקליט מטפל: תמי בראל, יסמין אבופול.לאיזו ערכאה נתונה הסמכות העניינית לדון בהתרת נישואין של בני זוג נוצרים, כשאחד מהם אינו מחזיק בתעודת המרה לדתו של בן זוגו.פרקליט מטפל: תמי בראל, יסמין אבופול.[1 קבצים]427617-02-22
ת"ע 59183-08-19 צדדים: פלוני נ' פלונית2023-01-25T22:00:00Z<p>האם ניתן להעיד דיין בבי"ד עדתי (קאדי בדימוס של ביה"ד השרעי) בעניין עריכת צוואה לפני רשות שנערכה לפניו.<br /><strong>פרקליט מטפל:</strong> ד"ר עופר גוט.</p>האם ניתן להעיד דיין בבי"ד עדתי (קאדי בדימוס של ביה"ד השרעי) בעניין עריכת צוואה לפני רשות שנערכה לפניו.
פרקליט מטפל: ד"ר עופר גוט.האם ניתן להעיד דיין בבי"ד עדתי (קאדי בדימוס של ביה"ד השרעי) בעניין עריכת צוואה לפני רשות שנערכה לפניו.פרקליט מטפל: ד"ר עופר גוט.[1 קבצים]59183-08-19
תנ"ג 1944-03-20, הצדדים: שניידר נגד טבע2023-01-23T22:00:00Z<p>היכולת להתפשר לפני תום התגבשות הנזק הרלבנטי לעילה, השפעת פשרות בסכומים גבוהים על שוק ביטוח O&D בישראל, תחולת כלל שיקול הדעת העסקי על ההחלטה להתפשר בהליך נגזר והמלצה לקיום דיון מוקדם בתחולת כתבי פטור ושיפוי לדירקטורים משיקולי יעילות הדיון.<br /><strong>פרקליט מטפל: </strong>ליאב וינבאום.</p>היכולת להתפשר לפני תום התגבשות הנזק הרלבנטי לעילה, השפעת פשרות בסכומים גבוהים על שוק ביטוח O&D בישראל, תחולת כלל שיקול הדעת העסקי על ההחלטה להתפשר בהליך נגזר והמלצה לקיום דיון מוקדם בתחולת כתבי פטור ושיפוי לדירקטורים משיקולי יעילות הדיון.
פרקליט מטפל: ליאב וינבאום.היכולת להתפשר לפני תום התגבשות הנזק הרלבנטי לעילה, השפעת פשרות בסכומים גבוהים על שוק ביטוח O&D בישראל, תחולת כלל שיקול הדעת העסקי על ההחלטה להתפשר בהליך נגזר והמלצה לקיום דיון מוקדם בתחולת כתבי פטור ושיפוי לדירקטורים משיקולי יעילות הדיון.פרקליט מטפל: ליאב וינבאום.[1 קבצים]225012023
רער"צ 11475-03-22, צדדים: ארגון AECID נ' רימה שהוואן2022-12-26T22:00:00Z<p>האם המבקשת היא "רשות ממשלתית במדינה זרה" בהתאם לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008.<br /><strong>פרקליט מטפל: </strong>משה וילינגר.</p>האם המבקשת היא "רשות ממשלתית במדינה זרה" בהתאם לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008.
פרקליט מטפל: משה וילינגר.האם המבקשת היא "רשות ממשלתית במדינה זרה" בהתאם לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008.פרקליט מטפל: משה וילינגר.[1 קבצים]61-8012023
תנ"ג 89-03-15, צדדים: שרון נ' בנק הפועלים ואח'2022-12-14T22:00:00Z<p>משקלה של ועדה בלתי תלויה בהסדר פשרה בהליך נגזר וחובת בית המשפט להתכבד ולבחון את ההסדר, לרבות החיוב בנושאי משרה לשאת בחלק מהתשלום.<br /><strong>פרקליט מטפל: </strong>ליאב וינבאום.</p>משקלה של ועדה בלתי תלויה בהסדר פשרה בהליך נגזר וחובת בית המשפט להתכבד ולבחון את ההסדר, לרבות החיוב בנושאי משרה לשאת בחלק מהתשלום.
פרקליט מטפל: ליאב וינבאום.משקלה של ועדה בלתי תלויה בהסדר פשרה בהליך נגזר וחובת בית המשפט להתכבד ולבחון את ההסדר, לרבות החיוב בנושאי משרה לשאת בחלק מהתשלום.פרקליט מטפל: ליאב וינבאום.[1 קבצים]2231801עמדות רגולטור/יועץ
עע"ם 7990/20 ועע"ם 137/21: שירותי בריאות כללית נ' מועצה מקומית חצור הגלילית; חנה הופרט נ' מועצה מקומית חצור הגלילית2022-11-06T22:00:00Z<p>התנאים להוצאת דרישת תשלום "מאוחרת" בהיטלי פיתוח על ידי רשויות מקומיות, על בסיס "עילת החיוב הראשונית" בגין נכסים העומדים במקומם ומחוברים לתשתיות עירוניות מזה שנים ארוכות, וכאשר על פני הדברים כבר בוצעו לצדם עבודות פיתוח לאורך השנים, ועל פני הדברים כבר קמה בעבר עילה לחיובם בתשלומי פיתוח.</p><p><strong>פרקליטה מטפלת:</strong> ליאורה וייס-בנסקי.</p>התנאים להוצאת דרישת תשלום "מאוחרת" בהיטלי פיתוח על ידי רשויות מקומיות, על בסיס "עילת החיוב הראשונית" בגין נכסים העומדים במקומם ומחוברים לתשתיות עירוניות מזה שנים ארוכות, וכאשר על פני הדברים כבר בוצעו לצדם עבודות פיתוח לאורך השנים, ועל פני הדברים כבר קמה בעבר עילה לחיובם בתשלומי פיתוח.
פרקליטה מטפלת: ליאורה וייס-בנסקי.התנאים להוצאת דרישת תשלום "מאוחרת" בהיטלי פיתוח על ידי רשויות מקומיות, על בסיס "עילת החיוב הראשונית" בגין נכסים העומדים במקומם ומחוברים לתשתיות עירוניות מזה שנים ארוכות, וכאשר על פני הדברים כבר בוצעו לצדם עבודות פיתוח לאורך השנים, ועל פני הדברים כבר קמה בעבר עילה לחיובם בתשלומי פיתוח.פרקליטה מטפלת: ליאורה וייס-בנסקי.[1 קבצים]37990-20
תנ"ג 89-03-15, צדדים: שרון נ' בנק הפועלים ואח'2022-10-29T21:00:00Z<p>משקלה של ועדה בלתי תלויה בהסדר פשרה בהליך נגזר וחובת בית המשפט להתכבד ולבחון את ההסדר, לרבות החיוב בנושאי משרה לשאת בחלק מהתשלום.<br /><strong>פרקליט מטפל: </strong>ליאב וינבאום.</p>משקלה של ועדה בלתי תלויה בהסדר פשרה בהליך נגזר וחובת בית המשפט להתכבד ולבחון את ההסדר, לרבות החיוב בנושאי משרה לשאת בחלק מהתשלום.
פרקליט מטפל: ליאב וינבאום.משקלה של ועדה בלתי תלויה בהסדר פשרה בהליך נגזר וחובת בית המשפט להתכבד ולבחון את ההסדר, לרבות החיוב בנושאי משרה לשאת בחלק מהתשלום.פרקליט מטפל: ליאב וינבאום.[1 קבצים]21812023עמדות רגולטור/יועץ
בר"ע 44937-01-21 ו-בר"ע 19063-02-21, בבר"ע 19063-02-21: בן שושן נ' מועדון הכדורגל א.ג בית"ר ירושלים (2001) בע"מ ואח'; בבר"ע 44937-01-21: מועדון הכדורגל הפועל רעננה נ' בבייב ואח'2022-09-24T21:00:00Z<p>הפורום המתאים לבירורן של תביעות שחקני כדורגל הכרוכות בבירור זכויות מכוח חקיקת המגן – בית הדין לעבודה או מוסד השיפוט הפנימי, כהגדרתו בחוק הספורט, התשמ"ח-1988.</p><p><strong>פרקליט מטפל:</strong> דנה מנחה, המחלקה למשפט העבודה.</p>הפורום המתאים לבירורן של תביעות שחקני כדורגל הכרוכות בבירור זכויות מכוח חקיקת המגן – בית הדין לעבודה או מוסד השיפוט הפנימי, כהגדרתו בחוק הספורט, התשמ"ח-1988.
פרקליט מטפל: דנה מנחה, המחלקה למשפט העבודה.הפורום המתאים לבירורן של תביעות שחקני כדורגל הכרוכות בבירור זכויות מכוח חקיקת המגן – בית הדין לעבודה או מוסד השיפוט הפנימי, כהגדרתו בחוק הספורט, התשמ"ח-1988.פרקליט מטפל: דנה מנחה, המחלקה למשפט העבודה.[1 קבצים]844937-01-21
רע"א 2856-21, מגדל נ' נוימן2022-09-24T21:00:00Z<p>האם הגדרת "בית חולים" כ"בית חולים כללי בלבד" (במובחן ממוסד שיקומי) בפרק ההגדרות בפוליסת ביטוח תאונות אישיות "ביטוח לאירועים רפואיים ואובדן חיים כתוצאה מתאונה", הוא בגדר סייג לכיסוי הביטוחי, או שמא הגדרת "בית חולים" היא חלק מהגדרת הכיסוי הביטוחי ואינה בבחינת סייג לכיסוי.</p><p><strong>פקרליט המטפל: </strong>מלי אומיד-ברגר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>האם הגדרת "בית חולים" כ"בית חולים כללי בלבד" (במובחן ממוסד שיקומי) בפרק ההגדרות בפוליסת ביטוח תאונות אישיות "ביטוח לאירועים רפואיים ואובדן חיים כתוצאה מתאונה", הוא בגדר סייג לכיסוי הביטוחי, או שמא הגדרת "בית חולים" היא חלק מהגדרת הכיסוי הביטוחי ואינה בבחינת סייג לכיסוי.
פקרליט המטפל: מלי אומיד-ברגר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.האם הגדרת "בית חולים" כ"בית חולים כללי בלבד" (במובחן ממוסד שיקומי) בפרק ההגדרות בפוליסת ביטוח תאונות אישיות "ביטוח לאירועים רפואיים ואובדן חיים כתוצאה מתאונה", הוא בגדר סייג לכיסוי הביטוחי, או שמא הגדרת "בית חולים" היא חלק מהגדרת הכיסוי הביטוחי ואינה בבחינת סייג לכיסוי.פקרליט המטפל: מלי אומיד-ברגר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]62856-21
בר"ם 3640-21, עריית מגדל העמק נ' אורנה חורש הירש2022-09-24T21:00:00Z<p>האם תשלום שדרשה עיריית מגדל העמק מתושבים בגין החלפת גגות אסבסט מוגדר כתשלום חובה? האם ניתן להגיש תובענה ייצוגית בעניין זה? האם מוטלת חובה בדין על העירייה, להחליף את גגות אסבסט?</p><p><strong>פרקליט המטפל: </strong>יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.</p>האם תשלום שדרשה עיריית מגדל העמק מתושבים בגין החלפת גגות אסבסט מוגדר כתשלום חובה? האם ניתן להגיש תובענה ייצוגית בעניין זה? האם מוטלת חובה בדין על העירייה, להחליף את גגות אסבסט?
פרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.האם תשלום שדרשה עיריית מגדל העמק מתושבים בגין החלפת גגות אסבסט מוגדר כתשלום חובה? האם ניתן להגיש תובענה ייצוגית בעניין זה? האם מוטלת חובה בדין על העירייה, להחליף את גגות אסבסט?פרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.[1 קבצים]93640-21-01
ע"א 1962/21 צדדים: חכמון גבאי נ' מי רעננה2022-09-20T21:00:00Z<p>לאיזו ערכאה נתונה הסמכות העניינית לדון בענייני מכרזים של תאגידי מים וביוב.<br /><strong>פרקליטה מטפלת:</strong> קרן וול.</p>לאיזו ערכאה נתונה הסמכות העניינית לדון בענייני מכרזים של תאגידי מים וביוב.
פרקליטה מטפלת: קרן וול.לאיזו ערכאה נתונה הסמכות העניינית לדון בענייני מכרזים של תאגידי מים וביוב.פרקליטה מטפלת: קרן וול.[1 קבצים]718-01202-3
ת.א 33758-07-21, צדדים: עזבון חגי בן ארי ואח' נ' בנק מצרף אל ריאן ואח'2022-09-11T21:00:00Z<p>האם ניתן לבצע המצאה של כתב התביעה לארגונים שנתבעו באמצעות חברת בלדר או שחל חוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008.<br /><strong>פרקליט מטפל:</strong> משה וילינגר.</p>האם ניתן לבצע המצאה של כתב התביעה לארגונים שנתבעו באמצעות חברת בלדר או שחל חוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008.
פרקליט מטפל: משה וילינגר.האם ניתן לבצע המצאה של כתב התביעה לארגונים שנתבעו באמצעות חברת בלדר או שחל חוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008.פרקליט מטפל: משה וילינגר.[1 קבצים]712-0922
רע"א 7763-21, הצדדים: ביסקר נ' רוזנפלד2022-09-07T21:00:00Z<p>האם יש סמכות לפסיקת גמול ושכר טרחה לתובע בתביעה נגזרת, כאשר החברה לא מקבלת כל פיצוי?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>האם יש סמכות לפסיקת גמול ושכר טרחה לתובע בתביעה נגזרת, כאשר החברה לא מקבלת כל פיצוי?
פרקליט/ה מטפל/ת: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.האם יש סמכות לפסיקת גמול ושכר טרחה לתובע בתביעה נגזרת, כאשר החברה לא מקבלת כל פיצוי?פרקליט/ה מטפל/ת: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]97763-21
מספר ההליך: בר"ם 9231/20 הצדדים: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמלה נ' הכנסייה האוונגלית האפיסקופלית בירושלים ובמזרח התיכון2022-08-10T21:00:00Z<p>תחולת הפטור מתשלום היטל השבחה לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.</p><p><strong>פרקליט המטפל: רן רוזנברג,</strong> פרקליטות המדינה מחלקת הבגצ"ים.<br /> <br /> </p>תחולת הפטור מתשלום היטל השבחה לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
פרקליט המטפל: רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבגצ"ים.תחולת הפטור מתשלום היטל השבחה לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.פרקליט המטפל: רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבגצ"ים. [1 קבצים]59231-20
תנ"ג 61821-09-19 צדדים: גלובינסקי נ' בנק איגוד ואח'2022-07-17T21:00:00Z<p> האם חברה יכולה לנהל מו"מ לפשרה בהליך ייצוגי/נגזר ישירות עם המבטחים והמשיבים ללא מעורבות המבקש בבקשה.<br /><strong>פרקליט מטפל:</strong> ליאם וינבאום.</p>האם חברה יכולה לנהל מו"מ לפשרה בהליך ייצוגי/נגזר ישירות עם המבטחים והמשיבים ללא מעורבות המבקש בבקשה.
פרקליט מטפל: ליאם וינבאום. האם חברה יכולה לנהל מו"מ לפשרה בהליך ייצוגי/נגזר ישירות עם המבטחים והמשיבים ללא מעורבות המבקש בבקשה.פרקליט מטפל: ליאם וינבאום.[1 קבצים]21-8-12023
ת"א 50576-05-21, צדדים: ברוכיאל ואח' נ' משה חוגג ואח'2022-07-02T21:00:00Z<p>העמדת הליך אזרחי לאור הליך פלילי.<br /><strong>פרקליט מטפל: </strong>עדי אברונין.</p>העמדת הליך אזרחי לאור הליך פלילי.
פרקליט מטפל: עדי אברונין.העמדת הליך אזרחי לאור הליך פלילי.פרקליט מטפל: עדי אברונין.[1 קבצים]618-012023
עע"מ 1610/20, הצלחה - לקידום חברה הוגנת נ' עיריית תל אביב-יפו2022-06-15T21:00:00Z<p>אופן הטיפול במסירת יומניהם של נבחרי ציבור או עובדי ציבור במשרדי הממשלה וברשויות ציבוריות נוספות.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>יונתן ציון מוזס, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>אופן הטיפול במסירת יומניהם של נבחרי ציבור או עובדי ציבור במשרדי הממשלה וברשויות ציבוריות נוספות.
פרקליט/ה מטפל/ת: יונתן ציון מוזס, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.אופן הטיפול במסירת יומניהם של נבחרי ציבור או עובדי ציבור במשרדי הממשלה וברשויות ציבוריות נוספות.פרקליט/ה מטפל/ת: יונתן ציון מוזס, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]106-07-2022
ת"צ 38951-08-15, ת"צ 19529-06-14 חוטה ואח' נ' Booking.com B.V ואח'2022-05-03T21:00:00Z<p>א) האם קמות בענייננו עילות להגשת תביעה ייצוגית מכוח הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ואם כן - מהן;</p><p>ב) האם קיימת עילת תביעה נגד פתאל ובוקינג ישראל; ג) האם תניית ברירת הדין (פרשנות וקביעה בהתאם לחוק ההולנדי) ותניית מקום השיפוט (סמכות בלעדית לבתי המשפט בהולנד), המופיעות בסעיף 11 לתקנון המשיבה 1 (נספח 7 לבקשת האישור המתוקנת) מהוות תנאי מקפח בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים ובפרט בהתאם לחזקה הקבועה בסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, שדינה בטלות;</p><p>ד) האם בכוחן של תניית ברירת הדין, תניית מקום השיפוט או סעיף הפטור לגבור על הוראות חוק קוגנטיות בדין הישראלי;</p><p>ה) האם וכיצד יישומו של פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 5860/16 Facebook Ink נ אוהד בן חמו (נבו 31.5.2018) (להלן: "עניין בן חמו") ביחס לתניית ברירת דין זר (שבענייננו הוא הדין ההולנדי), משפיע על התביעה בענייננו;</p><p>ו) האם סעיף הפטור שבסעיף 1 לנוסח התנאים הכלליים שבאתר המרשתת של המשיבה 1 (להלן: "סעיף הפטור") - שלפיו בין היתר המשיבה 1 לא תוודא ולא יכולה לערוב שכל המידע המופיע באתר המרשתת שלה מדויק, מושלם או נכון ושהיא אינה יכולה להיות אחראית לטעיות שהן אי הצגת מידע לא מדויק, מטעה או לא נכון או אי הכללת מידע ושכל מקום אירוח אחראי למידע לרבות המחירים והזמינות המוצגים באתר המרשתת שלה - מהווה סעיף מקפח לפי חוק החוזים האחידים, בהיותו כולל למעשה פטור מפני עילת תביעה שמקורה בהצגת מחירים שגויה באתר המרשתת של המשיבה 1 והוא מנוגד לחזקות הקבועות בין היתר בסעיפים 4(1), 4(3) ו-4(6) לחוק החוזים האחידים.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>שלמה כהן.</p>א) האם קמות בענייננו עילות להגשת תביעה ייצוגית מכוח הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ואם כן - מהן;
ב) האם קיימת עילת תביעה נגד פתאל ובוקינג ישראל; ג) האם תניית ברירת הדין (פרשנות וקביעה בהתאם לחוק ההולנדי) ותניית מקום השיפוט (סמכות בלעדית לבתי המשפט בהולנד), המופיעות בסעיף 11 לתקנון המשיבה 1 (נספח 7 לבקשת האישור המתוקנת) מהוות תנאי מקפח בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים ובפרט בהתאם לחזקה הקבועה בסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, שדינה בטלות;
ד) האם בכוחן של תניית ברירת הדין, תניית מקום השיפוט או סעיף הפטור לגבור על הוראות חוק קוגנטיות בדין הישראלי;
ה) האם וכיצד יישומו של פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 5860/16 Facebook Ink נ אוהד בן חמו (נבו 31.5.2018) (להלן: "עניין בן חמו") ביחס לתניית ברירת דין זר (שבענייננו הוא הדין ההולנדי), משפיע על התביעה בענייננו;
ו) האם סעיף הפטור שבסעיף 1 לנוסח התנאים הכלליים שבאתר המרשתת של המשיבה 1 (להלן: "סעיף הפטור") - שלפיו בין היתר המשיבה 1 לא תוודא ולא יכולה לערוב שכל המידע המופיע באתר המרשתת שלה מדויק, מושלם או נכון ושהיא אינה יכולה להיות אחראית לטעיות שהן אי הצגת מידע לא מדויק, מטעה או לא נכון או אי הכללת מידע ושכל מקום אירוח אחראי למידע לרבות המחירים והזמינות המוצגים באתר המרשתת שלה - מהווה סעיף מקפח לפי חוק החוזים האחידים, בהיותו כולל למעשה פטור מפני עילת תביעה שמקורה בהצגת מחירים שגויה באתר המרשתת של המשיבה 1 והוא מנוגד לחזקות הקבועות בין היתר בסעיפים 4(1), 4(3) ו-4(6) לחוק החוזים האחידים.
פרקליט/ה מטפל/ת: שלמה כהן.א) האם קמות בענייננו עילות להגשת תביעה ייצוגית מכוח הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ואם כן - מהן;ב) האם קיימת עילת תביעה נגד פתאל ובוקינג ישראל; ג) האם תניית ברירת הדין (פרשנות וקביעה בהתאם לחוק ההולנדי) ותניית מקום השיפוט (סמכות בלעדית לבתי המשפט בהולנד), המופיעות בסעיף 11 לתקנון המשיבה 1 (נספח 7 לבקשת האישור המתוקנת) מהוות תנאי מקפח בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים ובפרט בהתאם לחזקה הקבועה בסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, שדינה בטלות;ד) האם בכוחן של תניית ברירת הדין, תניית מקום השיפוט או סעיף הפטור לגבור על הוראות חוק קוגנטיות בדין הישראלי;ה) האם וכיצד יישומו של פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 5860/16 Facebook Ink נ אוהד בן חמו (נבו 31.5.2018) (להלן: "עניין בן חמו") ביחס לתניית ברירת דין זר (שבענייננו הוא הדין ההולנדי), משפיע על התביעה בענייננו;ו) האם סעיף הפטור שבסעיף 1 לנוסח התנאים הכלליים שבאתר המרשתת של המשיבה 1 (להלן: "סעיף הפטור") - שלפיו בין היתר המשיבה 1 לא תוודא ולא יכולה לערוב שכל המידע המופיע באתר המרשתת שלה מדויק, מושלם או נכון ושהיא אינה יכולה להיות אחראית לטעיות שהן אי הצגת מידע לא מדויק, מטעה או לא נכון או אי הכללת מידע ושכל מקום אירוח אחראי למידע לרבות המחירים והזמינות המוצגים באתר המרשתת שלה - מהווה סעיף מקפח לפי חוק החוזים האחידים, בהיותו כולל למעשה פטור מפני עילת תביעה שמקורה בהצגת מחירים שגויה באתר המרשתת של המשיבה 1 והוא מנוגד לחזקות הקבועות בין היתר בסעיפים 4(1), 4(3) ו-4(6) לחוק החוזים האחידים.פרקליט/ה מטפל/ת: שלמה כהן.[1 קבצים]922-05-2022-p
עת"צ 24176-05-21 גי.אס.אמ עיבוד שבבי בע"מ נ' התאחדות בעלי המלאכה והתעשיה בישראל2022-04-02T21:00:00Z<p>האם התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל, היא המשיבה לבקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית ב-ת"צ 37215-07-20, עונה על הגדרת "רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 והאם דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעסיקים הם "תשלום חובה" לעניין פרט 11 בתוספת השנייה לחוק?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת:</strong> מור שלמה מכטה, אורן סוקר.</p>האם התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל, היא המשיבה לבקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית ב-ת"צ 37215-07-20, עונה על הגדרת "רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 והאם דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעסיקים הם "תשלום חובה" לעניין פרט 11 בתוספת השנייה לחוק?
פרקליט/ה מטפל/ת: מור שלמה מכטה, אורן סוקר.האם התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל, היא המשיבה לבקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית ב-ת"צ 37215-07-20, עונה על הגדרת "רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 והאם דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעסיקים הם "תשלום חובה" לעניין פרט 11 בתוספת השנייה לחוק?פרקליט/ה מטפל/ת: מור שלמה מכטה, אורן סוקר.[1 קבצים]8, 9, 1024176-05-21-1
סע"ש 54245-05-21, צדדים: בראקמי נ' אונר"א2022-03-01T22:00:00Z<p>האם לאו"ם חסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל.<br /><strong>פרקליט מטפל:</strong> משה וילינגר.</p>האם לאו"ם חסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל.
פרקליט מטפל: משה וילינגר.האם לאו"ם חסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל.פרקליט מטפל: משה וילינגר.[1 קבצים]8180123
ת"צ 12859-12-19, הצדדים: ברק נ' אמזון2022-02-26T22:00:00Z<p>האם תניית ברירת הדין המופיעה בתנאי ההתקשרות עם חברת Amazon, Inc היא תניה מקפחת בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") שדינה בטלות, והאם יש בכוחה של תנייה זו לגבור על תניות קוגנטיות בדין הישראלי.</p><p><strong>הפרקליט/ה המטפל/ת: </strong>קרן אביסרור ויעל קלטניק, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.</p>האם תניית ברירת הדין המופיעה בתנאי ההתקשרות עם חברת Amazon, Inc היא תניה מקפחת בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") שדינה בטלות, והאם יש בכוחה של תנייה זו לגבור על תניות קוגנטיות בדין הישראלי.
הפרקליט/ה המטפל/ת: קרן אביסרור ויעל קלטניק, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.האם תניית ברירת הדין המופיעה בתנאי ההתקשרות עם חברת Amazon, Inc היא תניה מקפחת בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") שדינה בטלות, והאם יש בכוחה של תנייה זו לגבור על תניות קוגנטיות בדין הישראלי.הפרקליט/ה המטפל/ת: קרן אביסרור ויעל קלטניק, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.[1 קבצים]212859-12-19
עע"מ 853/21 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה נ' טל אליהו2022-02-13T22:00:00Z<p>האם חבר מועצה מקומית, שאינו סגן ראש הרשות, יכול לכהן שיושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה של המועצה. </p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>יונתן ציון מוזס, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>האם חבר מועצה מקומית, שאינו סגן ראש הרשות, יכול לכהן שיושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה של המועצה.
פרקליט/ה מטפל/ת: יונתן ציון מוזס, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.האם חבר מועצה מקומית, שאינו סגן ראש הרשות, יכול לכהן שיושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה של המועצה. פרקליט/ה מטפל/ת: יונתן ציון מוזס, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]3853-21
בר"מ 8043/20 מניב ראשון בע"מ נ' יעד שיאן נדל"ן2022-02-13T22:00:00Z<p>האם תאגידי מים וביוב, ומניב ראשון בכללם, רשאים לגבות דמי הקמה בגין גזוזטראות, אף אם שטחן אינו בא במניין השטח המותר לבנייה לפי דמי הקמה בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה–2015.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>ליאורה וייס-בנסקי, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>האם תאגידי מים וביוב, ומניב ראשון בכללם, רשאים לגבות דמי הקמה בגין גזוזטראות, אף אם שטחן אינו בא במניין השטח המותר לבנייה לפי דמי הקמה בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה–2015.
פרקליט/ה מטפל/ת: ליאורה וייס-בנסקי, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.האם תאגידי מים וביוב, ומניב ראשון בכללם, רשאים לגבות דמי הקמה בגין גזוזטראות, אף אם שטחן אינו בא במניין השטח המותר לבנייה לפי דמי הקמה בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה–2015.פרקליט/ה מטפל/ת: ליאורה וייס-בנסקי, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]18043-20
ע"א 6971-19 עמירם נ' דואר ישראל2022-02-01T22:00:00Z<p>האם נדרשת מדיניות מכוונת להפרת הדין כתנאי לאישור תובענה ייצוגית? האם נדרש גודל קבוצה מסוים כתנאי לאישור תובענה ייצוגית?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>האם נדרשת מדיניות מכוונת להפרת הדין כתנאי לאישור תובענה ייצוגית? האם נדרש גודל קבוצה מסוים כתנאי לאישור תובענה ייצוגית?
פרקליט/ה מטפל/ת: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.האם נדרשת מדיניות מכוונת להפרת הדין כתנאי לאישור תובענה ייצוגית? האם נדרש גודל קבוצה מסוים כתנאי לאישור תובענה ייצוגית?פרקליט/ה מטפל/ת: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]920-02-2022-06
עת"מ 61176-10-20 אלמוג רובינשטיין נ' רן קוניק ואח'2022-01-31T22:00:00Z<p>האם על חשבון טוויטר של ראש העיר, שאינו ממומן או מתופעל על ידי מי מעובדי העירייה, חשבון נפרד מדף הטוויטר של העירייה, חלים כללי המשפטי המנהלי או הפרטי.</p><p><strong>פרקליט מטפל: </strong>יוסי צדוק, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>האם על חשבון טוויטר של ראש העיר, שאינו ממומן או מתופעל על ידי מי מעובדי העירייה, חשבון נפרד מדף הטוויטר של העירייה, חלים כללי המשפטי המנהלי או הפרטי.
פרקליט מטפל: יוסי צדוק, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.האם על חשבון טוויטר של ראש העיר, שאינו ממומן או מתופעל על ידי מי מעובדי העירייה, חשבון נפרד מדף הטוויטר של העירייה, חלים כללי המשפטי המנהלי או הפרטי.פרקליט מטפל: יוסי צדוק, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]361176-10-20
דיון חוזר 16214-09-21 סרגון נטוורקס ואח' נגד חזן2022-01-24T22:00:00Z<p>כללי האחריות האזרחית החלים על חברות רישום כפול בקשר עם הגילוי שהן מוסרות לפי הדין הזר הם כללי האחריות האזרחית של הדין הזר.</p><p><strong>פרקליט מטפל:</strong> ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>כללי האחריות האזרחית החלים על חברות רישום כפול בקשר עם הגילוי שהן מוסרות לפי הדין הזר הם כללי האחריות האזרחית של הדין הזר.
פרקליט מטפל: ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).כללי האחריות האזרחית החלים על חברות רישום כפול בקשר עם הגילוי שהן מוסרות לפי הדין הזר הם כללי האחריות האזרחית של הדין הזר.פרקליט מטפל: ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]9securities-2
ת"צ 58435-06-19, מטודי נ' חברה קדישא גחש"א ראשון לציון2021-12-25T22:00:00Z<p>שאלת חוקיות קבורה וגביית תשלום עבור אחוזות קבר בבית עלמין סגור; שאלת חוקיות המרה של חלקות חריגות בין בתי עלמין שונים; ושאלת סבירות תעריפי אחוזות קבר בבית עלמין סגור וסבירות תעריפי חלקות חריגות.</p><p><strong>פרקליטה מטפלת:</strong> נועה זקין, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>שאלת חוקיות קבורה וגביית תשלום עבור אחוזות קבר בבית עלמין סגור; שאלת חוקיות המרה של חלקות חריגות בין בתי עלמין שונים; ושאלת סבירות תעריפי אחוזות קבר בבית עלמין סגור וסבירות תעריפי חלקות חריגות.
פרקליטה מטפלת: נועה זקין, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).שאלת חוקיות קבורה וגביית תשלום עבור אחוזות קבר בבית עלמין סגור; שאלת חוקיות המרה של חלקות חריגות בין בתי עלמין שונים; ושאלת סבירות תעריפי אחוזות קבר בבית עלמין סגור וסבירות תעריפי חלקות חריגות.פרקליטה מטפלת: נועה זקין, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]9burial-2
עס"ק 31015-12-20 עיריית רהט נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה2021-12-16T22:00:00Z<p>התיק עניינו בסוגיית מסירת מידע מהמעסיק לארגון העובדים היציג שיש עמה פגיעה בפרטיות. במסגרת העמדה עמדה היועצת המשפטית לממשלה על מעמדו של ארגון העובדים היציג בזיקה לסוגיית קבלת מידע מהמעסיק במסגרת יחסי העבודים הקיבוציים שמתנהלים במקום העבודה; על הזכות לפרטיות בכלל, ובמשפט העבודה בפרט; האופן בו יש לבחון את דרישת הארגון היציג לקבלת מידע הנוגע לעובדים מהמעסיק.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>ענבר בלש, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>התיק עניינו בסוגיית מסירת מידע מהמעסיק לארגון העובדים היציג שיש עמה פגיעה בפרטיות. במסגרת העמדה עמדה היועצת המשפטית לממשלה על מעמדו של ארגון העובדים היציג בזיקה לסוגיית קבלת מידע מהמעסיק במסגרת יחסי העבודים הקיבוציים שמתנהלים במקום העבודה; על הזכות לפרטיות בכלל, ובמשפט העבודה בפרט; האופן בו יש לבחון את דרישת הארגון היציג לקבלת מידע הנוגע לעובדים מהמעסיק.
פרקליט/ה מטפל/ת: ענבר בלש, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.התיק עניינו בסוגיית מסירת מידע מהמעסיק לארגון העובדים היציג שיש עמה פגיעה בפרטיות. במסגרת העמדה עמדה היועצת המשפטית לממשלה על מעמדו של ארגון העובדים היציג בזיקה לסוגיית קבלת מידע מהמעסיק במסגרת יחסי העבודים הקיבוציים שמתנהלים במקום העבודה; על הזכות לפרטיות בכלל, ובמשפט העבודה בפרט; האופן בו יש לבחון את דרישת הארגון היציג לקבלת מידע הנוגע לעובדים מהמעסיק.פרקליט/ה מטפל/ת: ענבר בלש, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]931015-12-20
ת"א 6530-11-21, מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל נ' צ'ולמנ'ס2021-11-09T22:00:00Z<p>לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אין זה ראוי כי חותמות אושוויץ ימכרו לידיים פרטיות לכל המרבה למחיר. סחר מעין זה פסול מבחינה ערכית, מוסרית, לאומית וציבורית. מכירה פרטית של חפץ זה, מעבר לזילות שבמכירתו לכל המרבה במחיר, עלולה אף להבין לאובדן הוכחה חשובה להנצחת הזיכרון הלאומי ולאובדן של פיסת היסטוריה חשובה ביותר לעם היהודי.</p><p><strong>פרקליט מטפל: </strong>דורית יפרח-דרורי, אביעד אמרוסי; פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אין זה ראוי כי חותמות אושוויץ ימכרו לידיים פרטיות לכל המרבה למחיר. סחר מעין זה פסול מבחינה ערכית, מוסרית, לאומית וציבורית. מכירה פרטית של חפץ זה, מעבר לזילות שבמכירתו לכל המרבה במחיר, עלולה אף להבין לאובדן הוכחה חשובה להנצחת הזיכרון הלאומי ולאובדן של פיסת היסטוריה חשובה ביותר לעם היהודי.
פרקליט מטפל: דורית יפרח-דרורי, אביעד אמרוסי; פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אין זה ראוי כי חותמות אושוויץ ימכרו לידיים פרטיות לכל המרבה למחיר. סחר מעין זה פסול מבחינה ערכית, מוסרית, לאומית וציבורית. מכירה פרטית של חפץ זה, מעבר לזילות שבמכירתו לכל המרבה במחיר, עלולה אף להבין לאובדן הוכחה חשובה להנצחת הזיכרון הלאומי ולאובדן של פיסת היסטוריה חשובה ביותר לעם היהודי.פרקליט מטפל: דורית יפרח-דרורי, אביעד אמרוסי; פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]1holocaust_survivers
ת"א 46916-12-19, Commercial Bank PrivatBank נ' ולריביץ קולומויסקי ואח2021-10-27T21:00:00Z<p>האם יש להורות בצו לנתבע 3, בנק דיסקונט לישראל בע"מ על חשיפת קיומם או אי קיומם של דיווחים שהוגשו על ידו בהתאם לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000?</p><p><strong>פרקליט מטפל</strong>: שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).</p>האם יש להורות בצו לנתבע 3, בנק דיסקונט לישראל בע"מ על חשיפת קיומם או אי קיומם של דיווחים שהוגשו על ידו בהתאם לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000?
פרקליט מטפל : שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).האם יש להורות בצו לנתבע 3, בנק דיסקונט לישראל בע"מ על חשיפת קיומם או אי קיומם של דיווחים שהוגשו על ידו בהתאם לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000?פרקליט מטפל: שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).[1 קבצים]1commercial_bank
רע"א 8376/20 בנק הפועלים נ' לפינר2021-10-25T21:00:00Z<p>האם על פי חוק הבנקאות והכללים שהותקנו מכוחו, ניתן לחייב לקוח המבקש למשוך מזומנים באמצעות כרטיס חיוב ממכשיר אוטומטי המוגדר כ"מרוחק" ומופעל על ידי תאגיד בנקאי שאינו התאגיד הבנקאי אשר מנהל את חשבונו, בשתי עמלות - עמלה אחת לבנק המפעיל את המכשיר האוטומטי ועמלה נוספת לבנק בו מתנהל חשבונו. </p><p><strong>פרקליט מטפל: </strong>לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>האם על פי חוק הבנקאות והכללים שהותקנו מכוחו, ניתן לחייב לקוח המבקש למשוך מזומנים באמצעות כרטיס חיוב ממכשיר אוטומטי המוגדר כ"מרוחק" ומופעל על ידי תאגיד בנקאי שאינו התאגיד הבנקאי אשר מנהל את חשבונו, בשתי עמלות - עמלה אחת לבנק המפעיל את המכשיר האוטומטי ועמלה נוספת לבנק בו מתנהל חשבונו.
פרקליט מטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.האם על פי חוק הבנקאות והכללים שהותקנו מכוחו, ניתן לחייב לקוח המבקש למשוך מזומנים באמצעות כרטיס חיוב ממכשיר אוטומטי המוגדר כ"מרוחק" ומופעל על ידי תאגיד בנקאי שאינו התאגיד הבנקאי אשר מנהל את חשבונו, בשתי עמלות - עמלה אחת לבנק המפעיל את המכשיר האוטומטי ועמלה נוספת לבנק בו מתנהל חשבונו. פרקליט מטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]98376-20
ע"א 7154/19 דלק נ' כסלו2021-09-04T21:00:00Z<p>בחינת תניית בלעדיות בחוזה חכירה והאם זו מגבשת הסדר כובל? אם יש הסדר כובל, מה ההשלכות על המערכת ההסכמית?</p><p><strong>פרקליט המטפל:</strong> לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>בחינת תניית בלעדיות בחוזה חכירה והאם זו מגבשת הסדר כובל? אם יש הסדר כובל, מה ההשלכות על המערכת ההסכמית?
פרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.בחינת תניית בלעדיות בחוזה חכירה והאם זו מגבשת הסדר כובל? אם יש הסדר כובל, מה ההשלכות על המערכת ההסכמית?פרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]57154-19
ע"א 1329-20 לב ואח' נ' קלאב הוטלס ואח'2021-08-27T21:00:00Z<p>היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי נימוקי סילוק התביעה בפסק הדין שגויים, וכן כי בקשת האישור מגלה לכאורה עילה טובה הראויה לאישור. סילוק התביעה על הסף עומד בניגוד להלכה הפסוקה, לפיה, ככלל, אין מקום לסילוק בקשות אישור על הסף אלא במקרים חריגים וקיצוניים, כשמועלה נימוק ברור וחד משמעי, השומט את הבסיס מבקשת האישור.</p><p><strong>פרקליטה מטפלת:</strong> יעל מימון, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.</p>היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי נימוקי סילוק התביעה בפסק הדין שגויים, וכן כי בקשת האישור מגלה לכאורה עילה טובה הראויה לאישור. סילוק התביעה על הסף עומד בניגוד להלכה הפסוקה, לפיה, ככלל, אין מקום לסילוק בקשות אישור על הסף אלא במקרים חריגים וקיצוניים, כשמועלה נימוק ברור וחד משמעי, השומט את הבסיס מבקשת האישור.
פרקליטה מטפלת: יעל מימון, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי נימוקי סילוק התביעה בפסק הדין שגויים, וכן כי בקשת האישור מגלה לכאורה עילה טובה הראויה לאישור. סילוק התביעה על הסף עומד בניגוד להלכה הפסוקה, לפיה, ככלל, אין מקום לסילוק בקשות אישור על הסף אלא במקרים חריגים וקיצוניים, כשמועלה נימוק ברור וחד משמעי, השומט את הבסיס מבקשת האישור.פרקליטה מטפלת: יעל מימון, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.[1 קבצים]31329-20
ת"א 29274-08-20 זליכה נ' עיריית אור יהודה ואח'2021-08-23T21:00:00Z<p>שאלת תוקפו – או לחלופין אפשרות "הכשרתו" בדיעבד – של חוזה שעניינו תשלום שכר טרחה ליועץ לרשות מקומית, שמשולם כאחוז מתקציבי המדינה.</p><p><strong>פרקליט המטפל:</strong> לירן פאר, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>שאלת תוקפו – או לחלופין אפשרות "הכשרתו" בדיעבד – של חוזה שעניינו תשלום שכר טרחה ליועץ לרשות מקומית, שמשולם כאחוז מתקציבי המדינה.
פרקליט המטפל: לירן פאר, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).שאלת תוקפו – או לחלופין אפשרות "הכשרתו" בדיעבד – של חוזה שעניינו תשלום שכר טרחה ליועץ לרשות מקומית, שמשולם כאחוז מתקציבי המדינה.פרקליט המטפל: לירן פאר, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]229274-08-20-01
ת"צ 37693-06-15 בנדל נ' אפריקה תעשיות2021-08-14T21:00:00Z<p>שאלת הבעלות בפוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה והשאלה המתלווה אליה בדבר מעמדו של נאמן שמונה במסגרת הליך חדלות פירעון של חברה, המבקש למנוע או להגביל את יכולתם של נושאי המשרה בחברה לעשות שימוש בתגמולי הפוליסה, למשל במסגרת הגשת בקשה לבית המשפט הדן בבקשת אישור תובענה ייצוגית נגד נושאי המשרה בחברה וחברת הביטוח שביטחה את אחריותם ככאלה, כפי שהוגשה בענייננו.</p><p><strong>פרקליט מטפל: </strong>ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).</p>שאלת הבעלות בפוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה והשאלה המתלווה אליה בדבר מעמדו של נאמן שמונה במסגרת הליך חדלות פירעון של חברה, המבקש למנוע או להגביל את יכולתם של נושאי המשרה בחברה לעשות שימוש בתגמולי הפוליסה, למשל במסגרת הגשת בקשה לבית המשפט הדן בבקשת אישור תובענה ייצוגית נגד נושאי המשרה בחברה וחברת הביטוח שביטחה את אחריותם ככאלה, כפי שהוגשה בענייננו.
פרקליט מטפל: ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).שאלת הבעלות בפוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה והשאלה המתלווה אליה בדבר מעמדו של נאמן שמונה במסגרת הליך חדלות פירעון של חברה, המבקש למנוע או להגביל את יכולתם של נושאי המשרה בחברה לעשות שימוש בתגמולי הפוליסה, למשל במסגרת הגשת בקשה לבית המשפט הדן בבקשת אישור תובענה ייצוגית נגד נושאי המשרה בחברה וחברת הביטוח שביטחה את אחריותם ככאלה, כפי שהוגשה בענייננו.פרקליט מטפל: ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).[1 קבצים]137693-06-15
ת"צ 756-10-15; ת"צ 768-10-15; ת"צ 4780-10-15 שלמה גולן נ' VOLKSWAGEN AG2021-07-31T21:00:00Z<p>העמדה דנה בסוגית הגורם הראוי ובעל זכות העמידה להגיש תביעות על פגיעה בבריאות הציבור. על פי העמדה, כאשר יחידים מהציבור אינם יכולים לייחס לעצמם נזק, המדינה רשאית לבוא בנעליו של כלל הציבור ולתבוע את הנזק. </p>העמדה דנה בסוגית הגורם הראוי ובעל זכות העמידה להגיש תביעות על פגיעה בבריאות הציבור. על פי העמדה, כאשר יחידים מהציבור אינם יכולים לייחס לעצמם נזק, המדינה רשאית לבוא בנעליו של כלל הציבור ולתבוע את הנזק.העמדה דנה בסוגית הגורם הראוי ובעל זכות העמידה להגיש תביעות על פגיעה בבריאות הציבור. על פי העמדה, כאשר יחידים מהציבור אינם יכולים לייחס לעצמם נזק, המדינה רשאית לבוא בנעליו של כלל הציבור ולתבוע את הנזק. [1 קבצים]6756-10-15
ע"א 1155-20 עיני נ' שאול2021-07-27T21:00:00Z<p>שאלת הפעלת שיקול דעת באשר לקבלת חברים בעמותה אף כאשר התקנון (ובכלל זה התקנון המצוי) אינו כולל התייחסות מפורשת לכך.</p>שאלת הפעלת שיקול דעת באשר לקבלת חברים בעמותה אף כאשר התקנון (ובכלל זה התקנון המצוי) אינו כולל התייחסות מפורשת לכך.שאלת הפעלת שיקול דעת באשר לקבלת חברים בעמותה אף כאשר התקנון (ובכלל זה התקנון המצוי) אינו כולל התייחסות מפורשת לכך.[1 קבצים]21115-20
ת"צ 45354-02-18 הירשפלד נ' Traveljigsaw Limited2021-07-19T21:00:00Z<p>האם הפיצוי המוסכם שקבעו הצדדים לטובת הספק, קרי, פיצוי בגובה שלושה ימי השכרת רכב, מהווה פיצוי סביר בנסיבות העניין, או שמא מהווה פיצוי בלתי סביר לטובת המשיבה עד כדי היותו תניה מקפחת. </p>האם הפיצוי המוסכם שקבעו הצדדים לטובת הספק, קרי, פיצוי בגובה שלושה ימי השכרת רכב, מהווה פיצוי סביר בנסיבות העניין, או שמא מהווה פיצוי בלתי סביר לטובת המשיבה עד כדי היותו תניה מקפחת.האם הפיצוי המוסכם שקבעו הצדדים לטובת הספק, קרי, פיצוי בגובה שלושה ימי השכרת רכב, מהווה פיצוי סביר בנסיבות העניין, או שמא מהווה פיצוי בלתי סביר לטובת המשיבה עד כדי היותו תניה מקפחת. [1 קבצים]145354-02-18
רע"א 3643/19 בסט קאר נ' חיימו - עמדה משלימה2021-07-18T21:00:00Z<p>השאלה שעמדה במוקד בקשת רשות הערעור הינה האם ניתן לחייב חברות להשכרת רכב בפיצוי עבור נזקי רכוש שנגרמו לצדדים שלישיים על-ידי הרכבים המושכרים על ידן?</p><p><strong>פרקליטה מטפלת: </strong>מלי אומיד ברגר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה שעמדה במוקד בקשת רשות הערעור הינה האם ניתן לחייב חברות להשכרת רכב בפיצוי עבור נזקי רכוש שנגרמו לצדדים שלישיים על-ידי הרכבים המושכרים על ידן?
פרקליטה מטפלת: מלי אומיד ברגר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה שעמדה במוקד בקשת רשות הערעור הינה האם ניתן לחייב חברות להשכרת רכב בפיצוי עבור נזקי רכוש שנגרמו לצדדים שלישיים על-ידי הרכבים המושכרים על ידן?פרקליטה מטפלת: מלי אומיד ברגר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]63643-19
עחדל"פ 40779-02-212021-07-14T21:00:00Z<p>לעמדת היועץ המשפטי לממשלה הדין אינו מחייב כי בכל תיק חדלות פירעון שבו רשם ההוצאה לפועל לא קבע לחייב צו תשלומים עתי בהכרח לא יתמנה נאמן. סמכות רשם ההוצאה לפועל שלא למנות נאמן, הקבועה בסעיף 205 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, היא סמכות שבשיקול דעת והפעלתה תלויה בנסיבותיו של התיק המסוים שעל הפרק. </p><p><strong>פרקליטה מטפלת: </strong>מיטל בסלי-דובדבני, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>לעמדת היועץ המשפטי לממשלה הדין אינו מחייב כי בכל תיק חדלות פירעון שבו רשם ההוצאה לפועל לא קבע לחייב צו תשלומים עתי בהכרח לא יתמנה נאמן. סמכות רשם ההוצאה לפועל שלא למנות נאמן, הקבועה בסעיף 205 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, היא סמכות שבשיקול דעת והפעלתה תלויה בנסיבותיו של התיק המסוים שעל הפרק.
פרקליטה מטפלת: מיטל בסלי-דובדבני, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).לעמדת היועץ המשפטי לממשלה הדין אינו מחייב כי בכל תיק חדלות פירעון שבו רשם ההוצאה לפועל לא קבע לחייב צו תשלומים עתי בהכרח לא יתמנה נאמן. סמכות רשם ההוצאה לפועל שלא למנות נאמן, הקבועה בסעיף 205 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, היא סמכות שבשיקול דעת והפעלתה תלויה בנסיבותיו של התיק המסוים שעל הפרק. פרקליטה מטפלת: מיטל בסלי-דובדבני, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]140779-02-21
בר"מ 2949/20 קהילת עדת הבוכרים בישראל (הקדש דתי) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים2021-06-29T21:00:00Z<p>נוכח נוסחו של סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה עולה השאלה האם יש לתת להקדש ציבורי פטור מתשלום היטל השבחה כאשר הוא מוכר או משכיר מקרקעין כך שיעשה באותם המקרקעין שימוש שאינו לאחת מהמטרות המעניקות פטור. האם על מנת לקבל את הפטור נדרש שהמקרקעין עצמם ישמשו למטרות המעניקות פטור או האם מספיק שהתמורה בעד המקרקעין תשמש למטרות המעניקות פטור? </p>נוכח נוסחו של סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה עולה השאלה האם יש לתת להקדש ציבורי פטור מתשלום היטל השבחה כאשר הוא מוכר או משכיר מקרקעין כך שיעשה באותם המקרקעין שימוש שאינו לאחת מהמטרות המעניקות פטור. האם על מנת לקבל את הפטור נדרש שהמקרקעין עצמם ישמשו למטרות המעניקות פטור או האם מספיק שהתמורה בעד המקרקעין תשמש למטרות המעניקות פטור?נוכח נוסחו של סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה עולה השאלה האם יש לתת להקדש ציבורי פטור מתשלום היטל השבחה כאשר הוא מוכר או משכיר מקרקעין כך שיעשה באותם המקרקעין שימוש שאינו לאחת מהמטרות המעניקות פטור. האם על מנת לקבל את הפטור נדרש שהמקרקעין עצמם ישמשו למטרות המעניקות פטור או האם מספיק שהתמורה בעד המקרקעין תשמש למטרות המעניקות פטור? [1 קבצים]52949-20
ה"פ 48482-06-19 מכון ז'בוטינסקי בישראל נ' בית המכירות King David Auction2021-06-21T21:00:00Z<p>עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי אין לאפשר מסחר בחומרים ארכיונים ישראלים עליהם מוטבעת חתימת הארכיון, וכי יש לקבוע כנקודת מוצא משפטית ועובדתית שלא מתקיימת בעניינם תקנת השוק.</p><p><strong>פרקליט המטפל: </strong>יעקב פונקלשטיין, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).</p>עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי אין לאפשר מסחר בחומרים ארכיונים ישראלים עליהם מוטבעת חתימת הארכיון, וכי יש לקבוע כנקודת מוצא משפטית ועובדתית שלא מתקיימת בעניינם תקנת השוק.
פרקליט המטפל: יעקב פונקלשטיין, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי אין לאפשר מסחר בחומרים ארכיונים ישראלים עליהם מוטבעת חתימת הארכיון, וכי יש לקבוע כנקודת מוצא משפטית ועובדתית שלא מתקיימת בעניינם תקנת השוק.פרקליט המטפל: יעקב פונקלשטיין, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).[1 קבצים]148482-06-19
3186-20; 3183-20; 3185-20 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ ואח' נ' הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת2021-06-05T21:00:00Z<p>רף ההוכחה הנדרש לאישור תובענות ייצוגיות בתחום תיאום מחירים אסור על ידי קרטל; קבילותה ומשקלה של הודיית בעל דין בהליכים מחוץ לישראל בנדון; שאלת ההכרה בעילת הניזוק העקיף במסגרת תיאום מחירים קרטלי.</p>רף ההוכחה הנדרש לאישור תובענות ייצוגיות בתחום תיאום מחירים אסור על ידי קרטל; קבילותה ומשקלה של הודיית בעל דין בהליכים מחוץ לישראל בנדון; שאלת ההכרה בעילת הניזוק העקיף במסגרת תיאום מחירים קרטלי.רף ההוכחה הנדרש לאישור תובענות ייצוגיות בתחום תיאום מחירים אסור על ידי קרטל; קבילותה ומשקלה של הודיית בעל דין בהליכים מחוץ לישראל בנדון; שאלת ההכרה בעילת הניזוק העקיף במסגרת תיאום מחירים קרטלי.[1 קבצים]927-07-2021
רע"א 52555-01-21 נור ה.י.ד החזקות נדל"ן (2012) בע"מ נ' אמיר2021-06-02T21:00:00Z<p>האם רשם או רשם בכיר מוסמך להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט בהליך לפי סעיף 353א לחוק החברות?</p><p><strong>פרקליטות המטפל:</strong> רועי רנד, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>האם רשם או רשם בכיר מוסמך להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט בהליך לפי סעיף 353א לחוק החברות?
פרקליטות המטפל: רועי רנד, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).האם רשם או רשם בכיר מוסמך להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט בהליך לפי סעיף 353א לחוק החברות?פרקליטות המטפל: רועי רנד, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]752555-01-21
רע"א 8426/20 הוועדה המקומית לתכנון ובניה אצבע הגליל נ' שטרית2021-05-29T21:00:00Z<p>עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי מוטלת חובה על הנפקע לפנות לרשות המפקיעה בתביעה לקבלת פיצויי הפקעה, וזאת בטרם יפנה לערכאות, וכי מהתשובה לפניה נגזרת הסמכות העניינית.</p><p><strong>פרקליט המטפל: </strong>אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי מוטלת חובה על הנפקע לפנות לרשות המפקיעה בתביעה לקבלת פיצויי הפקעה, וזאת בטרם יפנה לערכאות, וכי מהתשובה לפניה נגזרת הסמכות העניינית.
פרקליט המטפל: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי מוטלת חובה על הנפקע לפנות לרשות המפקיעה בתביעה לקבלת פיצויי הפקעה, וזאת בטרם יפנה לערכאות, וכי מהתשובה לפניה נגזרת הסמכות העניינית.פרקליט המטפל: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]38426-20
ע"ע 70646-11-20; בר"ע 53169-11-20; בר"ע 52980-11-20 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' Tesfaly Gba Madaim ; י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' Kibrom Teame Fsahaye; י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' Wondem Drar2021-05-18T21:00:00Z<p>שאלת היחס בין הוראות חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 לעניין חלק המעסיק ב"פיקדון לגבי מסתנן", כמשמעותו בסעיף 1יא1(א) לחוק, לבין חובת מעסיק בענף הניקיון להפקיד תשלומים בגין עובדיו לקרן השתלמות. </p>שאלת היחס בין הוראות חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 לעניין חלק המעסיק ב"פיקדון לגבי מסתנן", כמשמעותו בסעיף 1יא1(א) לחוק, לבין חובת מעסיק בענף הניקיון להפקיד תשלומים בגין עובדיו לקרן השתלמות.שאלת היחס בין הוראות חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 לעניין חלק המעסיק ב"פיקדון לגבי מסתנן", כמשמעותו בסעיף 1יא1(א) לחוק, לבין חובת מעסיק בענף הניקיון להפקיד תשלומים בגין עובדיו לקרן השתלמות. [1 קבצים]827-7-21
ת"צ 8295-10-17 דניאל שפירא נ' BOOKING COM .B.V2021-05-12T21:00:00Z<p>האם להוראות הדין הישראלי בכלל, ולחוק הגנת הצרכן בפרט, יש תחולה חוץ-טריטוריאלית, והאם יש לחוק תחולה על החוזה בין החברה לבין הצרכן הישראלי?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>האם להוראות הדין הישראלי בכלל, ולחוק הגנת הצרכן בפרט, יש תחולה חוץ-טריטוריאלית, והאם יש לחוק תחולה על החוזה בין החברה לבין הצרכן הישראלי?
פרקליט/ה מטפל/ת: שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.האם להוראות הדין הישראלי בכלל, ולחוק הגנת הצרכן בפרט, יש תחולה חוץ-טריטוריאלית, והאם יש לחוק תחולה על החוזה בין החברה לבין הצרכן הישראלי?פרקליט/ה מטפל/ת: שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]1120-6
עע"מ 2923/19 עיריית חולון נ' דלית אסתר הכט2021-05-05T21:00:00Z<p>בשל העובדה כי סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 אינו כולל הוראה מפורשת בדבר תוספת ריבית לסכום התמורה, עולה השאלה האם יש להוסיף לסכום התמורה הפרשי הצמדה בלבד או האם יש להוסיף לסכום התמורה גם ריבית בשיעור הקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א 1961.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יצחק ברט, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>בשל העובדה כי סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 אינו כולל הוראה מפורשת בדבר תוספת ריבית לסכום התמורה, עולה השאלה האם יש להוסיף לסכום התמורה הפרשי הצמדה בלבד או האם יש להוסיף לסכום התמורה גם ריבית בשיעור הקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א 1961.
הפרקליט המטפל: יצחק ברט, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.בשל העובדה כי סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 אינו כולל הוראה מפורשת בדבר תוספת ריבית לסכום התמורה, עולה השאלה האם יש להוסיף לסכום התמורה הפרשי הצמדה בלבד או האם יש להוסיף לסכום התמורה גם ריבית בשיעור הקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א 1961.הפרקליט המטפל: יצחק ברט, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]506-05-2021-4
תמ"ש 15586-01-14 רשות האוכלוסין וההגירה נגד ביסטה ואח'2021-05-01T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם יש לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן לקטינה אזרחית ישראלית שאימה, שהינה עובדת זרה בישראל, עתידה להיות מורחקת מישראל, וזאת על מנת שהקטינה תוכל לצאת עימה מן המדינה ולאחר שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתה?</p><p><strong>הפרקליטה המטפלת:</strong> אורלי לוי מנצור, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
האם יש לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן לקטינה אזרחית ישראלית שאימה, שהינה עובדת זרה בישראל, עתידה להיות מורחקת מישראל, וזאת על מנת שהקטינה תוכל לצאת עימה מן המדינה ולאחר שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתה?
הפרקליטה המטפלת: אורלי לוי מנצור, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:האם יש לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן לקטינה אזרחית ישראלית שאימה, שהינה עובדת זרה בישראל, עתידה להיות מורחקת מישראל, וזאת על מנת שהקטינה תוכל לצאת עימה מן המדינה ולאחר שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתה?הפרקליטה המטפלת: אורלי לוי מנצור, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]315586-01-14
ע"א 7829/18 בטר פלייס ואח' נ' אגסי2021-04-06T21:00:00Z<p>בליבת ההליך ניצבת שאלת תחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי באזור חדלות פירעון. דהיינו, מהו סטנדרט הביקורת השיפוטי שיש להחיל ביחס לבחינת פעולותיהם של נושאי משרה בחברה המצויה באזור חדלות פירעון?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>אביעד אמרוסי, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>בליבת ההליך ניצבת שאלת תחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי באזור חדלות פירעון. דהיינו, מהו סטנדרט הביקורת השיפוטי שיש להחיל ביחס לבחינת פעולותיהם של נושאי משרה בחברה המצויה באזור חדלות פירעון?
הפרקליט המטפל: אביעד אמרוסי, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.בליבת ההליך ניצבת שאלת תחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי באזור חדלות פירעון. דהיינו, מהו סטנדרט הביקורת השיפוטי שיש להחיל ביחס לבחינת פעולותיהם של נושאי משרה בחברה המצויה באזור חדלות פירעון?הפרקליט המטפל: אביעד אמרוסי, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]17829-18
ת"צ 9139-05-18 שי צביה נ' אגודה קומפני2021-04-02T21:00:00Z<p>האם תנאי השימוש (תניית ברירת הדין ומקום השיפוט) באתרים של החברות הבינלאומיות (אשר פונות גם לצרכן הישראלי) - מהוות תנאי מקפח בחוזה אחיד? בנוסף, האם יש תחולה של חוק הגנת הצרכן על חברה זרה שמשווקת את מוצריה בישראל (בענייננו אגודה שמשווקת חבילות נופש) ובהמשך לכך, האם על החברה הזרה להציג מחיר כולל מע"מ?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביבי, אזרחי.<span> </span><span> </span><span> </span><span> </span><span> </span></p>האם תנאי השימוש (תניית ברירת הדין ומקום השיפוט) באתרים של החברות הבינלאומיות (אשר פונות גם לצרכן הישראלי) - מהוות תנאי מקפח בחוזה אחיד? בנוסף, האם יש תחולה של חוק הגנת הצרכן על חברה זרה שמשווקת את מוצריה בישראל (בענייננו אגודה שמשווקת חבילות נופש) ובהמשך לכך, האם על החברה הזרה להציג מחיר כולל מע"מ?
פרקליט/ה מטפל/ת: שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביבי, אזרחי.האם תנאי השימוש (תניית ברירת הדין ומקום השיפוט) באתרים של החברות הבינלאומיות (אשר פונות גם לצרכן הישראלי) - מהוות תנאי מקפח בחוזה אחיד? בנוסף, האם יש תחולה של חוק הגנת הצרכן על חברה זרה שמשווקת את מוצריה בישראל (בענייננו אגודה שמשווקת חבילות נופש) ובהמשך לכך, האם על החברה הזרה להציג מחיר כולל מע"מ?פרקליט/ה מטפל/ת: שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביבי, אזרחי. [1 קבצים]29139-05-18
ע"ע 20310-09-19 הצדדים: רשיד נ' זקן2021-03-16T22:00:00Z<p>הדין החל על העסקת עובדים פלסטינים במובלעות באזור במקרה של תבנית העסקה משולשת.</p><p><strong>הפרקליטה המטפלת:</strong> דנה מנחה, פרקליטות המדינה המחלקה למשפט העבודה.</p>הדין החל על העסקת עובדים פלסטינים במובלעות באזור במקרה של תבנית העסקה משולשת.
הפרקליטה המטפלת: דנה מנחה, פרקליטות המדינה המחלקה למשפט העבודה.הדין החל על העסקת עובדים פלסטינים במובלעות באזור במקרה של תבנית העסקה משולשת.הפרקליטה המטפלת: דנה מנחה, פרקליטות המדינה המחלקה למשפט העבודה.[1 קבצים]8-20310-09-19-
1901/20 טרוים מילר נגד פייסבוק אירלנד2021-03-02T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית: </strong><br />האם יש לראות בתניית ברירת הדין, המופיעה בסעיף 15.1 לתנאי ההתקשרות בין Facebook Ireland Limited לבין המתקשרים עימה, כתנאי מקפח בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982?</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> לימוד פלד, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.</p>השאלה המשפטית:
האם יש לראות בתניית ברירת הדין, המופיעה בסעיף 15.1 לתנאי ההתקשרות בין Facebook Ireland Limited לבין המתקשרים עימה, כתנאי מקפח בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982?
הפרקליט המטפל: לימוד פלד, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.השאלה המשפטית: האם יש לראות בתניית ברירת הדין, המופיעה בסעיף 15.1 לתנאי ההתקשרות בין Facebook Ireland Limited לבין המתקשרים עימה, כתנאי מקפח בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982?הפרקליט המטפל: לימוד פלד, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.[1 קבצים]11901-20
תא"מ 25487-02-19 שירי 2000 עבודות עפר, חציבה ופיתוח בע"מ נ' אונר"א2021-02-20T22:00:00Z<p>האם נדרשת הפעלת הסמכות המוקנית לבית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, בהתאם לתקנות 131 ו-173 לתקנות סדר הדין האזרחי, מהטעם שלאו"ם ולמוסדותיו חסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל?</p>האם נדרשת הפעלת הסמכות המוקנית לבית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, בהתאם לתקנות 131 ו-173 לתקנות סדר הדין האזרחי, מהטעם שלאו"ם ולמוסדותיו חסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל?האם נדרשת הפעלת הסמכות המוקנית לבית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, בהתאם לתקנות 131 ו-173 לתקנות סדר הדין האזרחי, מהטעם שלאו"ם ולמוסדותיו חסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל?[1 קבצים]1125487-02-19
ע"א 1942/18, נחום נ' התאחדות בוני הארץ2021-02-10T22:00:00Z<p><strong>שאלה משפטית:</strong><br />האם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, על פי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, בנוגע לחברות באגודה עותומנית או עמותה (או במילים אחרות האם החברות בתאגידים אלה מוגדרת כנייר ערך). </p><p><strong>פרקליט המטפל: </strong>יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.</p><p> </p>שאלה משפטית:
האם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, על פי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, בנוגע לחברות באגודה עותומנית או עמותה (או במילים אחרות האם החברות בתאגידים אלה מוגדרת כנייר ערך).
פרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.שאלה משפטית:האם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, על פי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, בנוגע לחברות באגודה עותומנית או עמותה (או במילים אחרות האם החברות בתאגידים אלה מוגדרת כנייר ערך). פרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית. [1 קבצים]91942-18
בר"ם 2283/18 הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב נ' נכסי יד חרוצים בע"מ2021-01-31T22:00:00Z<p>האם מתן היתר לשימוש חורג מהיתר מהווה אירוע מס עצמאי המקים חיוב בתשלום היטל השבחה, או שמא מדובר באירוע מימוש בלבד, שאיננו אירוע מס</p>האם מתן היתר לשימוש חורג מהיתר מהווה אירוע מס עצמאי המקים חיוב בתשלום היטל השבחה, או שמא מדובר באירוע מימוש בלבד, שאיננו אירוע מסהאם מתן היתר לשימוש חורג מהיתר מהווה אירוע מס עצמאי המקים חיוב בתשלום היטל השבחה, או שמא מדובר באירוע מימוש בלבד, שאיננו אירוע מס[1 קבצים]123-4683
עת"מ 14921-11-20 אמיר השכל ואח' נ' עיריית ירושלים ואח'2021-01-31T22:00:00Z<p>העתירה העלתה שאלות הנוגעות לחופש ההפגנה לרבות מיקום מאהל מחאה בסמוך לבית ראש הממשלה, מעונו הרשמי, בירושלים. בעתירה גם נדון נוהל קיום מחאות שפורסם על-ידי עיריית ירטשלים לפני מספר שנים. היועץ המשפטי לממשלה התייצב להליך והציג בעמדה מטעמו סוגיות הנוגעות לסמכות העירייה להגביל את חופש ההפגנה, במסגרת הנוהל. בכלל זאת הוצג כי על העירייה לעמוד במבחן הוודאות הקרובה בכדי להצדיק פגיעה כאמור. היועץ המשפטי לממשלה הצביע על קשיים מהותיים שקיימים בחלק מהוראותיו של נוהל עיריית ירושלים האמור ואשר מגבילים את חופש ההפגנה יתר על המידה.</p>העתירה העלתה שאלות הנוגעות לחופש ההפגנה לרבות מיקום מאהל מחאה בסמוך לבית ראש הממשלה, מעונו הרשמי, בירושלים. בעתירה גם נדון נוהל קיום מחאות שפורסם על-ידי עיריית ירטשלים לפני מספר שנים. היועץ המשפטי לממשלה התייצב להליך והציג בעמדה מטעמו סוגיות הנוגעות לסמכות העירייה להגביל את חופש ההפגנה, במסגרת הנוהל. בכלל זאת הוצג כי על העירייה לעמוד במבחן הוודאות הקרובה בכדי להצדיק פגיעה כאמור. היועץ המשפטי לממשלה הצביע על קשיים מהותיים שקיימים בחלק מהוראותיו של נוהל עיריית ירושלים האמור ואשר מגבילים את חופש ההפגנה יתר על המידה.העתירה העלתה שאלות הנוגעות לחופש ההפגנה לרבות מיקום מאהל מחאה בסמוך לבית ראש הממשלה, מעונו הרשמי, בירושלים. בעתירה גם נדון נוהל קיום מחאות שפורסם על-ידי עיריית ירטשלים לפני מספר שנים. היועץ המשפטי לממשלה התייצב להליך והציג בעמדה מטעמו סוגיות הנוגעות לסמכות העירייה להגביל את חופש ההפגנה, במסגרת הנוהל. בכלל זאת הוצג כי על העירייה לעמוד במבחן הוודאות הקרובה בכדי להצדיק פגיעה כאמור. היועץ המשפטי לממשלה הצביע על קשיים מהותיים שקיימים בחלק מהוראותיו של נוהל עיריית ירושלים האמור ואשר מגבילים את חופש ההפגנה יתר על המידה.[2 קבצים]37-3-21
ת"צ 29075-04-19, ת"צ 15396-05-182021-01-19T22:00:00Z<p>שאלת תחולת ויישום הוראות סעיף 7(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, על פרסומים ברשת ה"אינסטגרם"</p>שאלת תחולת ויישום הוראות סעיף 7(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, על פרסומים ברשת ה"אינסטגרם"שאלת תחולת ויישום הוראות סעיף 7(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, על פרסומים ברשת ה"אינסטגרם"[1 קבצים]12907504195
תנ"ג 17044-12-1 משה אהרוני נ' בנק מזרחי טפחות ואח'2021-01-19T22:00:00Z<p>טענה בדבר כשל שוק בתחום ביטוחי אחריות לנושאי משרה ודירקטורים, וההשלכה שיש על אישורי הסדרי פשרה בתביעות כנגד נושאי משרה ודירקטורים בגין מחדלי פיקוח שהביאו לנזק לחברה. </p>טענה בדבר כשל שוק בתחום ביטוחי אחריות לנושאי משרה ודירקטורים, וההשלכה שיש על אישורי הסדרי פשרה בתביעות כנגד נושאי משרה ודירקטורים בגין מחדלי פיקוח שהביאו לנזק לחברה.טענה בדבר כשל שוק בתחום ביטוחי אחריות לנושאי משרה ודירקטורים, וההשלכה שיש על אישורי הסדרי פשרה בתביעות כנגד נושאי משרה ודירקטורים בגין מחדלי פיקוח שהביאו לנזק לחברה. [2 קבצים]118-7
מריה שלש-חאיק2020-12-29T22:00:00Z<p>האם לוועדת החמישה הייתה הסמכות להגיש את התביעה לסילוק יד שבכותרת?</p>האם לוועדת החמישה הייתה הסמכות להגיש את התביעה לסילוק יד שבכותרת?האם לוועדת החמישה הייתה הסמכות להגיש את התביעה לסילוק יד שבכותרת?[2 קבצים]107-03-2021קבר הרשב"י
רע"א 6161/202020-12-28T22:00:00Z<p>שאלת סמכותו העניינית של בית משפט המחוזי לדון בתובענה בגין הפרתו של מדגם אשר נרשם בפנקס המדגמים על-פי פקודת הפטנטים והמדגמים </p>שאלת סמכותו העניינית של בית משפט המחוזי לדון בתובענה בגין הפרתו של מדגם אשר נרשם בפנקס המדגמים על-פי פקודת הפטנטים והמדגמיםשאלת סמכותו העניינית של בית משפט המחוזי לדון בתובענה בגין הפרתו של מדגם אשר נרשם בפנקס המדגמים על-פי פקודת הפטנטים והמדגמים [1 קבצים]16161568
ת"א 13627-09-202020-12-19T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><p>האם סירובן של חברות הסליקה להמשיך ליתן שירותי הסליקה לבית עסק, בהינתן חשש ממשי כי יש בפעילותו של בית עסק משום הונאת לקוחות ופגיעה בזכויות צרכנים, ייחשב סביר לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 והוראות בנק ישראל.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong></p><p>טל שטיין, פרקליטות מחוז דרום אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
האם סירובן של חברות הסליקה להמשיך ליתן שירותי הסליקה לבית עסק, בהינתן חשש ממשי כי יש בפעילותו של בית עסק משום הונאת לקוחות ופגיעה בזכויות צרכנים, ייחשב סביר לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 והוראות בנק ישראל.
הפרקליט המטפל:
טל שטיין, פרקליטות מחוז דרום אזרחי.השאלה המשפטית:האם סירובן של חברות הסליקה להמשיך ליתן שירותי הסליקה לבית עסק, בהינתן חשש ממשי כי יש בפעילותו של בית עסק משום הונאת לקוחות ופגיעה בזכויות צרכנים, ייחשב סביר לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 והוראות בנק ישראל.הפרקליט המטפל:טל שטיין, פרקליטות מחוז דרום אזרחי.[1 קבצים]313627-09-20
סע"ש 60110-06-20 נאבלסי נ' United Nations World Food Programme2020-12-09T22:00:00Z<p>האם האו"ם ומוסדותיו נהנים מחסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל, כך שיש להורות על מחיקת התביעה על הסף כנגד הנתבע? </p>האם האו"ם ומוסדותיו נהנים מחסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל, כך שיש להורות על מחיקת התביעה על הסף כנגד הנתבע?האם האו"ם ומוסדותיו נהנים מחסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל, כך שיש להורות על מחיקת התביעה על הסף כנגד הנתבע? [2 קבצים]1160110-06-20
עע"מ 1909/19 עע"מ 2466/192020-12-07T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />סמכות עיריית רחובות לגבות היטלי שטחים ציבוריים פתוחים מבעלי זכויות בנכסים שנבנו טרם חקיקת חוק העזר לרחובות.</p><p><strong>הפרקליטה המטפלת:</strong> תהילה רוט, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
סמכות עיריית רחובות לגבות היטלי שטחים ציבוריים פתוחים מבעלי זכויות בנכסים שנבנו טרם חקיקת חוק העזר לרחובות.
הפרקליטה המטפלת: תהילה רוט, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:סמכות עיריית רחובות לגבות היטלי שטחים ציבוריים פתוחים מבעלי זכויות בנכסים שנבנו טרם חקיקת חוק העזר לרחובות.הפרקליטה המטפלת: תהילה רוט, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]11909-19
ה"פ 32389-02-17 קלירשיפט (ישראל) בע"מ נגד בנק לאומי לישראל2020-12-02T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית: </strong><br />האם רשימת התנאים שהציב בנק לאומי לישראל בע"מ (המשיב) לקלירשיפט ישראל בע"מ (המבקשת), אשר אך ורק בכפוף לביצועם ללא יוצא מן הכלל, המבקשת תוכל להמשיך ולנהל את חשבונה אצל המשיב, היא סבירה בנסיבות העניין?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
האם רשימת התנאים שהציב בנק לאומי לישראל בע"מ (המשיב) לקלירשיפט ישראל בע"מ (המבקשת), אשר אך ורק בכפוף לביצועם ללא יוצא מן הכלל, המבקשת תוכל להמשיך ולנהל את חשבונה אצל המשיב, היא סבירה בנסיבות העניין?
הפרקליט המטפל: שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.השאלה המשפטית: האם רשימת התנאים שהציב בנק לאומי לישראל בע"מ (המשיב) לקלירשיפט ישראל בע"מ (המבקשת), אשר אך ורק בכפוף לביצועם ללא יוצא מן הכלל, המבקשת תוכל להמשיך ולנהל את חשבונה אצל המשיב, היא סבירה בנסיבות העניין?הפרקליט המטפל: שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]132389-02-17
תנ"ג 5278-06-202020-11-16T22:00:00Z<p>האם תושב עיר הצורך מים ושירותי ביוב מתאגיד המים והביוב המקומי בתמורה לתשלום תעריף, זכאי להגיש תביעה נגזרת בשם התאגיד נגד העירייה, שהיא בעליו של התאגיד ובפרט בנסיבות שמדובר בהסכם גבייה שאושר כדין? </p>האם תושב עיר הצורך מים ושירותי ביוב מתאגיד המים והביוב המקומי בתמורה לתשלום תעריף, זכאי להגיש תביעה נגזרת בשם התאגיד נגד העירייה, שהיא בעליו של התאגיד ובפרט בנסיבות שמדובר בהסכם גבייה שאושר כדין?האם תושב עיר הצורך מים ושירותי ביוב מתאגיד המים והביוב המקומי בתמורה לתשלום תעריף, זכאי להגיש תביעה נגזרת בשם התאגיד נגד העירייה, שהיא בעליו של התאגיד ובפרט בנסיבות שמדובר בהסכם גבייה שאושר כדין? [1 קבצים]15728-4586
בג"ץ 373/20 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול2020-11-15T22:00:00Z<p>מיהם 'הנוגעים בדבר' שנדרשת הסכמתם לדיון בבקשה לקיום צוואה בבית הדין הרבני לפי סעיף 155(א) לחוק הירושה, התשכ"ה ה-1965, ובכלל זה האם נדרשת הסכמתם של היורשים על פי דין.</p>מיהם 'הנוגעים בדבר' שנדרשת הסכמתם לדיון בבקשה לקיום צוואה בבית הדין הרבני לפי סעיף 155(א) לחוק הירושה, התשכ"ה ה-1965, ובכלל זה האם נדרשת הסכמתם של היורשים על פי דין.מיהם 'הנוגעים בדבר' שנדרשת הסכמתם לדיון בבקשה לקיום צוואה בבית הדין הרבני לפי סעיף 155(א) לחוק הירושה, התשכ"ה ה-1965, ובכלל זה האם נדרשת הסכמתם של היורשים על פי דין.[1 קבצים]116-11-20
ת"צ (מחוזי תל אביב) 53469-03-20 עמותת הרצליה למען תושביה נגד הרפובליקה העממית של סין2020-11-14T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />חסינות המדובר בתיק שעוסק בנזקי קורונה ובו נשאלת השאלה האם קמה לרפובליקה העממית של סין חסינות מפני התובענה לפי סעיף 5 לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>שירי פלד, פרקליטות מחוז תל-אביב, המחלקה האזרחית.</p>השאלה המשפטית:
חסינות המדובר בתיק שעוסק בנזקי קורונה ובו נשאלת השאלה האם קמה לרפובליקה העממית של סין חסינות מפני התובענה לפי סעיף 5 לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008?
הפרקליט המטפל: שירי פלד, פרקליטות מחוז תל-אביב, המחלקה האזרחית.השאלה המשפטית:חסינות המדובר בתיק שעוסק בנזקי קורונה ובו נשאלת השאלה האם קמה לרפובליקה העממית של סין חסינות מפני התובענה לפי סעיף 5 לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008?הפרקליט המטפל: שירי פלד, פרקליטות מחוז תל-אביב, המחלקה האזרחית.[1 קבצים]1153469-03-20חסינות
ת"א 38297/06/18 הצדדים: מוחמד עואד נגד בנק לאומי2020-11-11T22:00:00Z<p>האם בנק יכול לסרב לפתוח חשבון בנק לנותן שירותים פיננסיים/שירותי מטבע שאינו תאגיד אם אינו מעסיק קצין ציות, או בשל כך שמחזור הפעילות השנתי שלו הוא פחות מחמישה מיליון ש"ח, או שיש לו הון עצמי של פחות משניים וחצי מיליון ש"ח, או בשל כך שאין לו וותק בתחום השירותים הפיננסיים/ שירותי מטבע של פחות מחמש שנים?</p><p><strong>הפרקליט/ה המטפל/ה: </strong>ריצ'ארד סלאח, פרקליטות מחוז חיפה, המחלקה האזרחית.</p>האם בנק יכול לסרב לפתוח חשבון בנק לנותן שירותים פיננסיים/שירותי מטבע שאינו תאגיד אם אינו מעסיק קצין ציות, או בשל כך שמחזור הפעילות השנתי שלו הוא פחות מחמישה מיליון ש"ח, או שיש לו הון עצמי של פחות משניים וחצי מיליון ש"ח, או בשל כך שאין לו וותק בתחום השירותים הפיננסיים/ שירותי מטבע של פחות מחמש שנים?
הפרקליט/ה המטפל/ה: ריצ'ארד סלאח, פרקליטות מחוז חיפה, המחלקה האזרחית.האם בנק יכול לסרב לפתוח חשבון בנק לנותן שירותים פיננסיים/שירותי מטבע שאינו תאגיד אם אינו מעסיק קצין ציות, או בשל כך שמחזור הפעילות השנתי שלו הוא פחות מחמישה מיליון ש"ח, או שיש לו הון עצמי של פחות משניים וחצי מיליון ש"ח, או בשל כך שאין לו וותק בתחום השירותים הפיננסיים/ שירותי מטבע של פחות מחמש שנים?הפרקליט/ה המטפל/ה: ריצ'ארד סלאח, פרקליטות מחוז חיפה, המחלקה האזרחית.[2 קבצים]138297-06-18
ע"א 999/20; ע"א 3506/20 עיריית ת"א נ' לאבל; הייזל חלפון2020-11-07T22:00:00Z<p>האם רשות מנהלית שפעלה כדין לגביית חוב במסגרת הליכי גבייה מנהלית, רשאית להגיש תביעת חוב למנהל המיוחד או לנאמן בהליכי חדלות פירעון בחלוף שבע שנים מיום היווצרות החוב? לשון אחרת, האם על חוב שנגבה במסגרת הליכי גבייה מנהליים ומוגש כתביעת חוב במסגרת הליך פשיטת רגל חלים דיני ההתיישנות החלים על תביעה אזרחית?</p>האם רשות מנהלית שפעלה כדין לגביית חוב במסגרת הליכי גבייה מנהלית, רשאית להגיש תביעת חוב למנהל המיוחד או לנאמן בהליכי חדלות פירעון בחלוף שבע שנים מיום היווצרות החוב? לשון אחרת, האם על חוב שנגבה במסגרת הליכי גבייה מנהליים ומוגש כתביעת חוב במסגרת הליך פשיטת רגל חלים דיני ההתיישנות החלים על תביעה אזרחית?האם רשות מנהלית שפעלה כדין לגביית חוב במסגרת הליכי גבייה מנהלית, רשאית להגיש תביעת חוב למנהל המיוחד או לנאמן בהליכי חדלות פירעון בחלוף שבע שנים מיום היווצרות החוב? לשון אחרת, האם על חוב שנגבה במסגרת הליכי גבייה מנהליים ומוגש כתביעת חוב במסגרת הליך פשיטת רגל חלים דיני ההתיישנות החלים על תביעה אזרחית?[1 קבצים]31-12-2020
ת"צ (מחוזי י-ם) 2069-04-20 Freedom Watch Inc נ' הרפובליקה העממית של סין2020-11-07T22:00:00Z<p>האם קמה לרפובליקה העממית של סין, לרשויות הממשל בסין ולבעלי תפקידים רשמיים המייצגים את סין בביצוע תפקידם חסינות מפני התובענה לפי סעיף 5 לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008?</p>האם קמה לרפובליקה העממית של סין, לרשויות הממשל בסין ולבעלי תפקידים רשמיים המייצגים את סין בביצוע תפקידם חסינות מפני התובענה לפי סעיף 5 לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008?האם קמה לרפובליקה העממית של סין, לרשויות הממשל בסין ולבעלי תפקידים רשמיים המייצגים את סין בביצוע תפקידם חסינות מפני התובענה לפי סעיף 5 לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008?[1 קבצים]1190-11
ה"פ 10532-10-20 פלונית אלמונית נגד היועץ המשפטי לממשלה2020-11-02T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם יש לאפשר לחולה במחלת ניוון שרירים, שמצבה יציב והיא יכולה להמשיך לחיות באופן זה לתקופה העולה על 6 חודשים ועל כן אינה נכנסת בגדר חוק החולה הנוטה למות, לסיים את חייה בכבוד באמצעות הפחתה הדרגתית של מתן החמצן במכונת ההנשמה עד לרמת החמצן באוויר תוך מתן סדציה פליאטיבית, כבקשתה?</p><p><strong>הפרקליטה המטפלת:</strong> יעל בארי לוזון, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
האם יש לאפשר לחולה במחלת ניוון שרירים, שמצבה יציב והיא יכולה להמשיך לחיות באופן זה לתקופה העולה על 6 חודשים ועל כן אינה נכנסת בגדר חוק החולה הנוטה למות, לסיים את חייה בכבוד באמצעות הפחתה הדרגתית של מתן החמצן במכונת ההנשמה עד לרמת החמצן באוויר תוך מתן סדציה פליאטיבית, כבקשתה?
הפרקליטה המטפלת: יעל בארי לוזון, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.השאלה המשפטית:האם יש לאפשר לחולה במחלת ניוון שרירים, שמצבה יציב והיא יכולה להמשיך לחיות באופן זה לתקופה העולה על 6 חודשים ועל כן אינה נכנסת בגדר חוק החולה הנוטה למות, לסיים את חייה בכבוד באמצעות הפחתה הדרגתית של מתן החמצן במכונת ההנשמה עד לרמת החמצן באוויר תוך מתן סדציה פליאטיבית, כבקשתה?הפרקליטה המטפלת: יעל בארי לוזון, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[2 קבצים]12020-11-03
רע"א 3643/19 בסט קאר נגד חיימו בע"ם2020-11-01T22:00:00Z[1 קבצים]1352213אזרחי
ע"א 6913/19 ניצני אריאל נגד עיריית אריאל2020-09-14T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית: </strong><br />האם הצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מספר 892), התשמ"א-1981 אשר מכוחו הותקן תקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), התשמ"א-1981 קובע סמכות ייחודית לבתי משפט לעניינים מקומיים שהוקמו מכוח הצו?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>טלי מרקוס, המחלקה האזרחית, פרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם הצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מספר 892), התשמ"א-1981 אשר מכוחו הותקן תקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), התשמ"א-1981 קובע סמכות ייחודית לבתי משפט לעניינים מקומיים שהוקמו מכוח הצו?
הפרקליט המטפל: טלי מרקוס, המחלקה האזרחית, פרקליטות המדינה.השאלה המשפטית: האם הצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מספר 892), התשמ"א-1981 אשר מכוחו הותקן תקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), התשמ"א-1981 קובע סמכות ייחודית לבתי משפט לעניינים מקומיים שהוקמו מכוח הצו?הפרקליט המטפל: טלי מרקוס, המחלקה האזרחית, פרקליטות המדינה.[2 קבצים]16913-19
תנ"ג 13692-03-20 תנ"ג 9492-03-20 פרימק נ' בזק2020-09-07T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם החלטה להגיש ערר עולה כדי פעולה שכתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה של החברה, כהגדרתה בסעיף 195(1) לחוק החברות, התשנ"ט 1999?</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אביטל טוביאנה-אורן, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
האם החלטה להגיש ערר עולה כדי פעולה שכתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה של החברה, כהגדרתה בסעיף 195(1) לחוק החברות, התשנ"ט 1999?
הפרקליט המטפל: אביטל טוביאנה-אורן, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).השאלה המשפטית:האם החלטה להגיש ערר עולה כדי פעולה שכתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה של החברה, כהגדרתה בסעיף 195(1) לחוק החברות, התשנ"ט 1999?הפרקליט המטפל: אביטל טוביאנה-אורן, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).[1 קבצים]113692-03-20
ע"א 8956/17 מנסור נגד המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל2020-08-25T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית: </strong><br />שאלת פרשנותו של סעיף 3(א1) לחוק איסור הפליה, ובמסגרתה בחינת השיקולים שעל רשות מקומית לשקול בבואה לבחון את האפשרות להעדיף את תושביה במתן שירותים או בהפעלת מקום ציבורי או מתן כניסה למקום הציבורי.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>טלי מרקוס, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.</p>השאלה המשפטית:
שאלת פרשנותו של סעיף 3(א1) לחוק איסור הפליה, ובמסגרתה בחינת השיקולים שעל רשות מקומית לשקול בבואה לבחון את האפשרות להעדיף את תושביה במתן שירותים או בהפעלת מקום ציבורי או מתן כניסה למקום הציבורי.
הפרקליט המטפל: טלי מרקוס, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.השאלה המשפטית: שאלת פרשנותו של סעיף 3(א1) לחוק איסור הפליה, ובמסגרתה בחינת השיקולים שעל רשות מקומית לשקול בבואה לבחון את האפשרות להעדיף את תושביה במתן שירותים או בהפעלת מקום ציבורי או מתן כניסה למקום הציבורי.הפרקליט המטפל: טלי מרקוס, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.[2 קבצים]18956-17
בר"ם 7255/17 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' אורלי בורנשטיין2020-08-22T21:00:00Z<p>השאלה המשפטית:<br />היחס בין תשלום לקרן חניה לבין קביעת שיעור ההשבחה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> רן רונברג, פרקליטות המדינה מחלקת בג"צים.</p>השאלה המשפטית:
היחס בין תשלום לקרן חניה לבין קביעת שיעור ההשבחה.
הפרקליט המטפל: רן רונברג, פרקליטות המדינה מחלקת בג"צים.השאלה המשפטית:היחס בין תשלום לקרן חניה לבין קביעת שיעור ההשבחה.הפרקליט המטפל: רן רונברג, פרקליטות המדינה מחלקת בג"צים.[1 קבצים]67255-17
בר"ם 783/19 אורי מטוס נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - גלבוע2020-08-12T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />"האם יש לראות בחלקה המחולקת על ידי תכנית לאזור חקלאי ולאזור מגורים, אך נותרה יחידה רישומית אחת במרשם המקרקעין, כשתי יחידות תכנוניות נפרדות לעניין תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, או כיחידה אחת?"</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יונתן ברמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
"האם יש לראות בחלקה המחולקת על ידי תכנית לאזור חקלאי ולאזור מגורים, אך נותרה יחידה רישומית אחת במרשם המקרקעין, כשתי יחידות תכנוניות נפרדות לעניין תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, או כיחידה אחת?"
הפרקליט המטפל: יונתן ברמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:"האם יש לראות בחלקה המחולקת על ידי תכנית לאזור חקלאי ולאזור מגורים, אך נותרה יחידה רישומית אחת במרשם המקרקעין, כשתי יחידות תכנוניות נפרדות לעניין תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, או כיחידה אחת?"הפרקליט המטפל: יונתן ברמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]1783-19
רע"א 6388/19 הפניקס נ' הופמן2020-08-12T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם חברות ביטוח רשאיות לגבות ממשקיעי כספים אצלן במסגרת פוליסות חיסכון, את ההוצאות הישירות שהוצאו על ידי החברות במסגרת פעולות ההשקעה שנעשו בכספים לשם השאת רווחי החוסכים? האם גבייה כאמור טעונה עיגון חוזי בפוליסות? האם ניתן למצוא בהוראות הפוליסות הקיימות עיגון שכזה? מהי טובת החוסכים בעניין זה?</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.</p>השאלה המשפטית:
האם חברות ביטוח רשאיות לגבות ממשקיעי כספים אצלן במסגרת פוליסות חיסכון, את ההוצאות הישירות שהוצאו על ידי החברות במסגרת פעולות ההשקעה שנעשו בכספים לשם השאת רווחי החוסכים? האם גבייה כאמור טעונה עיגון חוזי בפוליסות? האם ניתן למצוא בהוראות הפוליסות הקיימות עיגון שכזה? מהי טובת החוסכים בעניין זה?
הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.השאלה המשפטית:האם חברות ביטוח רשאיות לגבות ממשקיעי כספים אצלן במסגרת פוליסות חיסכון, את ההוצאות הישירות שהוצאו על ידי החברות במסגרת פעולות ההשקעה שנעשו בכספים לשם השאת רווחי החוסכים? האם גבייה כאמור טעונה עיגון חוזי בפוליסות? האם ניתן למצוא בהוראות הפוליסות הקיימות עיגון שכזה? מהי טובת החוסכים בעניין זה?הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.[1 קבצים]96388-19
ע"א 71/18 בן שלום נ' הרשות הפלסטינית2020-08-08T21:00:00Z<p>האם ניזוק המקבל תגמולים מכוח חוקי השיקום או מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי, בצד התגמול שמקבל, לגבות גם פיצוי עונשי שנפסק לטובתו בתביעה שהגיש בגין אותו פיגוע? </p>האם ניזוק המקבל תגמולים מכוח חוקי השיקום או מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי, בצד התגמול שמקבל, לגבות גם פיצוי עונשי שנפסק לטובתו בתביעה שהגיש בגין אותו פיגוע?האם ניזוק המקבל תגמולים מכוח חוקי השיקום או מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי, בצד התגמול שמקבל, לגבות גם פיצוי עונשי שנפסק לטובתו בתביעה שהגיש בגין אותו פיגוע? [1 קבצים]671-18
רע"א 6646/19 ר.ל.פ.י. חקלאות בע"מ נ' MAN Truck and Bus AG ואח'2020-08-06T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם לחוק התחרות תחולה אקסטריטוריאלית, ובאילו תנאים?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יעל מימון, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.</p>השאלה המשפטית:
האם לחוק התחרות תחולה אקסטריטוריאלית, ובאילו תנאים?
הפרקליט המטפל: יעל מימון, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.השאלה המשפטית:האם לחוק התחרות תחולה אקסטריטוריאלית, ובאילו תנאים?הפרקליט המטפל: יעל מימון, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.[1 קבצים]96646-19
ת"א 42007-07-19 ת"א 38278-07-19 עזבון המנוח מאור הרוש ז"ל ואח' נ' בנק צאדראת פי.אל.סי ואח'2020-08-02T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם על המצאת כתבי בי-דין בנסיבות העניין חל ההסדר המשפטי בדבר המצאה למדינת חוץ הקבוע בתקנה 494 לתקנות סדר הדין האזרחי ובסעיף 13 לחוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008, או לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
האם על המצאת כתבי בי-דין בנסיבות העניין חל ההסדר המשפטי בדבר המצאה למדינת חוץ הקבוע בתקנה 494 לתקנות סדר הדין האזרחי ובסעיף 13 לחוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008, או לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי?
הפרקליט המטפל: משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.השאלה המשפטית:האם על המצאת כתבי בי-דין בנסיבות העניין חל ההסדר המשפטי בדבר המצאה למדינת חוץ הקבוע בתקנה 494 לתקנות סדר הדין האזרחי ובסעיף 13 לחוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008, או לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי?הפרקליט המטפל: משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.[2 קבצים]742007-07-19
רע"א 7039/18 מימון ישיר נ' יפעת2020-07-28T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת הכללים והשיקולים ביחס לתחולה בזמן של החלטות שיפוטיות העוסקות בהשלמת חסר בחקיקה בבחינת "חקיקה שיפוטית".</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.</p>השאלה המשפטית:
שאלת הכללים והשיקולים ביחס לתחולה בזמן של החלטות שיפוטיות העוסקות בהשלמת חסר בחקיקה בבחינת "חקיקה שיפוטית".
הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.השאלה המשפטית:שאלת הכללים והשיקולים ביחס לתחולה בזמן של החלטות שיפוטיות העוסקות בהשלמת חסר בחקיקה בבחינת "חקיקה שיפוטית".הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה המחלקה האזרחית.[1 קבצים]107039-18
תנ"ג 47128-07-18 אוהד דיין ואח' נ' רו"ח אבינעים ואח'2020-06-17T21:00:00Z<p>העמדה עוסקת בשיעור ההפחתה בדמי המפעיל שאמור לשקף את נקודת האיזון של הסיכונים והסיכויים של הצדדים להליך, ומכאן את דיות רכיב זה של ההסכם והכל בראיה של תפקידו האקטיבי של בית המשפט בשלב אישור הסדר פשרה בהליך נגזר.</p>העמדה עוסקת בשיעור ההפחתה בדמי המפעיל שאמור לשקף את נקודת האיזון של הסיכונים והסיכויים של הצדדים להליך, ומכאן את דיות רכיב זה של ההסכם והכל בראיה של תפקידו האקטיבי של בית המשפט בשלב אישור הסדר פשרה בהליך נגזר.העמדה עוסקת בשיעור ההפחתה בדמי המפעיל שאמור לשקף את נקודת האיזון של הסיכונים והסיכויים של הצדדים להליך, ומכאן את דיות רכיב זה של ההסכם והכל בראיה של תפקידו האקטיבי של בית המשפט בשלב אישור הסדר פשרה בהליך נגזר.[2 קבצים]816-11-000
ת"א 54573-10-18; ת"א 35048-08-14; ת"א 32854-06-15 אסותא מרכזים רפואיים נ' עיריית תל אביב; תדהר בניה בע"מ נ' עיריית תל אביב; דור-אל הנדסה בניה והשקעות בע"מ נ' עיריית הוד השרון2020-06-03T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שיקול דעתו של בית המשפט בתביעת השבה המוגשת במסגרת הליך אזרחי כנגד הרשות המנהלית להכריע (1) האם עיקרו של ההליך שבפניו הוא תקיפת הוראה מהוראות חוק עזר, ולא תקיפת פרשנות חוק העזר בלבד, ו-(2) האם לסלק על הסף את התביעה שבפניו, בשל החובה לקבל את הכרעת הערכאה המנהלית בשאלת תוקפה החוקי של אותה הוראה טרם הגשת תביעה אזרחית כאמור.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>עמי עבר הדני, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
שיקול דעתו של בית המשפט בתביעת השבה המוגשת במסגרת הליך אזרחי כנגד הרשות המנהלית להכריע (1) האם עיקרו של ההליך שבפניו הוא תקיפת הוראה מהוראות חוק עזר, ולא תקיפת פרשנות חוק העזר בלבד, ו-(2) האם לסלק על הסף את התביעה שבפניו, בשל החובה לקבל את הכרעת הערכאה המנהלית בשאלת תוקפה החוקי של אותה הוראה טרם הגשת תביעה אזרחית כאמור.
הפרקליט המטפל: עמי עבר הדני, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.השאלה המשפטית:שיקול דעתו של בית המשפט בתביעת השבה המוגשת במסגרת הליך אזרחי כנגד הרשות המנהלית להכריע (1) האם עיקרו של ההליך שבפניו הוא תקיפת הוראה מהוראות חוק עזר, ולא תקיפת פרשנות חוק העזר בלבד, ו-(2) האם לסלק על הסף את התביעה שבפניו, בשל החובה לקבל את הכרעת הערכאה המנהלית בשאלת תוקפה החוקי של אותה הוראה טרם הגשת תביעה אזרחית כאמור.הפרקליט המטפל: עמי עבר הדני, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]354573-10-18
רע"א 1248/19 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים נ' גפניאל2020-06-02T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם נכון להכיר בקיומה של עילת מחיר בלתי הוגן גבוה במסגרת דיני התחרות בדין הישראלי וכיצד? בנוסף, האם על רשות התחרות לאמץ מבחן דו-שלבי משפטי ליישום עילת מחיר בלתי הוגן גבוה בדין הישראלי?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>לימור פלד, פרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם נכון להכיר בקיומה של עילת מחיר בלתי הוגן גבוה במסגרת דיני התחרות בדין הישראלי וכיצד? בנוסף, האם על רשות התחרות לאמץ מבחן דו-שלבי משפטי ליישום עילת מחיר בלתי הוגן גבוה בדין הישראלי?
הפרקליט המטפל: לימור פלד, פרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם נכון להכיר בקיומה של עילת מחיר בלתי הוגן גבוה במסגרת דיני התחרות בדין הישראלי וכיצד? בנוסף, האם על רשות התחרות לאמץ מבחן דו-שלבי משפטי ליישום עילת מחיר בלתי הוגן גבוה בדין הישראלי?הפרקליט המטפל: לימור פלד, פרקליטות המדינה.[1 קבצים]101248-19דיני התחרות
ר"עא 1248/19 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים נ' גפניאל2020-06-02T21:00:00Z<p>האם נכון להכיר בקיומה של עילת מחיר בלתי הוגן גבוה במסגרת דיני התחרות בדין הישראלי וכיצד? בנוסף, האם על רשות התחרות לאמץ מבחן דו-שלבי משפטי ליישום עילת מחיר בלתי הוגן גבוה בדין הישראלי?</p>האם נכון להכיר בקיומה של עילת מחיר בלתי הוגן גבוה במסגרת דיני התחרות בדין הישראלי וכיצד? בנוסף, האם על רשות התחרות לאמץ מבחן דו-שלבי משפטי ליישום עילת מחיר בלתי הוגן גבוה בדין הישראלי?האם נכון להכיר בקיומה של עילת מחיר בלתי הוגן גבוה במסגרת דיני התחרות בדין הישראלי וכיצד? בנוסף, האם על רשות התחרות לאמץ מבחן דו-שלבי משפטי ליישום עילת מחיר בלתי הוגן גבוה בדין הישראלי?[1 קבצים]1024-03דיני התחרות
בר"ם 2462/19 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו נגד קניון רמת אביב ע"מ2020-05-26T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האפשרות לקבוע בהסכמה חוזית את זהותו של המחזיק בנכס לצורך חיוב בארנונה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים</p>השאלה המשפטית:
האפשרות לקבוע בהסכמה חוזית את זהותו של המחזיק בנכס לצורך חיוב בארנונה.
הפרקליט המטפל: רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"ציםהשאלה המשפטית:האפשרות לקבוע בהסכמה חוזית את זהותו של המחזיק בנכס לצורך חיוב בארנונה.הפרקליט המטפל: רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים[1 קבצים]12462-19
ת"צ 22182-10-11 רונית פלג ואח' נ' פריגו אלטרוסקין2020-05-23T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם יתאפשר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית לפיו עלויות מנגנון הפיצוי מושתות על חברי הקבוצה ולא על הנתבעת?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יואב שחם, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
האם יתאפשר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית לפיו עלויות מנגנון הפיצוי מושתות על חברי הקבוצה ולא על הנתבעת?
הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.השאלה המשפטית:האם יתאפשר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית לפיו עלויות מנגנון הפיצוי מושתות על חברי הקבוצה ולא על הנתבעת?הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.[1 קבצים]922182-10-11הסדר פשרה
בר"ע 44943-09-22, הצדדים: וואלט נ' חזנוביץ2020-04-17T21:00:00Z<p>האם התביעה להכרה ביחסי עבודה בין וואלט לבין השליחים המתקשרים עימה ולפסיקת סעדים הנוגעים לזכויות כספיות שונות הנובעות מקיומם של יחסים אלה, עומדת בתנאים לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 והאם תובענה ייצוגית היא המכשיר המשפטי המתאים להכרעה בדבר קיומם של יחסי עבודה במקרה שבו ישנה שונות גדולה בין חברי הקבוצה הכרוכה בקיומם של מרכיבים אינדיבידואלים שבחינתם נדרשת לעצם הוכחת עילת התביעה.</p><p><strong>הפרקליט/ה המטפל/ת: </strong>מור שלמה מכטה ותמי דקל, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>האם התביעה להכרה ביחסי עבודה בין וואלט לבין השליחים המתקשרים עימה ולפסיקת סעדים הנוגעים לזכויות כספיות שונות הנובעות מקיומם של יחסים אלה, עומדת בתנאים לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 והאם תובענה ייצוגית היא המכשיר המשפטי המתאים להכרעה בדבר קיומם של יחסי עבודה במקרה שבו ישנה שונות גדולה בין חברי הקבוצה הכרוכה בקיומם של מרכיבים אינדיבידואלים שבחינתם נדרשת לעצם הוכחת עילת התביעה.
הפרקליט/ה המטפל/ת: מור שלמה מכטה ותמי דקל, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.האם התביעה להכרה ביחסי עבודה בין וואלט לבין השליחים המתקשרים עימה ולפסיקת סעדים הנוגעים לזכויות כספיות שונות הנובעות מקיומם של יחסים אלה, עומדת בתנאים לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 והאם תובענה ייצוגית היא המכשיר המשפטי המתאים להכרעה בדבר קיומם של יחסי עבודה במקרה שבו ישנה שונות גדולה בין חברי הקבוצה הכרוכה בקיומם של מרכיבים אינדיבידואלים שבחינתם נדרשת לעצם הוכחת עילת התביעה.הפרקליט/ה המטפל/ת: מור שלמה מכטה ותמי דקל, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]844943-09-22
ת"א 49658-02-20 הלפ. פי. סי. טכנולוגיות בע"מ נ' ישראכרט בע"מ2020-04-06T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברה, בהינתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, וזאת על מנת למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות?</p><p><strong>הפרקליטים המטפלים: </strong>שלמה כהן ואריאל אררט, פרלקיטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
האם יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברה, בהינתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, וזאת על מנת למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות?
הפרקליטים המטפלים: שלמה כהן ואריאל אררט, פרלקיטות מחוז תל אביב אזרחי.השאלה המשפטית:האם יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברה, בהינתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, וזאת על מנת למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות?הפרקליטים המטפלים: שלמה כהן ואריאל אררט, פרלקיטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]349658-02-20
ת"א 21252-07-19 מזרחי יעקב נגד ממשלת ארצות הברית2020-03-17T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם במקרים בהם ניתן פסק-דין בהעדר הגנה נגד מדינה זרה, וכתבי בי דין לא הומצאו כדין למדינה הזרה, תקבע בטלות פסק-הדין?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
האם במקרים בהם ניתן פסק-דין בהעדר הגנה נגד מדינה זרה, וכתבי בי דין לא הומצאו כדין למדינה הזרה, תקבע בטלות פסק-הדין?
הפרקליט המטפל: משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.השאלה המשפטית:האם במקרים בהם ניתן פסק-דין בהעדר הגנה נגד מדינה זרה, וכתבי בי דין לא הומצאו כדין למדינה הזרה, תקבע בטלות פסק-הדין?הפרקליט המטפל: משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.[3 קבצים]1121252-07-19
סע"ש 62169-12-19 חמזה מחמוד טנינה נ' האומות המאוחדות2020-03-15T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם החסינות המוענקות לאו"ם מכוח האמנה בדבר זכויות יתר וחסינויות לאומות המאוחדות מוענקת אף לאורגני האו"ם, והאם הינה מוחלטת מפני כל תביעה לדין ופעולה משפטית בישראל?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
האם החסינות המוענקות לאו"ם מכוח האמנה בדבר זכויות יתר וחסינויות לאומות המאוחדות מוענקת אף לאורגני האו"ם, והאם הינה מוחלטת מפני כל תביעה לדין ופעולה משפטית בישראל?
הפרקליט המטפל: משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.השאלה המשפטית:האם החסינות המוענקות לאו"ם מכוח האמנה בדבר זכויות יתר וחסינויות לאומות המאוחדות מוענקת אף לאורגני האו"ם, והאם הינה מוחלטת מפני כל תביעה לדין ופעולה משפטית בישראל?הפרקליט המטפל: משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.[1 קבצים]1162169-12-19
סע"ש 37401-11-19 מוסא דסוקי נ' world food program2020-03-14T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם החסינות המוענקות לאו"ם מכוח האמנה בדבר זכויות יתר וחסינויות לאומות המאוחדות מוענקת אף לאורגני האו"ם, והאם הינה מוחלטת מפני כל תביעה לדין ופעולה משפטית בישראל?</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
האם החסינות המוענקות לאו"ם מכוח האמנה בדבר זכויות יתר וחסינויות לאומות המאוחדות מוענקת אף לאורגני האו"ם, והאם הינה מוחלטת מפני כל תביעה לדין ופעולה משפטית בישראל?
הפרקליט המטפל: משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.השאלה המשפטית:האם החסינות המוענקות לאו"ם מכוח האמנה בדבר זכויות יתר וחסינויות לאומות המאוחדות מוענקת אף לאורגני האו"ם, והאם הינה מוחלטת מפני כל תביעה לדין ופעולה משפטית בישראל?הפרקליט המטפל: משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.[1 קבצים]1137401-11-19
רע"א 2298/19 מיכל אביב נ' הנסיך המפעל לייצור טחינה2020-03-04T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם יש לאשר הסדר פשרה בו נעדרת עילת תביעה (ולמצער לכאורית) אישית ואף עילת תביעה קבוצתית? בנוסף, האם קבוצה שנפגעה מרשלנות עוסק, באופן שהליך תביעה פרטנית אינו יעיל ומעשי בנסיבות העניין, תוכל לקבל סעד במסגרת תובענה ייצוגית? בנוסף, דיון במשמעות תיקון של העוסק למחדלו לאחר מעשה, על אישור התובענה הייצוגית.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יואב שחם, פרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם יש לאשר הסדר פשרה בו נעדרת עילת תביעה (ולמצער לכאורית) אישית ואף עילת תביעה קבוצתית? בנוסף, האם קבוצה שנפגעה מרשלנות עוסק, באופן שהליך תביעה פרטנית אינו יעיל ומעשי בנסיבות העניין, תוכל לקבל סעד במסגרת תובענה ייצוגית? בנוסף, דיון במשמעות תיקון של העוסק למחדלו לאחר מעשה, על אישור התובענה הייצוגית.
הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם יש לאשר הסדר פשרה בו נעדרת עילת תביעה (ולמצער לכאורית) אישית ואף עילת תביעה קבוצתית? בנוסף, האם קבוצה שנפגעה מרשלנות עוסק, באופן שהליך תביעה פרטנית אינו יעיל ומעשי בנסיבות העניין, תוכל לקבל סעד במסגרת תובענה ייצוגית? בנוסף, דיון במשמעות תיקון של העוסק למחדלו לאחר מעשה, על אישור התובענה הייצוגית.הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה.[1 קבצים]92298-19
רע"א 2296/19 Tecumseh נ' זילברברג2020-02-24T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם יש מקום לאשר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד נתבעת חוץ, שקובע סכום פיצוי נמוך תמורת הסכמה לקבלת סמכות בית המשפט בישראל, באופן שיאפשר להמציא כדין את התובענה לנתבעות אחרות? האם תקנה 500(7א) לתקנות סד"א המאפשרת להמציא כדין תובענה לנתבעת חוץ שגרמה נזק בישראל, חלה על הליכים שהוגשו לפני התקנתה? האם המועד הקובע לבחינת טובת הקבוצה במסגרת אישור הסדר פשרה בהליך ייצוגי הוא מועד הגשת ההסדר, או מועד ההחלטה בבקשה לאישור ההסדר? האם ניתן לאשר הסדר פשרה שלא מסדיר את דרך תשלום הפיצויים לקבוצה?</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם יש מקום לאשר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד נתבעת חוץ, שקובע סכום פיצוי נמוך תמורת הסכמה לקבלת סמכות בית המשפט בישראל, באופן שיאפשר להמציא כדין את התובענה לנתבעות אחרות? האם תקנה 500(7א) לתקנות סד"א המאפשרת להמציא כדין תובענה לנתבעת חוץ שגרמה נזק בישראל, חלה על הליכים שהוגשו לפני התקנתה? האם המועד הקובע לבחינת טובת הקבוצה במסגרת אישור הסדר פשרה בהליך ייצוגי הוא מועד הגשת ההסדר, או מועד ההחלטה בבקשה לאישור ההסדר? האם ניתן לאשר הסדר פשרה שלא מסדיר את דרך תשלום הפיצויים לקבוצה?
הפרקליט המטפל: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם יש מקום לאשר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד נתבעת חוץ, שקובע סכום פיצוי נמוך תמורת הסכמה לקבלת סמכות בית המשפט בישראל, באופן שיאפשר להמציא כדין את התובענה לנתבעות אחרות? האם תקנה 500(7א) לתקנות סד"א המאפשרת להמציא כדין תובענה לנתבעת חוץ שגרמה נזק בישראל, חלה על הליכים שהוגשו לפני התקנתה? האם המועד הקובע לבחינת טובת הקבוצה במסגרת אישור הסדר פשרה בהליך ייצוגי הוא מועד הגשת ההסדר, או מועד ההחלטה בבקשה לאישור ההסדר? האם ניתן לאשר הסדר פשרה שלא מסדיר את דרך תשלום הפיצויים לקבוצה?הפרקליט המטפל: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]92296-19
עע"מ 4808/19; עע"מ 4844/19; עע"מ 4875/19; עע"מ 4888/19 כץ גבע איצקוביץ (KGI) בע"מ ואח' נ' עיריית תל אביב2020-02-16T22:00:00Z<p>כיצד יש לסווג נכסים מסוג חניון ללא תשלום ועל פי איזה תעריף יש לגבות ארנונה בגינם? האם נדרש אישורם של השרים לתיקון סיווג חניונים ללא תשלום כפי שהתבצע על ידי העירייה.</p>כיצד יש לסווג נכסים מסוג חניון ללא תשלום ועל פי איזה תעריף יש לגבות ארנונה בגינם? האם נדרש אישורם של השרים לתיקון סיווג חניונים ללא תשלום כפי שהתבצע על ידי העירייה.כיצד יש לסווג נכסים מסוג חניון ללא תשלום ועל פי איזה תעריף יש לגבות ארנונה בגינם? האם נדרש אישורם של השרים לתיקון סיווג חניונים ללא תשלום כפי שהתבצע על ידי העירייה.[2 קבצים]14808-19סיווג חניונים ללא תשלום
סע"ש 19223-08-16, 19256-08-162020-02-15T22:00:00Z<p>האם החשש שהקשר ההדוק בין ההליך הפלילי להליך האזרחי יביא ל"זיהום" ההליך הפלילי ויפגע ביעילותו ותקינותו מצדיק את עיכוב ההליך האזרחי?</p><p><strong>פרקליטה מטפלת:</strong> ינועה יניב, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>האם החשש שהקשר ההדוק בין ההליך הפלילי להליך האזרחי יביא ל"זיהום" ההליך הפלילי ויפגע ביעילותו ותקינותו מצדיק את עיכוב ההליך האזרחי?
פרקליטה מטפלת: ינועה יניב, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.האם החשש שהקשר ההדוק בין ההליך הפלילי להליך האזרחי יביא ל"זיהום" ההליך הפלילי ויפגע ביעילותו ותקינותו מצדיק את עיכוב ההליך האזרחי?פרקליטה מטפלת: ינועה יניב, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[2 קבצים]819223-08-16
בר"מ 6878/17 עיריית ראשון לציון נ' ציונה נחום2020-02-15T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם יש להצמיד תשלומי ארנונה המבוצעים במסגרת הסדר תשלומים למדד שלילי גם מקום שהמדד יורד מתחת למדד הבסיס, כך שסכום הארנונה לתשלום פוחת מקרן חוב הארנונה?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>חן אבידוב, המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם יש להצמיד תשלומי ארנונה המבוצעים במסגרת הסדר תשלומים למדד שלילי גם מקום שהמדד יורד מתחת למדד הבסיס, כך שסכום הארנונה לתשלום פוחת מקרן חוב הארנונה?
הפרקליט המטפל: חן אבידוב, המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם יש להצמיד תשלומי ארנונה המבוצעים במסגרת הסדר תשלומים למדד שלילי גם מקום שהמדד יורד מתחת למדד הבסיס, כך שסכום הארנונה לתשלום פוחת מקרן חוב הארנונה?הפרקליט המטפל: חן אבידוב, המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]106878-17
ת"א 51757-08-18 רועי ערב ואח' נ' בנק מרכנתיל2020-02-08T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />מה הוא משטר הפיקוח שיש להחיל בנוגע לנכסים ווירטואליים, והאם סירובו של בנק להעניק ללקוח שירותים הקשורים למסחר בנכסים וירטואליים בכלל, וביטקוין בפרט, הוא סירוב סביר.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
מה הוא משטר הפיקוח שיש להחיל בנוגע לנכסים ווירטואליים, והאם סירובו של בנק להעניק ללקוח שירותים הקשורים למסחר בנכסים וירטואליים בכלל, וביטקוין בפרט, הוא סירוב סביר.
הפרקליט המטפל: שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.השאלה המשפטית:מה הוא משטר הפיקוח שיש להחיל בנוגע לנכסים ווירטואליים, והאם סירובו של בנק להעניק ללקוח שירותים הקשורים למסחר בנכסים וירטואליים בכלל, וביטקוין בפרט, הוא סירוב סביר.הפרקליט המטפל: שלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]351757-08-18
דנ"א 4960/18 זליגמן נ' הפניקס2020-02-01T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />מה הוא המשקל שיש לתת לעמדת מאסדר (רגולטור), המוגשת לבית המשפט בהליך אזרחי, במסגרת הפרשנות של הנחיות או חוזרים שהוציא מתוקף סמכותו כדין. </p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
מה הוא המשקל שיש לתת לעמדת מאסדר (רגולטור), המוגשת לבית המשפט בהליך אזרחי, במסגרת הפרשנות של הנחיות או חוזרים שהוציא מתוקף סמכותו כדין.
הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:מה הוא המשקל שיש לתת לעמדת מאסדר (רגולטור), המוגשת לבית המשפט בהליך אזרחי, במסגרת הפרשנות של הנחיות או חוזרים שהוציא מתוקף סמכותו כדין. הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]34960-18
ת"צ 14253-08-18 התאחדות הסוחרים נ' נמל אשדוד ואח'2020-01-06T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם הבקשה להגשת תובענה ייצוגית עונה לדרישות סעיפים 8(א)(1) ו-8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, לפיהם על התובענה לעורר שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין?<br /><br /><strong>הפרקליט המטפל:</strong> שלומי ירדן ועודד יהוד, פרקליטות מחוז דרום אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
האם הבקשה להגשת תובענה ייצוגית עונה לדרישות סעיפים 8(א)(1) ו-8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, לפיהם על התובענה לעורר שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין?
הפרקליט המטפל: שלומי ירדן ועודד יהוד, פרקליטות מחוז דרום אזרחי.השאלה המשפטית:האם הבקשה להגשת תובענה ייצוגית עונה לדרישות סעיפים 8(א)(1) ו-8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, לפיהם על התובענה לעורר שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין?הפרקליט המטפל: שלומי ירדן ועודד יהוד, פרקליטות מחוז דרום אזרחי.[2 קבצים]914253-08-18
ת"צ 38746-08-17 אלמונית נ' המוסד לביטוח לאומי2019-12-31T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת יריבותו של המוסד לביטוח הלאומי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. במסגרתה נטען כי הוועדות הרפואיות לעררים בתחום נפגעי עבודה, הפועלות מכח חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, אינן מאפשרות נוכחות מלווה במהלך בדיקה רפואית בתחום הנפשי, וכן מיהו הנכון לתובענה זו (תוך דיון בתחולת החסינות השיפוטית על פעולתן של הוועדות הרפואיות לעררים בתחום נפגעי עבודה).</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> הדר מורג, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.</p>השאלה המשפטית:
שאלת יריבותו של המוסד לביטוח הלאומי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. במסגרתה נטען כי הוועדות הרפואיות לעררים בתחום נפגעי עבודה, הפועלות מכח חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, אינן מאפשרות נוכחות מלווה במהלך בדיקה רפואית בתחום הנפשי, וכן מיהו הנכון לתובענה זו (תוך דיון בתחולת החסינות השיפוטית על פעולתן של הוועדות הרפואיות לעררים בתחום נפגעי עבודה).
הפרקליט המטפל: הדר מורג, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.השאלה המשפטית:שאלת יריבותו של המוסד לביטוח הלאומי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. במסגרתה נטען כי הוועדות הרפואיות לעררים בתחום נפגעי עבודה, הפועלות מכח חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, אינן מאפשרות נוכחות מלווה במהלך בדיקה רפואית בתחום הנפשי, וכן מיהו הנכון לתובענה זו (תוך דיון בתחולת החסינות השיפוטית על פעולתן של הוועדות הרפואיות לעררים בתחום נפגעי עבודה).הפרקליט המטפל: הדר מורג, פרקליטות מחוז מרכז אזרחי.[1 קבצים]938746-08-17
ע"א 1623/17 המועצה להסדר ההימורים בספורט נ' אלדד צרשניה2019-12-21T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם מתווה הפיצויים שנקבע לפיו יוגדלו הפרסים של המועצה להסדר ההימורים בספורט הולם את הוראות חוק התובענות הייצוגיות ותכליותיו ויש לאשרו למרות דחייתו על ידי בית-המשפט קמא. בנוסף, דיון בדרישת חוק ההימורים, לאישור הגדלת פרסי המועצה על ידי השרים המוסמכים, והיחס בין כך, לסמכות בית המשפט לדון בהסדר פשרה בתובענה ייצוגית.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יואב שחם, פרקליטות המדינה.</p><p> </p>השאלה המשפטית:
האם מתווה הפיצויים שנקבע לפיו יוגדלו הפרסים של המועצה להסדר ההימורים בספורט הולם את הוראות חוק התובענות הייצוגיות ותכליותיו ויש לאשרו למרות דחייתו על ידי בית-המשפט קמא. בנוסף, דיון בדרישת חוק ההימורים, לאישור הגדלת פרסי המועצה על ידי השרים המוסמכים, והיחס בין כך, לסמכות בית המשפט לדון בהסדר פשרה בתובענה ייצוגית.
הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם מתווה הפיצויים שנקבע לפיו יוגדלו הפרסים של המועצה להסדר ההימורים בספורט הולם את הוראות חוק התובענות הייצוגיות ותכליותיו ויש לאשרו למרות דחייתו על ידי בית-המשפט קמא. בנוסף, דיון בדרישת חוק ההימורים, לאישור הגדלת פרסי המועצה על ידי השרים המוסמכים, והיחס בין כך, לסמכות בית המשפט לדון בהסדר פשרה בתובענה ייצוגית.הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה. [2 קבצים]91623-17
ת"א 16815-11-17, הלפ פי סי טכנולוגיות נ' מקס איט פיננסים2019-12-17T22:00:00Z<p><strong>שאלה משפטית:</strong></p><p>באילו נסיבות רשאי סולק לסרב לתת לבית עסק שירותי סליקה או לבצע עבורו פעולה מסויימת, והסירוב ייחשב לסירוב סביר, כאמור בסעיף 7(ד) להוראת נב"ת 472. וכן, האם הודעה על כוונת חיוב, כהגדרתה בסעיף 22ה לחוק הגנת הצרכן, שניתנה לבית עסק, לאחר החלטה להפסיק את הסליקה, מהווה נסיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה מפני הונאת לקוחות, הטעיית ציבור או הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הלקוחות, ומאששת כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה.</p><p><strong>פרקליט מטפל:</strong></p><p>אריאל אררט ושלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.</p>שאלה משפטית:
באילו נסיבות רשאי סולק לסרב לתת לבית עסק שירותי סליקה או לבצע עבורו פעולה מסויימת, והסירוב ייחשב לסירוב סביר, כאמור בסעיף 7(ד) להוראת נב"ת 472. וכן, האם הודעה על כוונת חיוב, כהגדרתה בסעיף 22ה לחוק הגנת הצרכן, שניתנה לבית עסק, לאחר החלטה להפסיק את הסליקה, מהווה נסיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה מפני הונאת לקוחות, הטעיית ציבור או הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הלקוחות, ומאששת כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה.
פרקליט מטפל:
אריאל אררט ושלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.שאלה משפטית:באילו נסיבות רשאי סולק לסרב לתת לבית עסק שירותי סליקה או לבצע עבורו פעולה מסויימת, והסירוב ייחשב לסירוב סביר, כאמור בסעיף 7(ד) להוראת נב"ת 472. וכן, האם הודעה על כוונת חיוב, כהגדרתה בסעיף 22ה לחוק הגנת הצרכן, שניתנה לבית עסק, לאחר החלטה להפסיק את הסליקה, מהווה נסיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה מפני הונאת לקוחות, הטעיית ציבור או הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הלקוחות, ומאששת כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה.פרקליט מטפל:אריאל אררט ושלמה כהן, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.[1 קבצים]218-12-19
ע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' רון לוי ואח'2019-12-07T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם ניתן להעביר לנאמן על נכסי החייב בפשיטת רגל כספים שנצברו לזכותו בקופת גמל ברכיב של פיצויי פיטורים, לאור סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980?</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> רעות לונדין.</p>השאלה המשפטית:
האם ניתן להעביר לנאמן על נכסי החייב בפשיטת רגל כספים שנצברו לזכותו בקופת גמל ברכיב של פיצויי פיטורים, לאור סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980?
הפרקליט המטפל: רעות לונדין.השאלה המשפטית:
האם ניתן להעביר לנאמן על נכסי החייב בפשיטת רגל כספים שנצברו לזכותו בקופת גמל ברכיב של פיצויי פיטורים, לאור סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980?
הפרקליט המטפל: רעות לונדין.[1 קבצים]35033-18פנסיה
עב"ל 15745-04-19 חליל טלאל נ' המוסד לביטוח לאומי2019-12-01T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם הכספים המשולמים על ידי הרשות הפלסטינית לאסיר שהורשע בביצוע עבירה על רקע לאומני ולבני משפחתו בגין ביצועה, יובאו בחשבון בבחינת זכאות משפחת האסיר לתשלום גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, בין אם הכספים נותרו בידי המשפחה ובין אם הועברו לאסיר?</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יאנה סימקין.</p>השאלה המשפטית:
האם הכספים המשולמים על ידי הרשות הפלסטינית לאסיר שהורשע בביצוע עבירה על רקע לאומני ולבני משפחתו בגין ביצועה, יובאו בחשבון בבחינת זכאות משפחת האסיר לתשלום גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, בין אם הכספים נותרו בידי המשפחה ובין אם הועברו לאסיר?
הפרקליט המטפל: יאנה סימקין.השאלה המשפטית:האם הכספים המשולמים על ידי הרשות הפלסטינית לאסיר שהורשע בביצוע עבירה על רקע לאומני ולבני משפחתו בגין ביצועה, יובאו בחשבון בבחינת זכאות משפחת האסיר לתשלום גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, בין אם הכספים נותרו בידי המשפחה ובין אם הועברו לאסיר?הפרקליט המטפל: יאנה סימקין.[1 קבצים]815745-04-19
עת"מ 11996-06-19 דרור משימות לאומיות (ע"ר) נ' עיריית ירושלים ואח'2019-11-28T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת סמכותה של רשות מקומית להטיל מגבלות על פרסום מודעות בתחומה בשל פגיעה ברגשות הציבור.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>משה וילינגר.</p>השאלה המשפטית:
שאלת סמכותה של רשות מקומית להטיל מגבלות על פרסום מודעות בתחומה בשל פגיעה ברגשות הציבור.
הפרקליט המטפל: משה וילינגר.השאלה המשפטית:שאלת סמכותה של רשות מקומית להטיל מגבלות על פרסום מודעות בתחומה בשל פגיעה ברגשות הציבור.הפרקליט המטפל: משה וילינגר.[2 קבצים]311996-06-19
ת"א 63798-10-182019-11-19T22:00:00Z<p>האם דרישות הבנק מהתובע - המצאת חוות דעת של רואה חשבון חיצוני בדבר פעילותו בכלל, והסבר לגידול במחזורי הפעילות בפרט וכן אישור עמידה בכללי ציות - כתנאי להמשך פעילות בחשבונו אצל הבנק הן סבירות?</p>האם דרישות הבנק מהתובע - המצאת חוות דעת של רואה חשבון חיצוני בדבר פעילותו בכלל, והסבר לגידול במחזורי הפעילות בפרט וכן אישור עמידה בכללי ציות - כתנאי להמשך פעילות בחשבונו אצל הבנק הן סבירות?האם דרישות הבנק מהתובע - המצאת חוות דעת של רואה חשבון חיצוני בדבר פעילותו בכלל, והסבר לגידול במחזורי הפעילות בפרט וכן אישור עמידה בכללי ציות - כתנאי להמשך פעילות בחשבונו אצל הבנק הן סבירות?[1 קבצים]163798-10-18
עת"מ 12606-04-18 ג'י ישראל מרכזים מסחריים נ' עיריית ראשון לציון2019-11-14T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><ul><li>הצורך בקבלת אישור שרי האוצר והפנים להעלות את תעריפי הארנונה בתת סיווג "מעברים ו/או שטחים המשמשים להולכי רגל בלבד, במרכזי קניות (קניונים)", לתעריף המינימום של נכס מסוג "משרדים, שירותים ומסחר". </li><li>סיווג המעברים הנ"ל לצרכי ארנונה, ובפרט האם יש לסווגם כ"משרד שירותים ומסחר" או באופן אחר.</li><li>מהי משמעות החלטת שר האוצר ושר הפנים מיום 31.12.2003 בדבר אישור חריג להטלת ארנונה לפי חוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003. </li></ul><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> שמרית סמג'ה.</p>השאלה המשפטית:
הצורך בקבלת אישור שרי האוצר והפנים להעלות את תעריפי הארנונה בתת סיווג "מעברים ו/או שטחים המשמשים להולכי רגל בלבד, במרכזי קניות (קניונים)", לתעריף המינימום של נכס מסוג "משרדים, שירותים ומסחר".
סיווג המעברים הנ"ל לצרכי ארנונה, ובפרט האם יש לסווגם כ"משרד שירותים ומסחר" או באופן אחר.
מהי משמעות החלטת שר האוצר ושר הפנים מיום 31.12.2003 בדבר אישור חריג להטלת ארנונה לפי חוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003.
הפרקליט המטפל: שמרית סמג'ה.השאלה המשפטית:הצורך בקבלת אישור שרי האוצר והפנים להעלות את תעריפי הארנונה בתת סיווג "מעברים ו/או שטחים המשמשים להולכי רגל בלבד, במרכזי קניות (קניונים)", לתעריף המינימום של נכס מסוג "משרדים, שירותים ומסחר". סיווג המעברים הנ"ל לצרכי ארנונה, ובפרט האם יש לסווגם כ"משרד שירותים ומסחר" או באופן אחר.מהי משמעות החלטת שר האוצר ושר הפנים מיום 31.12.2003 בדבר אישור חריג להטלת ארנונה לפי חוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003. הפרקליט המטפל: שמרית סמג'ה.[1 קבצים]312606-04-18
ע"א 2587/18 אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ2019-11-12T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><ul><li>מה הם השיקולים לפסיקת שכר טרחה בתביעות נגזרות</li><li>האם שכר הטרחה והגמול בתביעות ייצוגיות ונגזרות צריכים להיגזר באחוזים מסכום הפיצוי לקבוצה/לחברה, בשיטת הנטו או הברוטו</li><li>האם יש מקום לקביעת אחוזים קבועים לשכר טרחה בתביעות ייצוגיות ונגזרות.</li><li>האם יש להתחשב בפסיקת שכר הטרחה רק בשאלת התועלת לקבוצה/לחברה, או שיש לתת משקל גם לשיקולים נוספים דוגמת משך ההליך והטרחה שנדרשה מהמייצגים.</li></ul><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יואב שחם.</p>השאלה המשפטית:
מה הם השיקולים לפסיקת שכר טרחה בתביעות נגזרות
האם שכר הטרחה והגמול בתביעות ייצוגיות ונגזרות צריכים להיגזר באחוזים מסכום הפיצוי לקבוצה/לחברה, בשיטת הנטו או הברוטו
האם יש מקום לקביעת אחוזים קבועים לשכר טרחה בתביעות ייצוגיות ונגזרות.
האם יש להתחשב בפסיקת שכר הטרחה רק בשאלת התועלת לקבוצה/לחברה, או שיש לתת משקל גם לשיקולים נוספים דוגמת משך ההליך והטרחה שנדרשה מהמייצגים.
הפרקליט המטפל: יואב שחם.השאלה המשפטית:מה הם השיקולים לפסיקת שכר טרחה בתביעות נגזרותהאם שכר הטרחה והגמול בתביעות ייצוגיות ונגזרות צריכים להיגזר באחוזים מסכום הפיצוי לקבוצה/לחברה, בשיטת הנטו או הברוטוהאם יש מקום לקביעת אחוזים קבועים לשכר טרחה בתביעות ייצוגיות ונגזרות.האם יש להתחשב בפסיקת שכר הטרחה רק בשאלת התועלת לקבוצה/לחברה, או שיש לתת משקל גם לשיקולים נוספים דוגמת משך ההליך והטרחה שנדרשה מהמייצגים.הפרקליט המטפל: יואב שחם.[1 קבצים]92587-18
ע"א 7122/19 רויטל ממן נ' Alia - royal jordinian airlines Co2019-10-28T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם יש לאשר פיצויים במסגרת הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות במתווה של "כל הקודם זוכה", כשלאחר ששולמו פיצויים לחברי הקבוצה בסכום מרבי שנקבע בהסדר הפשרה, חברי קבוצה נוספים לא יהיו זכאים לפיצוי כלשהו, למרות שהם עומדים בתנאי הזכאות, למרות שהם פנו בתוך פרק הזמן שנקבע בהסדר, ולמרות שמשמעות הדבר היא שיחול עליהם מעשה בית דין מבלי שקיבלו פיצוי כלשהו? בנוסף, דיון בשאלה, באיזה אופן יש לפרסם הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות לפי החוק- האם די בפרסום בעיתונות? בנוסף, דיון בגדרי דרישת החוק, לאתר באופן פרטני את חברי הקבוצה הזכאים לפיצויים במסגרת ההסדר.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יואב שחם, פרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם יש לאשר פיצויים במסגרת הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות במתווה של "כל הקודם זוכה", כשלאחר ששולמו פיצויים לחברי הקבוצה בסכום מרבי שנקבע בהסדר הפשרה, חברי קבוצה נוספים לא יהיו זכאים לפיצוי כלשהו, למרות שהם עומדים בתנאי הזכאות, למרות שהם פנו בתוך פרק הזמן שנקבע בהסדר, ולמרות שמשמעות הדבר היא שיחול עליהם מעשה בית דין מבלי שקיבלו פיצוי כלשהו? בנוסף, דיון בשאלה, באיזה אופן יש לפרסם הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות לפי החוק- האם די בפרסום בעיתונות? בנוסף, דיון בגדרי דרישת החוק, לאתר באופן פרטני את חברי הקבוצה הזכאים לפיצויים במסגרת ההסדר.
הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם יש לאשר פיצויים במסגרת הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות במתווה של "כל הקודם זוכה", כשלאחר ששולמו פיצויים לחברי הקבוצה בסכום מרבי שנקבע בהסדר הפשרה, חברי קבוצה נוספים לא יהיו זכאים לפיצוי כלשהו, למרות שהם עומדים בתנאי הזכאות, למרות שהם פנו בתוך פרק הזמן שנקבע בהסדר, ולמרות שמשמעות הדבר היא שיחול עליהם מעשה בית דין מבלי שקיבלו פיצוי כלשהו? בנוסף, דיון בשאלה, באיזה אופן יש לפרסם הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות לפי החוק- האם די בפרסום בעיתונות? בנוסף, דיון בגדרי דרישת החוק, לאתר באופן פרטני את חברי הקבוצה הזכאים לפיצויים במסגרת ההסדר.הפרקליט המטפל: יואב שחם, פרקליטות המדינה.[2 קבצים]97122-19
ת"צ 14/ 35507-06 מיכל ניזרי נ' נובל אנרג'י ואח'2019-09-04T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
סיכומי יועץ ע"ב התייצבות משנת 2016 לקראת החלטת ביהמ"ש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין מתווה הגז, לאחר שנדחה ערעור לבקשת דחייה על הסף של הבקשה.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אורי קידר, ליפז סרוסי ואור מעוז גרבר.</p>השאלה המשפטית:
סיכומי יועץ ע"ב התייצבות משנת 2016 לקראת החלטת ביהמ"ש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין מתווה הגז, לאחר שנדחה ערעור לבקשת דחייה על הסף של הבקשה.
הפרקליט המטפל: אורי קידר, ליפז סרוסי ואור מעוז גרבר.השאלה המשפטית:
סיכומי יועץ ע"ב התייצבות משנת 2016 לקראת החלטת ביהמ"ש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין מתווה הגז, לאחר שנדחה ערעור לבקשת דחייה על הסף של הבקשה.
הפרקליט המטפל: אורי קידר, ליפז סרוסי ואור מעוז גרבר.[1 קבצים]935507-06-14חוזים והסכמים
עע"מ 6607/15 חברת גב-ים לקרקעות בע"מ נגד עיריית טירת הכרמל2019-09-02T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם עירייה מוסמכת להורות לעוסק לפנות בעצמו פסולת תעשייתית בלא שיהיה לכך עיגון בחוק העזר הרלוונטי.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>רועי שויקה, פרקליטות המדינה - מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
האם עירייה מוסמכת להורות לעוסק לפנות בעצמו פסולת תעשייתית בלא שיהיה לכך עיגון בחוק העזר הרלוונטי.
הפרקליט המטפל: רועי שויקה, פרקליטות המדינה - מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:האם עירייה מוסמכת להורות לעוסק לפנות בעצמו פסולת תעשייתית בלא שיהיה לכך עיגון בחוק העזר הרלוונטי.הפרקליט המטפל: רועי שויקה, פרקליטות המדינה - מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]16607-15
עב"ל 56814-06-16 אבו מיאלה נ' המוסד לביטוח לאומי2019-08-31T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><ul><li>התייחסות למדיניות המוסד לביטוח לאומי, לפיה במקרה שבו הבית ממוקם חלקו בישראל וחלקו מחוצה לה, יש לקבוע את תושבות המבקשים לפי מבחן "רוב הבית" לעניין קבלת זכויות המוסד לביטוח לאומי.</li><li>תחולת מדיניות שמירת הזכויות הסוציאליות שהוחלה על תושבי צור באחר ושכונת הדואר שהתגוררו במועד הרלבנטי מחוץ לתחום השיפוט המוניציפלי אך בצד הישראלי של גדר הביטחון, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, גם על תושבים בשכונות אחרות שעומדים בתנאי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הנ"ל.</li></ul><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יעל ברלב.</p>השאלה המשפטית:
התייחסות למדיניות המוסד לביטוח לאומי, לפיה במקרה שבו הבית ממוקם חלקו בישראל וחלקו מחוצה לה, יש לקבוע את תושבות המבקשים לפי מבחן "רוב הבית" לעניין קבלת זכויות המוסד לביטוח לאומי.
תחולת מדיניות שמירת הזכויות הסוציאליות שהוחלה על תושבי צור באחר ושכונת הדואר שהתגוררו במועד הרלבנטי מחוץ לתחום השיפוט המוניציפלי אך בצד הישראלי של גדר הביטחון, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, גם על תושבים בשכונות אחרות שעומדים בתנאי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הנ"ל.
הפרקליט המטפל: יעל ברלב.השאלה המשפטית:התייחסות למדיניות המוסד לביטוח לאומי, לפיה במקרה שבו הבית ממוקם חלקו בישראל וחלקו מחוצה לה, יש לקבוע את תושבות המבקשים לפי מבחן "רוב הבית" לעניין קבלת זכויות המוסד לביטוח לאומי.תחולת מדיניות שמירת הזכויות הסוציאליות שהוחלה על תושבי צור באחר ושכונת הדואר שהתגוררו במועד הרלבנטי מחוץ לתחום השיפוט המוניציפלי אך בצד הישראלי של גדר הביטחון, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, גם על תושבים בשכונות אחרות שעומדים בתנאי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הנ"ל.הפרקליט המטפל: יעל ברלב.[1 קבצים]856814-06-16
עב"ל 14782-11-16 בקרי נ' המוסד לביטוח לאומי2019-08-31T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><ul><li>התייחסות למדיניות המוסד לביטוח לאומי, לפיה במקרה שבו הבית ממוקם חלקו בישראל וחלקו מחוצה לה, יש לקבוע את תושבות המבקשים לפי מבחן "רוב הבית" לעניין קבלת זכויות המוסד לביטוח לאומי.</li><li>כיצד יש ליישב אי התאמות בין נקודות ציון קואורדינטיביות, המפורטות בצו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ"ז-1967, לבין ההגדרה המילולית שבתוספת לצו, בשאלת קו הגבול של מדינת ישראל; ומי הגורם המוסמך לעשות כן.</li></ul><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יאנה סימקין.</p>השאלה המשפטית:
התייחסות למדיניות המוסד לביטוח לאומי, לפיה במקרה שבו הבית ממוקם חלקו בישראל וחלקו מחוצה לה, יש לקבוע את תושבות המבקשים לפי מבחן "רוב הבית" לעניין קבלת זכויות המוסד לביטוח לאומי.
כיצד יש ליישב אי התאמות בין נקודות ציון קואורדינטיביות, המפורטות בצו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ"ז-1967, לבין ההגדרה המילולית שבתוספת לצו, בשאלת קו הגבול של מדינת ישראל; ומי הגורם המוסמך לעשות כן.
הפרקליט המטפל: יאנה סימקין.השאלה המשפטית:התייחסות למדיניות המוסד לביטוח לאומי, לפיה במקרה שבו הבית ממוקם חלקו בישראל וחלקו מחוצה לה, יש לקבוע את תושבות המבקשים לפי מבחן "רוב הבית" לעניין קבלת זכויות המוסד לביטוח לאומי.כיצד יש ליישב אי התאמות בין נקודות ציון קואורדינטיביות, המפורטות בצו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ"ז-1967, לבין ההגדרה המילולית שבתוספת לצו, בשאלת קו הגבול של מדינת ישראל; ומי הגורם המוסמך לעשות כן.הפרקליט המטפל: יאנה סימקין.[1 קבצים]814782-11-16
עת"מ 28736-06-19 התאחדות בוני הארץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת-גן2019-08-25T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם החלטת הועדה המקומית רמת גן להציג מדיניות לפיה לא יאושרו בקשות להיתר מכח תמ"א 38, אלא במקרים חריגים, היא החלטה סבירה בהיבט של הפעלת שיקול הדעת. עמדת היועץ היתה כי מדיניות שכזו אינה סבירה ומאיינת הלכה למעשה את הוראות התמ"א.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> קרן יוסט (דון-יחיא) ויסכה פישר-יוסף.</p>השאלה המשפטית:
האם החלטת הועדה המקומית רמת גן להציג מדיניות לפיה לא יאושרו בקשות להיתר מכח תמ"א 38, אלא במקרים חריגים, היא החלטה סבירה בהיבט של הפעלת שיקול הדעת. עמדת היועץ היתה כי מדיניות שכזו אינה סבירה ומאיינת הלכה למעשה את הוראות התמ"א.
הפרקליט המטפל: קרן יוסט (דון-יחיא) ויסכה פישר-יוסף.השאלה המשפטית:האם החלטת הועדה המקומית רמת גן להציג מדיניות לפיה לא יאושרו בקשות להיתר מכח תמ"א 38, אלא במקרים חריגים, היא החלטה סבירה בהיבט של הפעלת שיקול הדעת. עמדת היועץ היתה כי מדיניות שכזו אינה סבירה ומאיינת הלכה למעשה את הוראות התמ"א.הפרקליט המטפל: קרן יוסט (דון-יחיא) ויסכה פישר-יוסף.[2 קבצים]328736-06-19
עת"מ 46461-08-19 שדולת הנשים בישראל נ' עיריית חיפה ואח'2019-08-21T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם קיום אירוע ע"י רשות ציבורית, המיועד למגדר אחד בלבד, מהווה אפליה העומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפקודת העיריות, ולחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אילה פיילס-שרון ויוסף דאוד.</p>השאלה המשפטית:
האם קיום אירוע ע"י רשות ציבורית, המיועד למגדר אחד בלבד, מהווה אפליה העומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפקודת העיריות, ולחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
הפרקליט המטפל: אילה פיילס-שרון ויוסף דאוד.השאלה המשפטית:האם קיום אירוע ע"י רשות ציבורית, המיועד למגדר אחד בלבד, מהווה אפליה העומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפקודת העיריות, ולחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.הפרקליט המטפל: אילה פיילס-שרון ויוסף דאוד.[1 קבצים]346461-08-19
רע"א 23197-10-18 קובליו נ' עיריית ערד2019-08-19T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם איחוד תיקים בהליכי הוצאה לפועל מהווה תנאי הכרחי לצורך מתן הפטר מחובות החייב על פי המסלול הקבוע בסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יעל קלטניק.<br /> </p>השאלה המשפטית:
האם איחוד תיקים בהליכי הוצאה לפועל מהווה תנאי הכרחי לצורך מתן הפטר מחובות החייב על פי המסלול הקבוע בסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
הפרקליט המטפל: יעל קלטניק.השאלה המשפטית:האם איחוד תיקים בהליכי הוצאה לפועל מהווה תנאי הכרחי לצורך מתן הפטר מחובות החייב על פי המסלול הקבוע בסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.הפרקליט המטפל: יעל קלטניק. [1 קבצים]323197-10-18
ע"א 1846/16 נתיבי ישראל נ' שסטוביץ2019-08-19T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם בעת חישוב פיצויי הפקעה של זכויות חכירה בקרקע חקלאית, שההכרזה על הפקעתן פורסמה בין השנים 1992-2002, יש להתחשב בפוטנציאל לשינוי ייעוד הקרקע, בהינתן שהחלטה 727 של מועצת רשות מקרקעי ישראל שאפשרה לחוכרים חקלאיים ליהנות משינוי הייעוד טרם הוכרזה בְּטֵלָה בבג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש נ' שר התשתיות הלאומיות.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>ברק מימון.</p>השאלה המשפטית:
האם בעת חישוב פיצויי הפקעה של זכויות חכירה בקרקע חקלאית, שההכרזה על הפקעתן פורסמה בין השנים 1992-2002, יש להתחשב בפוטנציאל לשינוי ייעוד הקרקע, בהינתן שהחלטה 727 של מועצת רשות מקרקעי ישראל שאפשרה לחוכרים חקלאיים ליהנות משינוי הייעוד טרם הוכרזה בְּטֵלָה בבג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש נ' שר התשתיות הלאומיות.
הפרקליט המטפל: ברק מימון.השאלה המשפטית:האם בעת חישוב פיצויי הפקעה של זכויות חכירה בקרקע חקלאית, שההכרזה על הפקעתן פורסמה בין השנים 1992-2002, יש להתחשב בפוטנציאל לשינוי ייעוד הקרקע, בהינתן שהחלטה 727 של מועצת רשות מקרקעי ישראל שאפשרה לחוכרים חקלאיים ליהנות משינוי הייעוד טרם הוכרזה בְּטֵלָה בבג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש נ' שר התשתיות הלאומיות.הפרקליט המטפל: ברק מימון.[2 קבצים]51846-16
עת"מ 23791-08-19 ח"כ משה ארבל ואח' נ' עיריית עפולה ואח'2019-08-13T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם החלטת ביהמ"ש קמא לאסור על קיום אירוע ציבורי במימון עיריית עפולה, אשר מתקיים בהפרדה מגדרית, איננה סבירה ופוגעת במידה שאיננה מידתית בזכויות המיעוט החרדי?</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: איתן לדרר ועדית אונגר-עמית.</p>השאלה המשפטית:
האם החלטת ביהמ"ש קמא לאסור על קיום אירוע ציבורי במימון עיריית עפולה, אשר מתקיים בהפרדה מגדרית, איננה סבירה ופוגעת במידה שאיננה מידתית בזכויות המיעוט החרדי?
הפרקליט המטפל : איתן לדרר ועדית אונגר-עמית.השאלה המשפטית:
האם החלטת ביהמ"ש קמא לאסור על קיום אירוע ציבורי במימון עיריית עפולה, אשר מתקיים בהפרדה מגדרית, איננה סבירה ופוגעת במידה שאיננה מידתית בזכויות המיעוט החרדי?
הפרקליט המטפל: איתן לדרר ועדית אונגר-עמית.[2 קבצים]323791-08-19שוויון
בר"ם 6589/15, בר"ם 6596/15, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים נ' דוד זעירא2019-08-05T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />השאלה המרכזית נוגעת לפרשנות סעיף 7(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; ולשאללה כיצד יחושב היטל השבחה כאשר מימוש הזכויות במקרקעין הוא חלקי.</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: נחי בן אור, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
השאלה המרכזית נוגעת לפרשנות סעיף 7(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; ולשאללה כיצד יחושב היטל השבחה כאשר מימוש הזכויות במקרקעין הוא חלקי.
הפרקליט המטפל : נחי בן אור, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:השאלה המרכזית נוגעת לפרשנות סעיף 7(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; ולשאללה כיצד יחושב היטל השבחה כאשר מימוש הזכויות במקרקעין הוא חלקי.הפרקליט המטפל: נחי בן אור, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]5attorney_general_of_israel_101
עב"ל 41488-04-17 ו-עב"ל 48648-05-17 חמאדה חמאדה נ' המוסד לביטוח לאומי ואחמד חמאדה נ' המוסד לביטוח לאומי2019-08-05T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />מהי משמעות הסכם הפשרה משנת 2005, ושאלת תחולתו גם על מי שלא היה צד ישיר לו. מהי משמעות הנחיות המל"ל מחודש 4/2013 והיחס בינן לבין הסכם הפשרה משנת 2005 וכן פרשנות הנחיות המל"ל מחודש 4/2013, והאם הן חלות רק על מי שגר כפועל בשטח המיוחד בעת מתן ההנחיות.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אודליה גליק.</p>השאלה המשפטית:
מהי משמעות הסכם הפשרה משנת 2005, ושאלת תחולתו גם על מי שלא היה צד ישיר לו. מהי משמעות הנחיות המל"ל מחודש 4/2013 והיחס בינן לבין הסכם הפשרה משנת 2005 וכן פרשנות הנחיות המל"ל מחודש 4/2013, והאם הן חלות רק על מי שגר כפועל בשטח המיוחד בעת מתן ההנחיות.
הפרקליט המטפל: אודליה גליק.השאלה המשפטית:מהי משמעות הסכם הפשרה משנת 2005, ושאלת תחולתו גם על מי שלא היה צד ישיר לו. מהי משמעות הנחיות המל"ל מחודש 4/2013 והיחס בינן לבין הסכם הפשרה משנת 2005 וכן פרשנות הנחיות המל"ל מחודש 4/2013, והאם הן חלות רק על מי שגר כפועל בשטח המיוחד בעת מתן ההנחיות.הפרקליט המטפל: אודליה גליק.[2 קבצים]841488-04-17
בג"צ 6451/18 פלונים נ' בית הדין הארצי לעבודה2019-07-24T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם קופות החולים מהוות "רשות" לצורך חוק תובענות ייצוגיות וכן למי יש את הסמכות העניינית לדון בתובענה ייצוגית כנגד קופת חולים מקום בו מתקבלת ההכרעה שהיא "רשות"? האם תשלומי השתתפות עצמית שמשלמים מבוטחים לקופה בגין קבלת שירותים שונים הם בבחינת תשלום חובה או מחיר. </p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>מיכל לייסר וחן אבידור.</p>השאלה המשפטית:
האם קופות החולים מהוות "רשות" לצורך חוק תובענות ייצוגיות וכן למי יש את הסמכות העניינית לדון בתובענה ייצוגית כנגד קופת חולים מקום בו מתקבלת ההכרעה שהיא "רשות"? האם תשלומי השתתפות עצמית שמשלמים מבוטחים לקופה בגין קבלת שירותים שונים הם בבחינת תשלום חובה או מחיר.
הפרקליט המטפל: מיכל לייסר וחן אבידור.השאלה המשפטית:האם קופות החולים מהוות "רשות" לצורך חוק תובענות ייצוגיות וכן למי יש את הסמכות העניינית לדון בתובענה ייצוגית כנגד קופת חולים מקום בו מתקבלת ההכרעה שהיא "רשות"? האם תשלומי השתתפות עצמית שמשלמים מבוטחים לקופה בגין קבלת שירותים שונים הם בבחינת תשלום חובה או מחיר. הפרקליט המטפל: מיכל לייסר וחן אבידור.[1 קבצים]95148-18
ע"א 20329-03-18 רות קוליאן נ' יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע"מ2019-07-22T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><ul><li>האם לחבר ברשימת מועמדים לכנסת אשר הוגשה מטעם מפלגה הרשומה במרשם המפלגות, קמה זכות תביעה אישית בכל הקשור לפרסום מודעת בחירות, וזאת נוכח הוראות חוק הבחירות לכנסת, [נוסח משולב], התשכ""ט-1969?</li><li>האם רשאי עיתון מפלגתי לסרב לפרסם מודעת בחירות לכנסת וזאת בטענה, כי פרסום זה אסור מחמת השקפה או השתייכות מפלגתית?</li></ul><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> סימה אזולאי.</p>השאלה המשפטית:
האם לחבר ברשימת מועמדים לכנסת אשר הוגשה מטעם מפלגה הרשומה במרשם המפלגות, קמה זכות תביעה אישית בכל הקשור לפרסום מודעת בחירות, וזאת נוכח הוראות חוק הבחירות לכנסת, [נוסח משולב], התשכ""ט-1969?
האם רשאי עיתון מפלגתי לסרב לפרסם מודעת בחירות לכנסת וזאת בטענה, כי פרסום זה אסור מחמת השקפה או השתייכות מפלגתית?
הפרקליט המטפל: סימה אזולאי.השאלה המשפטית:האם לחבר ברשימת מועמדים לכנסת אשר הוגשה מטעם מפלגה הרשומה במרשם המפלגות, קמה זכות תביעה אישית בכל הקשור לפרסום מודעת בחירות, וזאת נוכח הוראות חוק הבחירות לכנסת, [נוסח משולב], התשכ""ט-1969?האם רשאי עיתון מפלגתי לסרב לפרסם מודעת בחירות לכנסת וזאת בטענה, כי פרסום זה אסור מחמת השקפה או השתייכות מפלגתית?הפרקליט המטפל: סימה אזולאי.[1 קבצים]620329-03-18
עתמ 3161-07-19 זועבי נ' אלקבץ ואח'2019-07-10T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם יש מקום להורות על מתן צו-ארעי, המורה על השהיית החלטתה של עירייה לפיה הפארק העירוני בעפולה- חי העמק, יהיה סגור במהלך חודשי החופש הגדול בפני מי שאינם תושבי העיר למעט יום אחד בשבוע שבו תותר כניסה לפארק לציבור הרחב.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>איתן לדרר וחנין סמעאן מויס.</p>השאלה המשפטית:
האם יש מקום להורות על מתן צו-ארעי, המורה על השהיית החלטתה של עירייה לפיה הפארק העירוני בעפולה- חי העמק, יהיה סגור במהלך חודשי החופש הגדול בפני מי שאינם תושבי העיר למעט יום אחד בשבוע שבו תותר כניסה לפארק לציבור הרחב.
הפרקליט המטפל: איתן לדרר וחנין סמעאן מויס.השאלה המשפטית:האם יש מקום להורות על מתן צו-ארעי, המורה על השהיית החלטתה של עירייה לפיה הפארק העירוני בעפולה- חי העמק, יהיה סגור במהלך חודשי החופש הגדול בפני מי שאינם תושבי העיר למעט יום אחד בשבוע שבו תותר כניסה לפארק לציבור הרחב.הפרקליט המטפל: איתן לדרר וחנין סמעאן מויס.[1 קבצים]33161-07-19
בג"צ 2360/19 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ליליאן לנדסברג2019-07-10T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />בחינת חובתו של המעסיק לבטח את עובדו בקופת גמל הכוללת רכיב פנסיוני לאובדן כושר עבודה, ככל שהאחרון אינו מעוניין בכך בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"א-2005.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יעל ברלב.</p>השאלה המשפטית:
בחינת חובתו של המעסיק לבטח את עובדו בקופת גמל הכוללת רכיב פנסיוני לאובדן כושר עבודה, ככל שהאחרון אינו מעוניין בכך בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"א-2005.
הפרקליט המטפל: יעל ברלב.השאלה המשפטית:בחינת חובתו של המעסיק לבטח את עובדו בקופת גמל הכוללת רכיב פנסיוני לאובדן כושר עבודה, ככל שהאחרון אינו מעוניין בכך בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"א-2005.הפרקליט המטפל: יעל ברלב.[1 קבצים]82360-19
ת"א 24371-09-18 בן שטרית נ' דולפין השקעות אל. איי. ואח'2019-07-01T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />היועץ לא נותן את עמדתו ביחס לטענות העולות בהליך בשלב זה. עם זאת, ככל שיתקיים דיון בטענות לגופן, היועץ המשפטי לממשלה זכותו לתת עמדו בעניינים מהותיים, ככל שידרש וככל שיעלה צורך לשמור על אינטרס ציבורי או אינטרס של הציבור.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> ליאב וינבאום.<br /> </p>השאלה המשפטית:
היועץ לא נותן את עמדתו ביחס לטענות העולות בהליך בשלב זה. עם זאת, ככל שיתקיים דיון בטענות לגופן, היועץ המשפטי לממשלה זכותו לתת עמדו בעניינים מהותיים, ככל שידרש וככל שיעלה צורך לשמור על אינטרס ציבורי או אינטרס של הציבור.
הפרקליט המטפל: ליאב וינבאום.השאלה המשפטית:היועץ לא נותן את עמדתו ביחס לטענות העולות בהליך בשלב זה. עם זאת, ככל שיתקיים דיון בטענות לגופן, היועץ המשפטי לממשלה זכותו לתת עמדו בעניינים מהותיים, ככל שידרש וככל שיעלה צורך לשמור על אינטרס ציבורי או אינטרס של הציבור.הפרקליט המטפל: ליאב וינבאום. [1 קבצים]924371-09-18
ע"א 5641-10-18 אסתר שלומוביץ נ' קרנית ואח2019-06-25T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם אופניים הם בגדר רכב מנועי לעניין חוק חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אילת שלו בירנבאום.</p>השאלה המשפטית:
האם אופניים הם בגדר רכב מנועי לעניין חוק חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.
הפרקליט המטפל: אילת שלו בירנבאום.השאלה המשפטית:האם אופניים הם בגדר רכב מנועי לעניין חוק חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.הפרקליט המטפל: אילת שלו בירנבאום.[2 קבצים]656471-10-18נזקי גוף
תצ 21858-12-18 כרמון נ' וואלה תקשורת בע"מ2019-06-16T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם ניהול הליכי בקשת האישור כתובענה ייצוגית עלול לפגום בהליך הפלילי ואף לשבשו. עמדת היועץ המשפטי לממשלה מתייחסת אך לסוגיית עיכוב ההליכים בהליך, ומעבר לכך, אין היא מהווה דעה לגוף הבקשה לאישור ניהול התבענה כייצוגית.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אילת שלו בירנבאום.</p>השאלה המשפטית:
האם ניהול הליכי בקשת האישור כתובענה ייצוגית עלול לפגום בהליך הפלילי ואף לשבשו. עמדת היועץ המשפטי לממשלה מתייחסת אך לסוגיית עיכוב ההליכים בהליך, ומעבר לכך, אין היא מהווה דעה לגוף הבקשה לאישור ניהול התבענה כייצוגית.
הפרקליט המטפל: אילת שלו בירנבאום.השאלה המשפטית:
האם ניהול הליכי בקשת האישור כתובענה ייצוגית עלול לפגום בהליך הפלילי ואף לשבשו. עמדת היועץ המשפטי לממשלה מתייחסת אך לסוגיית עיכוב ההליכים בהליך, ומעבר לכך, אין היא מהווה דעה לגוף הבקשה לאישור ניהול התבענה כייצוגית.
הפרקליט המטפל: אילת שלו בירנבאום.[1 קבצים]921858-12-18עיכוב הליכים
רע"א 2957/17 סופרגז נ' יוסף ברודט2019-06-09T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם הסדר פשרה בתובענה ייצוגית חוסם הגשת תביעות נוספות בגין אותו סוג תשלום, כאשר מדובר בגבייה מאוחרת לפסק הדין שאישר הפשרה; האם ניתן להוסיף הפרשי הצמדה למחירים שקבועים בחוקי פיקוח מחירים?<br /><br /><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יואב שחם.</p>השאלה המשפטית:
האם הסדר פשרה בתובענה ייצוגית חוסם הגשת תביעות נוספות בגין אותו סוג תשלום, כאשר מדובר בגבייה מאוחרת לפסק הדין שאישר הפשרה; האם ניתן להוסיף הפרשי הצמדה למחירים שקבועים בחוקי פיקוח מחירים?
הפרקליט המטפל: יואב שחם.השאלה המשפטית:האם הסדר פשרה בתובענה ייצוגית חוסם הגשת תביעות נוספות בגין אותו סוג תשלום, כאשר מדובר בגבייה מאוחרת לפסק הדין שאישר הפשרה; האם ניתן להוסיף הפרשי הצמדה למחירים שקבועים בחוקי פיקוח מחירים?הפרקליט המטפל: יואב שחם.[1 קבצים]92957-17
ת"צ 17926-12-17 נתן דגני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת2019-05-28T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
שאלת זכות השימוש במקרקעין לשם הקמת והצבת מתקני תקשורת וחובה לשלם דמי שימוש בגין השימוש בקרקע.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>תומר פרידמן.</p>השאלה המשפטית:
שאלת זכות השימוש במקרקעין לשם הקמת והצבת מתקני תקשורת וחובה לשלם דמי שימוש בגין השימוש בקרקע.
הפרקליט המטפל: תומר פרידמן.השאלה המשפטית:
שאלת זכות השימוש במקרקעין לשם הקמת והצבת מתקני תקשורת וחובה לשלם דמי שימוש בגין השימוש בקרקע.
הפרקליט המטפל: תומר פרידמן.[1 קבצים]917926-12-17מקרקעין
בג"צ 5148/18 אור שחם נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח'2019-05-27T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><p>בחינת אישור התובענה כתובענה ייצוגית.</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong><strong>:</strong> דנה מנחה.</p>השאלה המשפטית:
בחינת אישור התובענה כתובענה ייצוגית.
הפרקליט המטפל : דנה מנחה.השאלה המשפטית:בחינת אישור התובענה כתובענה ייצוגית.הפרקליט המטפל: דנה מנחה.[1 קבצים]95148_18
תנ"ג 27061-17-16 אתו שוקי הון שותפות מוגבלת נ' צבי צרפתי ואח'2019-05-24T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><ul><li>מדובר בהליך לא שגרתי לפיו בעת שהמבקשת מבקשת להסתלק מההליך, מוגש הסדר הפשרה במקביל לאישור בית המשפט הנכבד (אשר קיימת שאלה ביחס למעמדו והדרך שיש לנהוג בו לאור הודעת ההסתלקות).</li><li>הוגשה בקשה להחליף את המבקשת בתובע נגזר אחר ולהמשיך לנהל את ההליך תוך התעלמות ו/ביטול הסדר הפשרה.</li></ul><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>ליאב וינבאום.</p>השאלה המשפטית:
מדובר בהליך לא שגרתי לפיו בעת שהמבקשת מבקשת להסתלק מההליך, מוגש הסדר הפשרה במקביל לאישור בית המשפט הנכבד (אשר קיימת שאלה ביחס למעמדו והדרך שיש לנהוג בו לאור הודעת ההסתלקות).
הוגשה בקשה להחליף את המבקשת בתובע נגזר אחר ולהמשיך לנהל את ההליך תוך התעלמות ו/ביטול הסדר הפשרה.
הפרקליט המטפל: ליאב וינבאום.השאלה המשפטית:מדובר בהליך לא שגרתי לפיו בעת שהמבקשת מבקשת להסתלק מההליך, מוגש הסדר הפשרה במקביל לאישור בית המשפט הנכבד (אשר קיימת שאלה ביחס למעמדו והדרך שיש לנהוג בו לאור הודעת ההסתלקות).הוגשה בקשה להחליף את המבקשת בתובע נגזר אחר ולהמשיך לנהל את ההליך תוך התעלמות ו/ביטול הסדר הפשרה.הפרקליט המטפל: ליאב וינבאום.[1 קבצים]327061-07-16
ע"ע 37403-11-17 אלוניאל בע"מ נ' עידו שמרון ואח'2019-05-04T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת ההסתלקות והסדר הפשרה בתובענות ייצוגיות.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> דנה מנחה.</p>השאלה המשפטית:
שאלת ההסתלקות והסדר הפשרה בתובענות ייצוגיות.
הפרקליט המטפל: דנה מנחה.השאלה המשפטית:שאלת ההסתלקות והסדר הפשרה בתובענות ייצוגיות.הפרקליט המטפל: דנה מנחה.[2 קבצים]937403-11-17
תא"מ 11025-09-17 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח2019-04-10T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
מהי הפרשנות הראויה להוראת סעיף 19לה(א) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח–1998 תוך התייחסות לשאלה האם הנחיית מבטח משנה נכללת בגדר "מידע אחר" ובהמשך לכך, לשאלה האם מתן יחס שונה בהתבסס על הנחיית מבטח משנה, עונה על דרישת הסעיף להערכת הסיכון הביטוחי "המסוים" ומהווה על כן, סייג להפליה. כמו כן, האם הנמקת חברת הביטוח, הנמסרת לאדם עם מוגבלות, המפנה להנחיית מבטח המשנה, ללא הצגת תמצית נתונים, עונה על דרישות סעיף 19לה(ז)(1) בחוק. נוסף על האמור לעיל, מצא היועץ המשפטי לממשלה לנכון להתייחס במסגרת העמדה בקצרה אף לאופן מסירת ההנמקה למבוטח, וכן להצדקות ולהיקף ההנמקה. </p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> נגה קידר ויואב פוגלמן.</p>השאלה המשפטית:
מהי הפרשנות הראויה להוראת סעיף 19לה(א) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח–1998 תוך התייחסות לשאלה האם הנחיית מבטח משנה נכללת בגדר "מידע אחר" ובהמשך לכך, לשאלה האם מתן יחס שונה בהתבסס על הנחיית מבטח משנה, עונה על דרישת הסעיף להערכת הסיכון הביטוחי "המסוים" ומהווה על כן, סייג להפליה. כמו כן, האם הנמקת חברת הביטוח, הנמסרת לאדם עם מוגבלות, המפנה להנחיית מבטח המשנה, ללא הצגת תמצית נתונים, עונה על דרישות סעיף 19לה(ז)(1) בחוק. נוסף על האמור לעיל, מצא היועץ המשפטי לממשלה לנכון להתייחס במסגרת העמדה בקצרה אף לאופן מסירת ההנמקה למבוטח, וכן להצדקות ולהיקף ההנמקה.
הפרקליט המטפל: נגה קידר ויואב פוגלמן.השאלה המשפטית:
מהי הפרשנות הראויה להוראת סעיף 19לה(א) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח–1998 תוך התייחסות לשאלה האם הנחיית מבטח משנה נכללת בגדר "מידע אחר" ובהמשך לכך, לשאלה האם מתן יחס שונה בהתבסס על הנחיית מבטח משנה, עונה על דרישת הסעיף להערכת הסיכון הביטוחי "המסוים" ומהווה על כן, סייג להפליה. כמו כן, האם הנמקת חברת הביטוח, הנמסרת לאדם עם מוגבלות, המפנה להנחיית מבטח המשנה, ללא הצגת תמצית נתונים, עונה על דרישות סעיף 19לה(ז)(1) בחוק. נוסף על האמור לעיל, מצא היועץ המשפטי לממשלה לנכון להתייחס במסגרת העמדה בקצרה אף לאופן מסירת ההנמקה למבוטח, וכן להצדקות ולהיקף ההנמקה.
הפרקליט המטפל: נגה קידר ויואב פוגלמן.[1 קבצים]811025-09-17שוויון
בג"ץ 8784/18 יעקב איוב נ' מדינת ישראל ואח2019-03-31T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם על פי המשפט הבין-לאומי והדין הפנימי, החסינות המוענקת לאו"ם בכלל, ולאונר"א בפרט, הינה חסינות מוחלטת החלה גם ביחס לתביעות מתחום משפט העבודה?</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> דנה מנחה.</p>השאלה המשפטית:
האם על פי המשפט הבין-לאומי והדין הפנימי, החסינות המוענקת לאו"ם בכלל, ולאונר"א בפרט, הינה חסינות מוחלטת החלה גם ביחס לתביעות מתחום משפט העבודה?
הפרקליט המטפל: דנה מנחה.השאלה המשפטית:האם על פי המשפט הבין-לאומי והדין הפנימי, החסינות המוענקת לאו"ם בכלל, ולאונר"א בפרט, הינה חסינות מוחלטת החלה גם ביחס לתביעות מתחום משפט העבודה?הפרקליט המטפל: דנה מנחה.[1 קבצים]88784-18
רע"א 7880/15 אמנון בן משה נ' עיריית תל אביב יפו2019-03-25T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם מוסמכת רשות מקומית לגבות כספים לקרן חניה על סמך הוראות תכנית חניה המשנה מההוראות לבניית חניון ציבורי הקבועות בתוספת. זאת תוך בחינת השאלה האם תקנות החניה גופן מאפשרות לתכנית חניה לשנות מההוראות הקבועות בהן בעניין בניית חניון ציבורי. ככל והתשובה חיובית, האם גביה מכח תכנית כאמור, עולה בקנה אחד עם הוראות חוקיות המנהל ועם הוראות סעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אפי יגל.</p>השאלה המשפטית:
האם מוסמכת רשות מקומית לגבות כספים לקרן חניה על סמך הוראות תכנית חניה המשנה מההוראות לבניית חניון ציבורי הקבועות בתוספת. זאת תוך בחינת השאלה האם תקנות החניה גופן מאפשרות לתכנית חניה לשנות מההוראות הקבועות בהן בעניין בניית חניון ציבורי. ככל והתשובה חיובית, האם גביה מכח תכנית כאמור, עולה בקנה אחד עם הוראות חוקיות המנהל ועם הוראות סעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה.
הפרקליט המטפל: אפי יגל.השאלה המשפטית:האם מוסמכת רשות מקומית לגבות כספים לקרן חניה על סמך הוראות תכנית חניה המשנה מההוראות לבניית חניון ציבורי הקבועות בתוספת. זאת תוך בחינת השאלה האם תקנות החניה גופן מאפשרות לתכנית חניה לשנות מההוראות הקבועות בהן בעניין בניית חניון ציבורי. ככל והתשובה חיובית, האם גביה מכח תכנית כאמור, עולה בקנה אחד עם הוראות חוקיות המנהל ועם הוראות סעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה.הפרקליט המטפל: אפי יגל.[1 קבצים]57880-15
עע"מ 1930/18 עיריית תל אביב-יפו נ' ספי צביאלי2019-03-23T22:00:00Z<p>האם במסגרת הליך פירוק שיתוף במקרקעין שבו רשות ציבורית היא אחד השותפים בנכס, קיימת חובה לערוך מכרז?</p>האם במסגרת הליך פירוק שיתוף במקרקעין שבו רשות ציבורית היא אחד השותפים בנכס, קיימת חובה לערוך מכרז?האם במסגרת הליך פירוק שיתוף במקרקעין שבו רשות ציבורית היא אחד השותפים בנכס, קיימת חובה לערוך מכרז?[2 קבצים]31930-18
ת"צ 8533-03-18 ברק-סוקולובר נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ2019-03-18T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
בקשת היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב הליכים בהליך האזרחי עד למועד בו יפוג החשש של פגיעה בהליך הפלילי עליו מושתתת, בין היתר, הבקשה לאישור ניהול התובענה כתובענה ייצוגית, ועד להחלטה האם יוגשו כתבי אישום בפרשה זו במסגרת ההליך הפלילי.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> סימה אזולאי ועידית מנדלבאום.</p>השאלה המשפטית:
בקשת היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב הליכים בהליך האזרחי עד למועד בו יפוג החשש של פגיעה בהליך הפלילי עליו מושתתת, בין היתר, הבקשה לאישור ניהול התובענה כתובענה ייצוגית, ועד להחלטה האם יוגשו כתבי אישום בפרשה זו במסגרת ההליך הפלילי.
הפרקליט המטפל: סימה אזולאי ועידית מנדלבאום.השאלה המשפטית:
בקשת היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב הליכים בהליך האזרחי עד למועד בו יפוג החשש של פגיעה בהליך הפלילי עליו מושתתת, בין היתר, הבקשה לאישור ניהול התובענה כתובענה ייצוגית, ועד להחלטה האם יוגשו כתבי אישום בפרשה זו במסגרת ההליך הפלילי.
הפרקליט המטפל: סימה אזולאי ועידית מנדלבאום.[1 קבצים]98533-03-18עיכוב הליכים
דנג"ץ 8537/18, פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים2019-03-13T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם יש מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, בשל העובדה שבפסק הדין עלתה, בין היתר, גם שאלת ה"בגידה" הנטענת של בת הזוג במסגרת בחינת הלכת השיתוף הספציפי.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
האם יש מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, בשל העובדה שבפסק הדין עלתה, בין היתר, גם שאלת ה"בגידה" הנטענת של בת הזוג במסגרת בחינת הלכת השיתוף הספציפי.
הפרקליט המטפל: רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:
האם יש מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, בשל העובדה שבפסק הדין עלתה, בין היתר, גם שאלת ה"בגידה" הנטענת של בת הזוג במסגרת בחינת הלכת השיתוף הספציפי.
הפרקליט המטפל: רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]1attorney_general_of_israel_105ביקורת שיפוטית של בג"ץ על פסק דין של בית הדין הרבני הגדול
ת"צ 7555-04-17מילר נ' קופת חולים מאוחדת ואח2019-02-24T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם קופות חולים שהן מלכ"ר, רשאיות לגבות ממבוטחיהן עבור תרופות מרשם, את הסכום המפורסם במחירון משרד הבריאות תחת הכותרת מחיר מירבי כולל מע"מ, גם כאשר עסקינן בתרופות אשר מחירן נמוך או שווה לסכום ההשתתפות העצמית.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> ניר גורדון.</p>השאלה המשפטית:
האם קופות חולים שהן מלכ"ר, רשאיות לגבות ממבוטחיהן עבור תרופות מרשם, את הסכום המפורסם במחירון משרד הבריאות תחת הכותרת מחיר מירבי כולל מע"מ, גם כאשר עסקינן בתרופות אשר מחירן נמוך או שווה לסכום ההשתתפות העצמית.
הפרקליט המטפל: ניר גורדון.השאלה המשפטית:
האם קופות חולים שהן מלכ"ר, רשאיות לגבות ממבוטחיהן עבור תרופות מרשם, את הסכום המפורסם במחירון משרד הבריאות תחת הכותרת מחיר מירבי כולל מע"מ, גם כאשר עסקינן בתרופות אשר מחירן נמוך או שווה לסכום ההשתתפות העצמית.
הפרקליט המטפל: ניר גורדון.[1 קבצים]37555-04-17מע"מ
ו"ע 53381-11-18 אבי בן חמו נ' עריית נתניה2019-02-20T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />העמדה דנה בחישוב תקופת צינון לאחר פרישה מתפקיד ברשות המקומית, תוך התחשבות בבכירותו של המבקש על פי המדרג שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1711, וכן ב"משיב" הרלוונטי בבקשות לקיצור תקופת צינון של פורשים מרשות מקומית.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>תמר זילברפלד.</p>השאלה המשפטית:
העמדה דנה בחישוב תקופת צינון לאחר פרישה מתפקיד ברשות המקומית, תוך התחשבות בבכירותו של המבקש על פי המדרג שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1711, וכן ב"משיב" הרלוונטי בבקשות לקיצור תקופת צינון של פורשים מרשות מקומית.
הפרקליט המטפל: תמר זילברפלד.השאלה המשפטית:העמדה דנה בחישוב תקופת צינון לאחר פרישה מתפקיד ברשות המקומית, תוך התחשבות בבכירותו של המבקש על פי המדרג שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1711, וכן ב"משיב" הרלוונטי בבקשות לקיצור תקופת צינון של פורשים מרשות מקומית.הפרקליט המטפל: תמר זילברפלד.[1 קבצים]353381-11-18
רע"א 3740/18 סיטי לייף סטייל נ' אורי לימור ואח2019-02-18T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />מהי פרשנותו של הסייג שבסעיף 14ח לחוק הגנת הצרכן, והאם שוברי הקניה הנדונים בהליך נכללים בגדרו של הסייג האמור.</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: יעל מימון.</p>השאלה המשפטית:
מהי פרשנותו של הסייג שבסעיף 14ח לחוק הגנת הצרכן, והאם שוברי הקניה הנדונים בהליך נכללים בגדרו של הסייג האמור.
הפרקליט המטפל : יעל מימון.השאלה המשפטית:מהי פרשנותו של הסייג שבסעיף 14ח לחוק הגנת הצרכן, והאם שוברי הקניה הנדונים בהליך נכללים בגדרו של הסייג האמור.הפרקליט המטפל: יעל מימון.[1 קבצים]93740-18
בר"ם 3587/18 המועצה המקומית בנימינה נ' מסראווה2019-02-13T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם ניתן לאשר הודעת חדילה חלקית בגדרי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות? האם יש אבחנה בין מקרה של חדילה מעילה אחת לגמרי, לחדילה חלקית בגדרי אותה עילה? האם רשות רשאית לחזור בה מהחדילה ולחדש את הגבייה, לאחר שניתן פסק דין בעליון שהכשיר את הגבייה? <br /><br /><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יואב שחם.</p>השאלה המשפטית:
האם ניתן לאשר הודעת חדילה חלקית בגדרי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות? האם יש אבחנה בין מקרה של חדילה מעילה אחת לגמרי, לחדילה חלקית בגדרי אותה עילה? האם רשות רשאית לחזור בה מהחדילה ולחדש את הגבייה, לאחר שניתן פסק דין בעליון שהכשיר את הגבייה?
הפרקליט המטפל: יואב שחם.השאלה המשפטית:האם ניתן לאשר הודעת חדילה חלקית בגדרי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות? האם יש אבחנה בין מקרה של חדילה מעילה אחת לגמרי, לחדילה חלקית בגדרי אותה עילה? האם רשות רשאית לחזור בה מהחדילה ולחדש את הגבייה, לאחר שניתן פסק דין בעליון שהכשיר את הגבייה? הפרקליט המטפל: יואב שחם.[2 קבצים]93587-18
עע"מ 9662/16, התיאטרון הלאומי הבימה בע"מ נ' עיריית תל אביב -יפו2019-02-09T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם יש לסווג את התיאטרון הלאומי "הבימה" לצרכני ארנונה תחת סיווג "נכס אחר" או תחת סיווג של "משרדים, שירות ומסחר", והאם היה צורך בקבלת אישור הממשלה לשינוי שערכה עיריית תל אביב-יפו בצו הארנונה בעניין זה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
האם יש לסווג את התיאטרון הלאומי "הבימה" לצרכני ארנונה תחת סיווג "נכס אחר" או תחת סיווג של "משרדים, שירות ומסחר", והאם היה צורך בקבלת אישור הממשלה לשינוי שערכה עיריית תל אביב-יפו בצו הארנונה בעניין זה.
הפרקליט המטפל: רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:האם יש לסווג את התיאטרון הלאומי "הבימה" לצרכני ארנונה תחת סיווג "נכס אחר" או תחת סיווג של "משרדים, שירות ומסחר", והאם היה צורך בקבלת אישור הממשלה לשינוי שערכה עיריית תל אביב-יפו בצו הארנונה בעניין זה.הפרקליט המטפל: רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]5attorney_general_of_israel_102
בר"מ 6729-10 המוסד לביטוח לאומי נ' ההסתדרות2019-01-19T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />השלמת טיעון מטעם היועץ המשפטי לממשלה. שאלת אישור התובענה בהליך בתובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 11 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יצחק פרדמן.</p>השאלה המשפטית:
השלמת טיעון מטעם היועץ המשפטי לממשלה. שאלת אישור התובענה בהליך בתובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 11 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006.
הפרקליט המטפל: יצחק פרדמן.השאלה המשפטית:השלמת טיעון מטעם היועץ המשפטי לממשלה. שאלת אישור התובענה בהליך בתובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 11 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006.הפרקליט המטפל: יצחק פרדמן.[1 קבצים]96729-10
סעש 12558-09-16; סע"ש 55888-03-17 Chanon ואח' נ' מרדכי פרג ואח'2019-01-19T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת ההכרה בהמחאת זכויות קוגנטיות אשר מקורן במשפט העבודה המגן.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>זיו אלדן-הררי.</p>השאלה המשפטית:
שאלת ההכרה בהמחאת זכויות קוגנטיות אשר מקורן במשפט העבודה המגן.
הפרקליט המטפל: זיו אלדן-הררי.השאלה המשפטית:שאלת ההכרה בהמחאת זכויות קוגנטיות אשר מקורן במשפט העבודה המגן.הפרקליט המטפל: זיו אלדן-הררי.[1 קבצים]812558-09-16
בע"ב 6476/06 וירון נ' תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ2019-01-14T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />בתיק הוגשו שתי התנגדויות, האחת להסדר הפשרה והשנייה להצעה שהועלתה על ידי הצדדים במהלך הדיונים. ההתנגדויות עסקו בין היתר בתשלום פיצוי לחברי הקבוצה בגין אי-תשלום הפרשות פנסיוניות כדין באמצעות תווי קניה; תשלום הפיצוי ללא הפרשי ריבית והצמדה מיום היווצרות החוב; היעדר התייחסות בהסכם הפשרה לסכום הזכאות הכולל המוערך שישולם לכלל חברי הקבוצה; היעדר מנגנון השגה על גובה הפיצוי לחברי הקבוצה ועוד.</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: ליטל ניצן.</p>השאלה המשפטית:
בתיק הוגשו שתי התנגדויות, האחת להסדר הפשרה והשנייה להצעה שהועלתה על ידי הצדדים במהלך הדיונים. ההתנגדויות עסקו בין היתר בתשלום פיצוי לחברי הקבוצה בגין אי-תשלום הפרשות פנסיוניות כדין באמצעות תווי קניה; תשלום הפיצוי ללא הפרשי ריבית והצמדה מיום היווצרות החוב; היעדר התייחסות בהסכם הפשרה לסכום הזכאות הכולל המוערך שישולם לכלל חברי הקבוצה; היעדר מנגנון השגה על גובה הפיצוי לחברי הקבוצה ועוד.
הפרקליט המטפל : ליטל ניצן.השאלה המשפטית:בתיק הוגשו שתי התנגדויות, האחת להסדר הפשרה והשנייה להצעה שהועלתה על ידי הצדדים במהלך הדיונים. ההתנגדויות עסקו בין היתר בתשלום פיצוי לחברי הקבוצה בגין אי-תשלום הפרשות פנסיוניות כדין באמצעות תווי קניה; תשלום הפיצוי ללא הפרשי ריבית והצמדה מיום היווצרות החוב; היעדר התייחסות בהסכם הפשרה לסכום הזכאות הכולל המוערך שישולם לכלל חברי הקבוצה; היעדר מנגנון השגה על גובה הפיצוי לחברי הקבוצה ועוד.הפרקליט המטפל: ליטל ניצן.[1 קבצים]96476-06
בר"ם 1621/18, אטבליסמנט סמונד נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה שרונים2019-01-14T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם יש לכלול את חלקו של המע"מ במסגרת הערכת שווי המקרקעין, עת נדרשים לחישוב היקף ההשבחה שבעניינו יוטל היטל השבחה, לגבי קרקע ששוק הרוכשים הפוטנציאלי שלה מורכב הן מעוסקים והן מפרטיים (שוק מעורב).</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
האם יש לכלול את חלקו של המע"מ במסגרת הערכת שווי המקרקעין, עת נדרשים לחישוב היקף ההשבחה שבעניינו יוטל היטל השבחה, לגבי קרקע ששוק הרוכשים הפוטנציאלי שלה מורכב הן מעוסקים והן מפרטיים (שוק מעורב).
הפרקליט המטפל: רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:
האם יש לכלול את חלקו של המע"מ במסגרת הערכת שווי המקרקעין, עת נדרשים לחישוב היקף ההשבחה שבעניינו יוטל היטל השבחה, לגבי קרקע ששוק הרוכשים הפוטנציאלי שלה מורכב הן מעוסקים והן מפרטיים (שוק מעורב).
הפרקליט המטפל: רן רוזנברג, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]5attorney_general_of_israel_103היטל השבחה
בר"מ 3521/16, Alsom Transport SA נ' אפקון החזקות בע"מ2019-01-07T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
בחינת אישור הסכם פשרה בעניין מכרז תשתית החשמול של הרכבת.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>תהילה רוט, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
בחינת אישור הסכם פשרה בעניין מכרז תשתית החשמול של הרכבת.
הפרקליט המטפל: תהילה רוט, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:
בחינת אישור הסכם פשרה בעניין מכרז תשתית החשמול של הרכבת.
הפרקליט המטפל: תהילה רוט, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]391_attorney_general_of_israelמכרזים
ת"צ 17- 54064-07, סוהילה כרכבי נ' בית הדין הכנסייתי של העדה היוונית אורתודוקסית2018-12-18T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לפיה בתי הדין הכנסייתיים גובים תשלומים גבוהים מאוד, באופן שרירותי וללא הסמכה בחוק, עבור ניהול הליכים משפטיים אשר בסמכותם הייחודית ונוגעים לאנשים בני עדתם.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>שושי נרי, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לפיה בתי הדין הכנסייתיים גובים תשלומים גבוהים מאוד, באופן שרירותי וללא הסמכה בחוק, עבור ניהול הליכים משפטיים אשר בסמכותם הייחודית ונוגעים לאנשים בני עדתם.
הפרקליט המטפל: שושי נרי, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:
בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לפיה בתי הדין הכנסייתיים גובים תשלומים גבוהים מאוד, באופן שרירותי וללא הסמכה בחוק, עבור ניהול הליכים משפטיים אשר בסמכותם הייחודית ונוגעים לאנשים בני עדתם.
הפרקליט המטפל: שושי נרי, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_68אגרות/ הפליה
עב"ל 10045-11-17, המוסד לביטוח לאומי נ' משה נולמן2018-12-08T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם תגמול ממשרד האוצר מכוח חוק ההטבות, נחשב כהכנסה לצורך בחינת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. </p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: ליטל בן דוד סדובסקי, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם תגמול ממשרד האוצר מכוח חוק ההטבות, נחשב כהכנסה לצורך בחינת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.
הפרקליט המטפל : ליטל בן דוד סדובסקי, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם תגמול ממשרד האוצר מכוח חוק ההטבות, נחשב כהכנסה לצורך בחינת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. הפרקליט המטפל: ליטל בן דוד סדובסקי, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]8attorney_general_of_israel_66
ע"א 4431/17; ע"א4433/17; ע"א 4437/17, פלונים נ' אלמג'מועה אלאהלייה ללתאמין בע"מ2018-12-03T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם לצורך חישוב פיצוי בתביעה לנזקי גוף, יש לראות "ביטוח משלים" כחוזה ביטוח שחל עליו סעיף 86 לפקודת הנזיקין.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> שרון מן אוריין, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם לצורך חישוב פיצוי בתביעה לנזקי גוף, יש לראות "ביטוח משלים" כחוזה ביטוח שחל עליו סעיף 86 לפקודת הנזיקין.
הפרקליט המטפל: שרון מן אוריין, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם לצורך חישוב פיצוי בתביעה לנזקי גוף, יש לראות "ביטוח משלים" כחוזה ביטוח שחל עליו סעיף 86 לפקודת הנזיקין.הפרקליט המטפל: שרון מן אוריין, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]6attorney_general_of_israel_71
ת"צ 41565-11-16, נועם קליביצקי נ' המועצה להסדרת ההימורים בספורט2018-11-26T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
שאלת תקיפת סעיף 8ג בחוק להסדר הימורים בספורט במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. </p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> סימה אזולאי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
שאלת תקיפת סעיף 8ג בחוק להסדר הימורים בספורט במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
הפרקליט המטפל: סימה אזולאי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:
שאלת תקיפת סעיף 8ג בחוק להסדר הימורים בספורט במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
הפרקליט המטפל: סימה אזולאי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_65הימורים
ת"צ 22182-10-11, רונית פלג נ' פריגו ישראל סוכנויות בע"מ2018-11-19T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />העמדה הוגשה בהמשך לעמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה אשר הוגשה ביום 2.8.2018, לפיה היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לאישור הסדר הפשרה, מהטעמים אשר פורטו במסגרתה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: קרן אביסרור, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p><p> </p>השאלה המשפטית:
העמדה הוגשה בהמשך לעמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה אשר הוגשה ביום 2.8.2018, לפיה היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לאישור הסדר הפשרה, מהטעמים אשר פורטו במסגרתה.
הפרקליט המטפל : קרן אביסרור, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:העמדה הוגשה בהמשך לעמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה אשר הוגשה ביום 2.8.2018, לפיה היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לאישור הסדר הפשרה, מהטעמים אשר פורטו במסגרתה.הפרקליט המטפל: קרן אביסרור, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי). [3 קבצים]9attorney_general_of_israel_83
ע"א 35757-10-16, נידיילי תקשורת בע"מ נ' שאול יואל2018-11-17T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
בית המשפט נדרש לשאלה - האם הלחיצה על כפתור ה"לייק" או ה"שיתוף" ביחס לפרסום המהווה לשון הרע, תהווה "פרסום" לפי סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע ומשכך ניתן יהיה לתבוע את ה"משתף" או ה"מחבב" לפי חוק זה.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> עדי מנע בן-דוד, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
בית המשפט נדרש לשאלה - האם הלחיצה על כפתור ה"לייק" או ה"שיתוף" ביחס לפרסום המהווה לשון הרע, תהווה "פרסום" לפי סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע ומשכך ניתן יהיה לתבוע את ה"משתף" או ה"מחבב" לפי חוק זה.
הפרקליט המטפל: עדי מנע בן-דוד, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:
בית המשפט נדרש לשאלה - האם הלחיצה על כפתור ה"לייק" או ה"שיתוף" ביחס לפרסום המהווה לשון הרע, תהווה "פרסום" לפי סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע ומשכך ניתן יהיה לתבוע את ה"משתף" או ה"מחבב" לפי חוק זה.
הפרקליט המטפל: עדי מנע בן-דוד, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[2 קבצים]6attorney_general_of_israel_50לשון הרע
בר"ם 245/18, שורץ נ' הוועדה המקומית2018-11-10T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית: </strong><br />כיצד יש להתחשב בפוטנציאל תכנוני בתביעות לפי 197 המתייחסות לקרקע חקלאית - האם זו פגיעה כשלעצמה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יונתן ברמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.<br /> </p>השאלה המשפטית:
כיצד יש להתחשב בפוטנציאל תכנוני בתביעות לפי 197 המתייחסות לקרקע חקלאית - האם זו פגיעה כשלעצמה.
הפרקליט המטפל: יונתן ברמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית: כיצד יש להתחשב בפוטנציאל תכנוני בתביעות לפי 197 המתייחסות לקרקע חקלאית - האם זו פגיעה כשלעצמה.הפרקליט המטפל: יונתן ברמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים. [2 קבצים]5attorney_general_of_israel_107
עב"ל 18627-02-17, הלמן מרדכי נ' המוסד לביטוח לאומי2018-11-04T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת זכאותו של נפגע פוליו, שחלה החמרה במצבו הרפואי לתשלום הפרשי פיצוי חד פעמי, המשולם בהתאם לסעיף 3(א) לחוק הפיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יאנה סימקין, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
שאלת זכאותו של נפגע פוליו, שחלה החמרה במצבו הרפואי לתשלום הפרשי פיצוי חד פעמי, המשולם בהתאם לסעיף 3(א) לחוק הפיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007.
הפרקליט המטפל: יאנה סימקין, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:שאלת זכאותו של נפגע פוליו, שחלה החמרה במצבו הרפואי לתשלום הפרשי פיצוי חד פעמי, המשולם בהתאם לסעיף 3(א) לחוק הפיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007.הפרקליט המטפל: יאנה סימקין, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]6attorney_general_of_israel_69
רע"א 1092/18, תנובה נ' שטראוס2018-10-24T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />השאלה הינה האם החלטה בהתנגדות לתיקון פטנט במהלך התנגדות למתן הפטנט, כאשר מדובר באותם הצדדים להליך הינה "החלטה אחרת" שאינה מסיימת את הדיון בהליך העיקרי ומשכך מצריכה בקשת רשות ערעור בהתאם לקבוע בסעיף 174(ב) לחוק הפטנטים. </p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>חגית שפיצר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
השאלה הינה האם החלטה בהתנגדות לתיקון פטנט במהלך התנגדות למתן הפטנט, כאשר מדובר באותם הצדדים להליך הינה "החלטה אחרת" שאינה מסיימת את הדיון בהליך העיקרי ומשכך מצריכה בקשת רשות ערעור בהתאם לקבוע בסעיף 174(ב) לחוק הפטנטים.
הפרקליט המטפל: חגית שפיצר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:השאלה הינה האם החלטה בהתנגדות לתיקון פטנט במהלך התנגדות למתן הפטנט, כאשר מדובר באותם הצדדים להליך הינה "החלטה אחרת" שאינה מסיימת את הדיון בהליך העיקרי ומשכך מצריכה בקשת רשות ערעור בהתאם לקבוע בסעיף 174(ב) לחוק הפטנטים. הפרקליט המטפל: חגית שפיצר, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]7attorney_general_of_israel_63
ת"צ 11067-08-16, סמכי נ' צ'רלטון2018-10-15T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם משמעות שידור ציבורי (כלומר שידור בידי תאגיד השידור הציבורי, וייתכן שגם ערוצים נוספים הניתנים לקליטה מהאוויר בחינם) היא גם היתר לביצוע פומבי בזמן אמת של השידור על ידי צד שלישי שקולט אותו במכשיר המשמש לקליטת שידורים שלו. כיצד ניתן ליישב את חוסר ההתאמה הלכאורי שנוצר בין הזכויות שנרכשו על ידי המשדר הציבורי לבין הזכויות המוקנות לציבור ביחס לשידור.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: נורית טביב מזרחי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
האם משמעות שידור ציבורי (כלומר שידור בידי תאגיד השידור הציבורי, וייתכן שגם ערוצים נוספים הניתנים לקליטה מהאוויר בחינם) היא גם היתר לביצוע פומבי בזמן אמת של השידור על ידי צד שלישי שקולט אותו במכשיר המשמש לקליטת שידורים שלו. כיצד ניתן ליישב את חוסר ההתאמה הלכאורי שנוצר בין הזכויות שנרכשו על ידי המשדר הציבורי לבין הזכויות המוקנות לציבור ביחס לשידור.
הפרקליט המטפל : נורית טביב מזרחי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:
האם משמעות שידור ציבורי (כלומר שידור בידי תאגיד השידור הציבורי, וייתכן שגם ערוצים נוספים הניתנים לקליטה מהאוויר בחינם) היא גם היתר לביצוע פומבי בזמן אמת של השידור על ידי צד שלישי שקולט אותו במכשיר המשמש לקליטת שידורים שלו. כיצד ניתן ליישב את חוסר ההתאמה הלכאורי שנוצר בין הזכויות שנרכשו על ידי המשדר הציבורי לבין הזכויות המוקנות לציבור ביחס לשידור.
הפרקליט המטפל: נורית טביב מזרחי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_57זכויות יוצרים
ת"א 54622-09-17, אם.אל.ג'י.איי מימון והשקעות בע"מ נ' בנק פועלים בע"מ2018-10-03T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם במצב שבו מבקש שירות, או מספר מבקשי שירות, במועדים סמוכים שונים, מפקיד/מפקידים בידי נש"מ מספר שיקים על מנת לקבל תמורתם, בין לפני מועד פירעון השיק ובין לאחריו, ולעיתים בשיעורים, הינו מצב פסול.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>איריס גילברג יודשקין, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
האם במצב שבו מבקש שירות, או מספר מבקשי שירות, במועדים סמוכים שונים, מפקיד/מפקידים בידי נש"מ מספר שיקים על מנת לקבל תמורתם, בין לפני מועד פירעון השיק ובין לאחריו, ולעיתים בשיעורים, הינו מצב פסול.
הפרקליט המטפל: איריס גילברג יודשקין, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:
האם במצב שבו מבקש שירות, או מספר מבקשי שירות, במועדים סמוכים שונים, מפקיד/מפקידים בידי נש"מ מספר שיקים על מנת לקבל תמורתם, בין לפני מועד פירעון השיק ובין לאחריו, ולעיתים בשיעורים, הינו מצב פסול.
הפרקליט המטפל: איריס גילברג יודשקין, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]2attorney_general_of_israel_58נכסים פננסיים
עע"מ 8600/15, הוועדה המקומית לתכנון ובניה קריית אתא נ' פז-גז בע"מ2018-10-01T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם ניתן לגבות היטל השבחה מכוח תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת. </p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> נחי בן אור, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
האם ניתן לגבות היטל השבחה מכוח תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת.
הפרקליט המטפל: נחי בן אור, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:האם ניתן לגבות היטל השבחה מכוח תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת. הפרקליט המטפל: נחי בן אור, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]5attorney_general_of_israel_96
רע"א 2575/18, שרון יעקובסון נ' אסתר לוין2018-09-16T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת פרשנותו של סעיף 59(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ובפרט- האם סעיף זה מקנה למפקח על רישום המקרקעין סמכות להורות על הצמדת חלקים מסוימים ברכוש המשותף לאגפים או מבנים בבית משותף אשר המפקח הורה שיתנהל כבית מורכב?</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>אביעד אמרוסי, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
שאלת פרשנותו של סעיף 59(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ובפרט- האם סעיף זה מקנה למפקח על רישום המקרקעין סמכות להורות על הצמדת חלקים מסוימים ברכוש המשותף לאגפים או מבנים בבית משותף אשר המפקח הורה שיתנהל כבית מורכב?
הפרקליט המטפל: אביעד אמרוסי, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:שאלת פרשנותו של סעיף 59(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ובפרט- האם סעיף זה מקנה למפקח על רישום המקרקעין סמכות להורות על הצמדת חלקים מסוימים ברכוש המשותף לאגפים או מבנים בבית משותף אשר המפקח הורה שיתנהל כבית מורכב?הפרקליט המטפל: אביעד אמרוסי, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]5attorney_general_of_israel_61
חב"ר 35534-06-11 מאוחד עם חב"ר 41474-06-11, אייל קוצ'ינסקי נ' שירותי בריאות כללית2018-09-15T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />גמול ושכר טרחת עורכי דין.</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: ליטל בן דוד סדובסקי, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
גמול ושכר טרחת עורכי דין.
הפרקליט המטפל : ליטל בן דוד סדובסקי, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:גמול ושכר טרחת עורכי דין.הפרקליט המטפל: ליטל בן דוד סדובסקי, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]9attorney_general_of_israel_59
בג"צ 9239/17, דיאמנו נ' בית הדין הארצי לעבודה2018-09-04T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם התפטרות עובד עקב הטרדה מינית אותה חווה במקום העבודה, כהגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, נכנסת בגדר "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" כאמור בהוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 ומהווה למעשה התפטרות בדין פיטורים.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>אודליה גליק, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם התפטרות עובד עקב הטרדה מינית אותה חווה במקום העבודה, כהגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, נכנסת בגדר "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" כאמור בהוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 ומהווה למעשה התפטרות בדין פיטורים.
הפרקליט המטפל: אודליה גליק, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
האם התפטרות עובד עקב הטרדה מינית אותה חווה במקום העבודה, כהגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, נכנסת בגדר "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" כאמור בהוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 ומהווה למעשה התפטרות בדין פיטורים.
הפרקליט המטפל: אודליה גליק, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]8attorney_general_of_israel_72פיטורין
רע"א 4011/17; רע"א 4016/17; רע"א 4020/17, מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' איל יצחקי2018-09-02T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />בחינת נטילת תשלום המכונה "גורם הפוליסה" ללא הסכמה בפוליסה על נטילת התשלום כהטעיה, אי גילוי או הפרת חובה חקוקה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
בחינת נטילת תשלום המכונה "גורם הפוליסה" ללא הסכמה בפוליסה על נטילת התשלום כהטעיה, אי גילוי או הפרת חובה חקוקה.
הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:בחינת נטילת תשלום המכונה "גורם הפוליסה" ללא הסכמה בפוליסה על נטילת התשלום כהטעיה, אי גילוי או הפרת חובה חקוקה.הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_85
ת"א 23156-04-17, פלוני נ' קלאב מדיטראנה (ישראל) בע"מ2018-08-27T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם תנית השיפוט הזר, שעליה מבססות הנתבעות את בקשתן לעיכוב הליכים, היא מקפחת לאורו של חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982.</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: דורית יפרח דרורי, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
האם תנית השיפוט הזר, שעליה מבססות הנתבעות את בקשתן לעיכוב הליכים, היא מקפחת לאורו של חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982.
הפרקליט המטפל : דורית יפרח דרורי, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:האם תנית השיפוט הזר, שעליה מבססות הנתבעות את בקשתן לעיכוב הליכים, היא מקפחת לאורו של חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982.הפרקליט המטפל: דורית יפרח דרורי, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[2 קבצים]7attorney_general_of_israel_62
ת"צ 45472-08-16, רותם מרקוביץ נ' שירותי בריאות כללית אגודה עותמנית2018-08-19T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />אופן קביעת מחירים מרביים לתרופות שאינן תרופות מרשם, שמחירן נתון לפיקוח, למכירה בבתי מרקחת באילת – האם צריך להיות מחושב, על פי מחיר מרבי הכולל את רכיב המע"מ, אם לאו</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: לירון שי, פרקליטות מחוז דרום (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
אופן קביעת מחירים מרביים לתרופות שאינן תרופות מרשם, שמחירן נתון לפיקוח, למכירה בבתי מרקחת באילת – האם צריך להיות מחושב, על פי מחיר מרבי הכולל את רכיב המע"מ, אם לאו
הפרקליט המטפל : לירון שי, פרקליטות מחוז דרום (אזרחי).השאלה המשפטית:אופן קביעת מחירים מרביים לתרופות שאינן תרופות מרשם, שמחירן נתון לפיקוח, למכירה בבתי מרקחת באילת – האם צריך להיות מחושב, על פי מחיר מרבי הכולל את רכיב המע"מ, אם לאוהפרקליט המטפל: לירון שי, פרקליטות מחוז דרום (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_67
רע"א 1112/18, קבוצת כרמלטון בע"מ נ' כתראן2018-08-12T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
הבהרת המצב המשפטי ביחס לתשלום בכבישי אגרה בהתאם לחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), תשנ"ה-1955.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
הבהרת המצב המשפטי ביחס לתשלום בכבישי אגרה בהתאם לחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), תשנ"ה-1955.
הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
הבהרת המצב המשפטי ביחס לתשלום בכבישי אגרה בהתאם לחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), תשנ"ה-1955.
הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]9attorney_general_of_israel_44אגרות
עע"מ 2927/15, עריית תל אביב נ' עדי ליבוביץ2018-08-07T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><ul><li>האם מותר לרשות מנהלית לגבות באופן אוטומטי מחייב, בשל נקיטת אמצעי אכיפה את הסכומים המרביים הקבועים בתקנות המיסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות) התשע"א-2011 או שמא הרשות רשאית לגבות אך ורק את ההוצאות הישירות שהיו כרוכות בהפעלת אמצעי האכיפה שננקטו בפועל לגביית החוב.</li><li>האם רשות רשאית לגבות מחייבים, בגדרי גביית ההוצאות הישירות הכרוכות בהפעלת אמצעי האכיפה לגביית החוב, את שכר העובדים שטיפלו בגביה?</li><li>האם רשות שנוקטת באמצעי אכיפה כנגד חייבים באמצעות חברה חיצונית (מיקור חוץ) רשאית להשית על החייבים את התשלום שהיא משלמת לחברה החיצונית?</li><li>האם סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות (בנוגע לפסיקת סעד לטובת הציבור) חל על על רשויות?</li></ul><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם מותר לרשות מנהלית לגבות באופן אוטומטי מחייב, בשל נקיטת אמצעי אכיפה את הסכומים המרביים הקבועים בתקנות המיסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות) התשע"א-2011 או שמא הרשות רשאית לגבות אך ורק את ההוצאות הישירות שהיו כרוכות בהפעלת אמצעי האכיפה שננקטו בפועל לגביית החוב.
האם רשות רשאית לגבות מחייבים, בגדרי גביית ההוצאות הישירות הכרוכות בהפעלת אמצעי האכיפה לגביית החוב, את שכר העובדים שטיפלו בגביה?
האם רשות שנוקטת באמצעי אכיפה כנגד חייבים באמצעות חברה חיצונית (מיקור חוץ) רשאית להשית על החייבים את התשלום שהיא משלמת לחברה החיצונית?
האם סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות (בנוגע לפסיקת סעד לטובת הציבור) חל על על רשויות?
הפרקליט המטפל: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם מותר לרשות מנהלית לגבות באופן אוטומטי מחייב, בשל נקיטת אמצעי אכיפה את הסכומים המרביים הקבועים בתקנות המיסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות) התשע"א-2011 או שמא הרשות רשאית לגבות אך ורק את ההוצאות הישירות שהיו כרוכות בהפעלת אמצעי האכיפה שננקטו בפועל לגביית החוב.האם רשות רשאית לגבות מחייבים, בגדרי גביית ההוצאות הישירות הכרוכות בהפעלת אמצעי האכיפה לגביית החוב, את שכר העובדים שטיפלו בגביה?האם רשות שנוקטת באמצעי אכיפה כנגד חייבים באמצעות חברה חיצונית (מיקור חוץ) רשאית להשית על החייבים את התשלום שהיא משלמת לחברה החיצונית?האם סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות (בנוגע לפסיקת סעד לטובת הציבור) חל על על רשויות?הפרקליט המטפל: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]3attorney_general_of_israel_75
ת"צ 16- 29249-02, אילן דיאמנט נ' ניו לינאו סינמה 2006 בע"מ2018-07-31T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
אישור ניהול התבוענה כתובענה ייצוגית.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> שושי נרי, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
אישור ניהול התבוענה כתובענה ייצוגית.
הפרקליט המטפל: שושי נרי, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:
אישור ניהול התבוענה כתובענה ייצוגית.
הפרקליט המטפל: שושי נרי, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_64שוויון
ע"א 7854/17; ע"א 3610/18, עומר גינדי נ' מרק שארפ ודוהאם2018-07-26T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת הרחבת העילות, עדכון העלון, ומתן הזדמנות לחברי קבוצה לקבל את הפיצוי בעצמם, בתיקון ללא פתיחת הפשרה. </p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
שאלת הרחבת העילות, עדכון העלון, ומתן הזדמנות לחברי קבוצה לקבל את הפיצוי בעצמם, בתיקון ללא פתיחת הפשרה.
הפרקליט המטפל : יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:שאלת הרחבת העילות, עדכון העלון, ומתן הזדמנות לחברי קבוצה לקבל את הפיצוי בעצמם, בתיקון ללא פתיחת הפשרה. הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_80
רע"א 8499/15, להק תעופה בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ2018-07-25T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
השלמת טיעון לעמדה שהוגשה בשנת 2017.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>
<p> </p>השאלה המשפטית:
השלמת טיעון לעמדה שהוגשה בשנת 2017.
הפרקליט המטפל: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
השלמת טיעון לעמדה שהוגשה בשנת 2017.
הפרקליט המטפל: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.
[1 קבצים]6attorney_general_of_israel_86חוק ההטבה
עת"מ 69816-01-18, איסכור מתכת ופלדות בע"מ נ' נתיבי ישראל2018-07-16T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />תקנה 3(א) לתקנות ההעדפה מטילה חובה על העדפת תוצרת הארץ במסגרת מכרז, וזאת באמת המידה של מחיר ההצעות לרכישת טובין - להבדיל מרכישת שירותים או עבודה - וזאת בהתאם לקבוע בתקנה. במסגרת ההליך עולה השאלה האם נכון להחיל על מכרז מסוג זה, שהינו מכרז מסגרת כולל שבמסגרתו ה"מוצר" המבוקש הינו "עבודה" כהגדרתה בתקנה 1, היינו פעילות המשלבת מתן שירות עם אספקה של טובין או עם ייצורם, את תקנה 3(א) לתקנות ההעדפה. </p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: קרן יוסט, (דון- יחייא) ואיריס גילברג- יודשקין, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
תקנה 3(א) לתקנות ההעדפה מטילה חובה על העדפת תוצרת הארץ במסגרת מכרז, וזאת באמת המידה של מחיר ההצעות לרכישת טובין - להבדיל מרכישת שירותים או עבודה - וזאת בהתאם לקבוע בתקנה. במסגרת ההליך עולה השאלה האם נכון להחיל על מכרז מסוג זה, שהינו מכרז מסגרת כולל שבמסגרתו ה"מוצר" המבוקש הינו "עבודה" כהגדרתה בתקנה 1, היינו פעילות המשלבת מתן שירות עם אספקה של טובין או עם ייצורם, את תקנה 3(א) לתקנות ההעדפה.
הפרקליט המטפל : קרן יוסט, (דון- יחייא) ואיריס גילברג- יודשקין, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:תקנה 3(א) לתקנות ההעדפה מטילה חובה על העדפת תוצרת הארץ במסגרת מכרז, וזאת באמת המידה של מחיר ההצעות לרכישת טובין - להבדיל מרכישת שירותים או עבודה - וזאת בהתאם לקבוע בתקנה. במסגרת ההליך עולה השאלה האם נכון להחיל על מכרז מסוג זה, שהינו מכרז מסגרת כולל שבמסגרתו ה"מוצר" המבוקש הינו "עבודה" כהגדרתה בתקנה 1, היינו פעילות המשלבת מתן שירות עם אספקה של טובין או עם ייצורם, את תקנה 3(א) לתקנות ההעדפה. הפרקליט המטפל: קרן יוסט, (דון- יחייא) ואיריס גילברג- יודשקין, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[2 קבצים]3attorney_general_of_israel_54
ע"א 3714/16, יזיד רבחי טינה נ' סמיר פרוואג'י2018-07-15T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם סעיף 30 לפקודת הראיות (שכותרתו "הוכחת תעודות חוץ") קובע פרוצדורה "הכרחית", שאך אם מתקיימים התנאים הקבועים בו ניתן להגיש את מסמכי חוץ כראיה? </p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם סעיף 30 לפקודת הראיות (שכותרתו "הוכחת תעודות חוץ") קובע פרוצדורה "הכרחית", שאך אם מתקיימים התנאים הקבועים בו ניתן להגיש את מסמכי חוץ כראיה?
הפרקליט המטפל: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
האם סעיף 30 לפקודת הראיות (שכותרתו "הוכחת תעודות חוץ") קובע פרוצדורה "הכרחית", שאך אם מתקיימים התנאים הקבועים בו ניתן להגיש את מסמכי חוץ כראיה?
הפרקליט המטפל: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]7attorney_general_of_israel_48פרשנות
ת"צ 10538-02-13, הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר) נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ2018-07-09T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם זכות התביעה בדיני הגבלים עסקיים עומדת גם ל'צרכן העקיף'?</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>מיטל בסלי דובדבני, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
האם זכות התביעה בדיני הגבלים עסקיים עומדת גם ל'צרכן העקיף'?
הפרקליט המטפל: מיטל בסלי דובדבני, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:
האם זכות התביעה בדיני הגבלים עסקיים עומדת גם ל'צרכן העקיף'?
הפרקליט המטפל: מיטל בסלי דובדבני, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_81נזיקין
רע"א 9849/17, אבי פיקאלי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ2018-06-30T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
שאלות הנוגעות ליחס בין סיכונים שאמורים להימצא מחוץ לגדרי פוליסת הביטוח ובין סיכונים הכלולים בה לאור הוראות החוק, ובפרט לגבי היקף השתרעותם של סעיפים 17, 18 ו-21 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981, לעניין החמרת סיכון.</p>
<p><strong>הפרקליט הנמטפל: </strong>רעות לונדין, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
שאלות הנוגעות ליחס בין סיכונים שאמורים להימצא מחוץ לגדרי פוליסת הביטוח ובין סיכונים הכלולים בה לאור הוראות החוק, ובפרט לגבי היקף השתרעותם של סעיפים 17, 18 ו-21 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981, לעניין החמרת סיכון.
הפרקליט הנמטפל: רעות לונדין, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
שאלות הנוגעות ליחס בין סיכונים שאמורים להימצא מחוץ לגדרי פוליסת הביטוח ובין סיכונים הכלולים בה לאור הוראות החוק, ובפרט לגבי היקף השתרעותם של סעיפים 17, 18 ו-21 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981, לעניין החמרת סיכון.
הפרקליט הנמטפל: רעות לונדין, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]6attorney_general_of_israel_70ביטוח
עע"מ 8401/17, המועצה המקומית תל-מונד נ' הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה שרונים2018-06-29T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
תקפותן של שומות ההשבחה שנקבעו בסמוך לכניסתו לתוקף של תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>רנאד עיד, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
תקפותן של שומות ההשבחה שנקבעו בסמוך לכניסתו לתוקף של תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה.
הפרקליט המטפל: רנאד עיד, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:
תקפותן של שומות ההשבחה שנקבעו בסמוך לכניסתו לתוקף של תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה.
הפרקליט המטפל: רנאד עיד, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]5attorney_general_of_israel_93ארנונות והיטלים
סע"ש 16114-01-18, מרוואן מיזיאד נ' U.N.T.S.O האומות המאוחדות לפיקוח על הפסקת אש2018-06-13T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />בקשת היועץ מבית הדין למחוק על הסף את התביעה שהגיש התובע נגד ארגון UNTSO, שכן הוא מהווה חלק מארגון האומות המאוחדות, ומשכך בהתאם להוראות הדין ולפסיקת בתי המשפט הוא נהנה מחסינות מוחלטת מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
בקשת היועץ מבית הדין למחוק על הסף את התביעה שהגיש התובע נגד ארגון UNTSO, שכן הוא מהווה חלק מארגון האומות המאוחדות, ומשכך בהתאם להוראות הדין ולפסיקת בתי המשפט הוא נהנה מחסינות מוחלטת מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל.
הפרקליט המטפל: משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).השאלה המשפטית:בקשת היועץ מבית הדין למחוק על הסף את התביעה שהגיש התובע נגד ארגון UNTSO, שכן הוא מהווה חלק מארגון האומות המאוחדות, ומשכך בהתאם להוראות הדין ולפסיקת בתי המשפט הוא נהנה מחסינות מוחלטת מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל.הפרקליט המטפל: משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).[2 קבצים]6attorney_general_of_israel_43
רע"א 9128/17, מרכז רפואי צאנז – בית חולים לניאדו נ' פלונית2018-06-10T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />בקשת רשות ערעור על החלטתה של כבוד השופטת עובדיה אשר במסגרתה אושרה בקשת המשיבה לניהול תובענה ייצוגית כנגד בית החולים לניאדו, מכוח עילת הפליה על רקע מעמד אישי, לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 ומכוח סעיף 4(א) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996. השאלה שנבחנה הייתה האם תשובת בית החולים לניאדו בנוגע לסירוב למתן טיפולי הפריה, מהווה הפליה אסורה על רקע מעמד אישי, וכפועל יוצא מכך, האם ניתן לתבוע בגין הפליה זו בהליך של תובענה ייצוגית. </p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
בקשת רשות ערעור על החלטתה של כבוד השופטת עובדיה אשר במסגרתה אושרה בקשת המשיבה לניהול תובענה ייצוגית כנגד בית החולים לניאדו, מכוח עילת הפליה על רקע מעמד אישי, לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 ומכוח סעיף 4(א) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996. השאלה שנבחנה הייתה האם תשובת בית החולים לניאדו בנוגע לסירוב למתן טיפולי הפריה, מהווה הפליה אסורה על רקע מעמד אישי, וכפועל יוצא מכך, האם ניתן לתבוע בגין הפליה זו בהליך של תובענה ייצוגית.
הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:בקשת רשות ערעור על החלטתה של כבוד השופטת עובדיה אשר במסגרתה אושרה בקשת המשיבה לניהול תובענה ייצוגית כנגד בית החולים לניאדו, מכוח עילת הפליה על רקע מעמד אישי, לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 ומכוח סעיף 4(א) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996. השאלה שנבחנה הייתה האם תשובת בית החולים לניאדו בנוגע לסירוב למתן טיפולי הפריה, מהווה הפליה אסורה על רקע מעמד אישי, וכפועל יוצא מכך, האם ניתן לתבוע בגין הפליה זו בהליך של תובענה ייצוגית. הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_47
ת.א 40190/06/12, ג'רבי חני מבורך נ' עריית חדרה2018-06-04T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />במשך שנים רבות הפעילו התובעים מסעדה על חוף הים בגבעת אולגה, מבלי שניתנו למבנה היתרי בניה, תוך השתלטות על מקרקעי ציבור שהינם משאב טבע נדיר ומבלי להעביר תמלוגים מינימאליים כלשהם לציבור או לבעל הקרקע. בקשת התובעים היא לקבל "פיצוי" תמורת הסתלקותם מהמקרקעין והפסקת פעילותם הפסולה. </p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אלעד חן, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
במשך שנים רבות הפעילו התובעים מסעדה על חוף הים בגבעת אולגה, מבלי שניתנו למבנה היתרי בניה, תוך השתלטות על מקרקעי ציבור שהינם משאב טבע נדיר ומבלי להעביר תמלוגים מינימאליים כלשהם לציבור או לבעל הקרקע. בקשת התובעים היא לקבל "פיצוי" תמורת הסתלקותם מהמקרקעין והפסקת פעילותם הפסולה.
הפרקליט המטפל: אלעד חן, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).השאלה המשפטית:במשך שנים רבות הפעילו התובעים מסעדה על חוף הים בגבעת אולגה, מבלי שניתנו למבנה היתרי בניה, תוך השתלטות על מקרקעי ציבור שהינם משאב טבע נדיר ומבלי להעביר תמלוגים מינימאליים כלשהם לציבור או לבעל הקרקע. בקשת התובעים היא לקבל "פיצוי" תמורת הסתלקותם מהמקרקעין והפסקת פעילותם הפסולה. הפרקליט המטפל: אלעד חן, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).[2 קבצים]5attorney_general_of_israel_46
רע"א 9463/17, הוטלס נ' נדב סיליס2018-05-15T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />השאלה המרכזית היא באילו נסיבות רשאי בית משפט ליתן היתר המצאה לחו"ל, מכוח תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 כנגד נתבעת שקשריה עם הצרכן הישראלי הם דרך פלטפורמת האינטרנט בלבד, ואין לה כל נוכחות פיזית בישראל. </p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
השאלה המרכזית היא באילו נסיבות רשאי בית משפט ליתן היתר המצאה לחו"ל, מכוח תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 כנגד נתבעת שקשריה עם הצרכן הישראלי הם דרך פלטפורמת האינטרנט בלבד, ואין לה כל נוכחות פיזית בישראל.
הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:השאלה המרכזית היא באילו נסיבות רשאי בית משפט ליתן היתר המצאה לחו"ל, מכוח תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 כנגד נתבעת שקשריה עם הצרכן הישראלי הם דרך פלטפורמת האינטרנט בלבד, ואין לה כל נוכחות פיזית בישראל. הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]7attorney_general_of_israel_45
ע"א 7823/17 ע"א 7874/17, קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ נ' יצחק דקל2018-05-05T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת הוויתור בפועל על הזכות לנופש והצורך בהודעת ביטול פורמלית.</p><p><strong>הפרקיט המטפל: </strong>יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.<br /> </p>השאלה המשפטית:
שאלת הוויתור בפועל על הזכות לנופש והצורך בהודעת ביטול פורמלית.
הפרקיט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:שאלת הוויתור בפועל על הזכות לנופש והצורך בהודעת ביטול פורמלית.הפרקיט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. [1 קבצים]9attorney_general_of_israel_84
דנ"מ 5519/15, יונס נ' מי הגליל2018-04-28T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><ul><li>האם חלה חובה לערוך פנייה מוקדמת טרם הגשת תובענה ייצוגית מנהלית כנגגד רשות?</li><li>האם לאחר פנייה מוקדמת שנענתה חלה חובה על הרשות לשלם שכ"ט ללא הליך משפטי?</li><li>במקרה והרשות מסרבת לשלם שכ"ט כאמור, האם ניתן להגיש תביעה בנדון לביהמ"ש המנהלי?</li><li>האם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות נגד תאגידי מים בפריט 11? בפריט 1? האם תאגידי מים הן עוסק או רשות? האם תאגידי מים רשאים להגיש הודעות חדילה?</li></ul><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם חלה חובה לערוך פנייה מוקדמת טרם הגשת תובענה ייצוגית מנהלית כנגגד רשות?
האם לאחר פנייה מוקדמת שנענתה חלה חובה על הרשות לשלם שכ"ט ללא הליך משפטי?
במקרה והרשות מסרבת לשלם שכ"ט כאמור, האם ניתן להגיש תביעה בנדון לביהמ"ש המנהלי?
האם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות נגד תאגידי מים בפריט 11? בפריט 1? האם תאגידי מים הן עוסק או רשות? האם תאגידי מים רשאים להגיש הודעות חדילה?
הפרקליט המטפל: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם חלה חובה לערוך פנייה מוקדמת טרם הגשת תובענה ייצוגית מנהלית כנגגד רשות?האם לאחר פנייה מוקדמת שנענתה חלה חובה על הרשות לשלם שכ"ט ללא הליך משפטי?במקרה והרשות מסרבת לשלם שכ"ט כאמור, האם ניתן להגיש תביעה בנדון לביהמ"ש המנהלי?האם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות נגד תאגידי מים בפריט 11? בפריט 1? האם תאגידי מים הן עוסק או רשות? האם תאגידי מים רשאים להגיש הודעות חדילה?הפרקליט המטפל: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_76
תמ"ש 25711/08, יחיא נזאר איברהים עטיה נ' איברהים נזאר עטיה2018-04-15T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />השלמת עמדה שהוגשה ב31.12.18 הנוגעת לשאלת סמכות השיפוט של מערכת המשפט הפלסטינית כלפי ישראלים, וכן האם ניתן ליתן צו חוסם כנגד הפרקליטות ברשות הפלסטינית.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> מורן בראון, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
השלמת עמדה שהוגשה ב31.12.18 הנוגעת לשאלת סמכות השיפוט של מערכת המשפט הפלסטינית כלפי ישראלים, וכן האם ניתן ליתן צו חוסם כנגד הפרקליטות ברשות הפלסטינית.
הפרקליט המטפל: מורן בראון, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).השאלה המשפטית:השלמת עמדה שהוגשה ב31.12.18 הנוגעת לשאלת סמכות השיפוט של מערכת המשפט הפלסטינית כלפי ישראלים, וכן האם ניתן ליתן צו חוסם כנגד הפרקליטות ברשות הפלסטינית.הפרקליט המטפל: מורן בראון, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).[1 קבצים]3attorney_general_of_israel_60
ב"ל 16- 8795-08, מימי מאיה ביינה נ' המוסד לביטוח לאומי2018-03-31T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />הסעד המבוקש במסגרת הליך זה, הינו בטלותם של מבחני הזכאות הנדרשים לצורך קבלת תשלום מזונות על-ידי המוסד לביטוח לאומי מכוח הוראות חוק המזונות והתקנות, כך שדמי המזונות ישולמו על-ידי המוסד לביטוח לאומי ללא תלות בהכנסה מעבודה ובחישובה במסגרת הכנסות הזכאי.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אפרת סמואל, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
הסעד המבוקש במסגרת הליך זה, הינו בטלותם של מבחני הזכאות הנדרשים לצורך קבלת תשלום מזונות על-ידי המוסד לביטוח לאומי מכוח הוראות חוק המזונות והתקנות, כך שדמי המזונות ישולמו על-ידי המוסד לביטוח לאומי ללא תלות בהכנסה מעבודה ובחישובה במסגרת הכנסות הזכאי.
הפרקליט המטפל: אפרת סמואל, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:הסעד המבוקש במסגרת הליך זה, הינו בטלותם של מבחני הזכאות הנדרשים לצורך קבלת תשלום מזונות על-ידי המוסד לביטוח לאומי מכוח הוראות חוק המזונות והתקנות, כך שדמי המזונות ישולמו על-ידי המוסד לביטוח לאומי ללא תלות בהכנסה מעבודה ובחישובה במסגרת הכנסות הזכאי.הפרקליט המטפל: אפרת סמואל, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]8attorney_general_of_israel_79
ת"א 10763-04-17, חן שירותים פיננסים (מומי) 2016 בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ2018-03-28T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם סירובו של הנתבע- בנק הפועלים בע"מ, לפתוח ולנהל חשבון לתובעת, חן שירותים פיננסים לצורך פעילותה כנותנת שירותי מטבע (נש"מ) הוא "סירוב סביר" בנסיבות הקונקרטיות.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> שלמה כהן וליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
האם סירובו של הנתבע- בנק הפועלים בע"מ, לפתוח ולנהל חשבון לתובעת, חן שירותים פיננסים לצורך פעילותה כנותנת שירותי מטבע (נש"מ) הוא "סירוב סביר" בנסיבות הקונקרטיות.
הפרקליט המטפל: שלמה כהן וליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:האם סירובו של הנתבע- בנק הפועלים בע"מ, לפתוח ולנהל חשבון לתובעת, חן שירותים פיננסים לצורך פעילותה כנותנת שירותי מטבע (נש"מ) הוא "סירוב סביר" בנסיבות הקונקרטיות.הפרקליט המטפל: שלמה כהן וליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]2attorney_general_of_israel_73
עת"מ 22366-04-15; ת"צ 18274-07-16, לשכת המסחר ת"א והמרכז נ' עריית תל אביב2018-03-26T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
עמדה משלימה המתייחסת לשאלת הצורך באישור השרים לסיווג חניונים ללא תשלום, מכח סעיף 10 (א)(2) לתקנות הסדרים.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יסכה פישר יוסף, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
עמדה משלימה המתייחסת לשאלת הצורך באישור השרים לסיווג חניונים ללא תשלום, מכח סעיף 10 (א)(2) לתקנות הסדרים.
הפרקליט המטפל: יסכה פישר יוסף, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:
עמדה משלימה המתייחסת לשאלת הצורך באישור השרים לסיווג חניונים ללא תשלום, מכח סעיף 10 (א)(2) לתקנות הסדרים.
הפרקליט המטפל: יסכה פישר יוסף, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]3attorney_general_of_israel_82מקרקעין
עת"מ 57381-10-17, מועצה מקומית מבשרת ציון נ' עו"ד יוסי חביליו2018-03-19T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
פירושה של הוראת פסקת "תקופת ההעסקה" בסעיף 12 בחוזר מנכ"ל 1/2007 של מנכ"ל משרד הפנים (הדורשת ככלל תקופת צינון של שנתיים ליועץ משפטי חיצוני שכבר כיהן קדנציה מלאה בתפקיד), ושאלת דפוסי יישומה הלכה למעשה.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> מיטל אביעד בן-עמי, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
פירושה של הוראת פסקת "תקופת ההעסקה" בסעיף 12 בחוזר מנכ"ל 1/2007 של מנכ"ל משרד הפנים (הדורשת ככלל תקופת צינון של שנתיים ליועץ משפטי חיצוני שכבר כיהן קדנציה מלאה בתפקיד), ושאלת דפוסי יישומה הלכה למעשה.
הפרקליט המטפל: מיטל אביעד בן-עמי, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).השאלה המשפטית:
פירושה של הוראת פסקת "תקופת ההעסקה" בסעיף 12 בחוזר מנכ"ל 1/2007 של מנכ"ל משרד הפנים (הדורשת ככלל תקופת צינון של שנתיים ליועץ משפטי חיצוני שכבר כיהן קדנציה מלאה בתפקיד), ושאלת דפוסי יישומה הלכה למעשה.
הפרקליט המטפל: מיטל אביעד בן-עמי, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).[2 קבצים]3attorney_general_of_israel_51עבודה
ע"א 8550/16, לנואל נ' גליה מאור2018-03-04T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />מהם הכללים והעקרונות לפסיקת שכר טרחה בתביעה נגזרת? מה המשקל שיש לתת להסכמת הצדדים בעניין? האם יש להוסיף מדרגות אחוזים נוספות (בפסיקת שכ"ט), על אלה שנקבעו בהלכת רייכרט, כשמדובר בתביעת "ענק"?</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
מהם הכללים והעקרונות לפסיקת שכר טרחה בתביעה נגזרת? מה המשקל שיש לתת להסכמת הצדדים בעניין? האם יש להוסיף מדרגות אחוזים נוספות (בפסיקת שכ"ט), על אלה שנקבעו בהלכת רייכרט, כשמדובר בתביעת "ענק"?
הפרקליט המטפל: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:מהם הכללים והעקרונות לפסיקת שכר טרחה בתביעה נגזרת? מה המשקל שיש לתת להסכמת הצדדים בעניין? האם יש להוסיף מדרגות אחוזים נוספות (בפסיקת שכ"ט), על אלה שנקבעו בהלכת רייכרט, כשמדובר בתביעת "ענק"?הפרקליט המטפל: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]9attorney_general_of_israel_77
ס"ע 15532-03-17, גאגבה קומלה אגבמני נ' שגרירות ניגריה בישראל2018-02-28T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: גדי שילה, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה.
הפרקליט המטפל : גדי שילה, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:
בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה.
הפרקליט המטפל: גדי שילה, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]7attorney_general_of_israel_55חסינות
ת"א 28938-03-13, ישראל דיעי נ' פז חברת נפט בע"מ2018-02-28T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
עמדת היועץ עוסקת בהסכמים שבין נכי צה"ל, מפעילי תחנות דלק ובעלי זכות החכירה במקרקעין שעליהם קיימות התחנות, לבין חברות הדלק והיותם של הסכמים אלה בבחינת "הסדרים כובלים" וכאלה שמתקיימים בהם תנאים מקפחים בחוזה אחיד.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> לילך דיין ורועי בן עמי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
עמדת היועץ עוסקת בהסכמים שבין נכי צה"ל, מפעילי תחנות דלק ובעלי זכות החכירה במקרקעין שעליהם קיימות התחנות, לבין חברות הדלק והיותם של הסכמים אלה בבחינת "הסדרים כובלים" וכאלה שמתקיימים בהם תנאים מקפחים בחוזה אחיד.
הפרקליט המטפל: לילך דיין ורועי בן עמי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:
עמדת היועץ עוסקת בהסכמים שבין נכי צה"ל, מפעילי תחנות דלק ובעלי זכות החכירה במקרקעין שעליהם קיימות התחנות, לבין חברות הדלק והיותם של הסכמים אלה בבחינת "הסדרים כובלים" וכאלה שמתקיימים בהם תנאים מקפחים בחוזה אחיד.
הפרקליט המטפל: לילך דיין ורועי בן עמי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]2attorney_general_of_israel_53חוזה אחיד והגבל עסקי
ת"צ 15872-01-16, גדעון שיכמן נגד עריית ראשון לציון2018-02-21T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />הפרשנות של סעיף 2 לחוק עזר לראשון לציון (הצמדה למדד) התשמ"ד-1984 – האם הפרשנות הנכונה לחוק העזר כוללת אך ורק הצמדה למדד חיובי אך לא למדד שלילי כפרשנותה של עיריית ראשון לציון את החוק.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> טליה דיין, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p><p> </p>השאלה המשפטית:
הפרשנות של סעיף 2 לחוק עזר לראשון לציון (הצמדה למדד) התשמ"ד-1984 – האם הפרשנות הנכונה לחוק העזר כוללת אך ורק הצמדה למדד חיובי אך לא למדד שלילי כפרשנותה של עיריית ראשון לציון את החוק.
הפרקליט המטפל: טליה דיין, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:הפרשנות של סעיף 2 לחוק עזר לראשון לציון (הצמדה למדד) התשמ"ד-1984 – האם הפרשנות הנכונה לחוק העזר כוללת אך ורק הצמדה למדד חיובי אך לא למדד שלילי כפרשנותה של עיריית ראשון לציון את החוק.הפרקליט המטפל: טליה דיין, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי). [1 קבצים]3attorney_general_of_israel_90
ע"ע 61544-01-17, טיבולי נ' CHOTAWAN ואח'2018-02-19T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם מוסמך בית הדין האזורי להוציא תחת ידו צו האוסר על המערער (הנתבע-מעסיק בתחום החקלאות) או מי מטעמו, ליצור קשר עם המשיבים (עובדים זרים אשר הועסקו אצל המערער), שלא באמצעות באי כוחם, בנסיבות שבהן עולה חשש של ממש שקשר זה מציב את הנתבע במקום שבו אין באפשרותו להגן על זכויותיו המהותיות והדיוניות.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> ליטל בן דוד סדובסקי, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם מוסמך בית הדין האזורי להוציא תחת ידו צו האוסר על המערער (הנתבע-מעסיק בתחום החקלאות) או מי מטעמו, ליצור קשר עם המשיבים (עובדים זרים אשר הועסקו אצל המערער), שלא באמצעות באי כוחם, בנסיבות שבהן עולה חשש של ממש שקשר זה מציב את הנתבע במקום שבו אין באפשרותו להגן על זכויותיו המהותיות והדיוניות.
הפרקליט המטפל: ליטל בן דוד סדובסקי, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם מוסמך בית הדין האזורי להוציא תחת ידו צו האוסר על המערער (הנתבע-מעסיק בתחום החקלאות) או מי מטעמו, ליצור קשר עם המשיבים (עובדים זרים אשר הועסקו אצל המערער), שלא באמצעות באי כוחם, בנסיבות שבהן עולה חשש של ממש שקשר זה מציב את הנתבע במקום שבו אין באפשרותו להגן על זכויותיו המהותיות והדיוניות.הפרקליט המטפל: ליטל בן דוד סדובסקי, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]3attorney_general_of_israel_52
ת"א 12733-11-16, ניסים מגנאג'י נגד מוחמד בכרי- ג'נין ג'נין2018-02-04T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
סילוק תובענה על הסף - האם האמור והמוצג בסרט מהווה עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> ארז שטיינברג ודוד גוטמן, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
סילוק תובענה על הסף - האם האמור והמוצג בסרט מהווה עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.
הפרקליט המטפל: ארז שטיינברג ודוד גוטמן, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:
סילוק תובענה על הסף - האם האמור והמוצג בסרט מהווה עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.
הפרקליט המטפל: ארז שטיינברג ודוד גוטמן, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]7attorney_general_of_israel_89לשון הרע
ת"א 46456-07-15 לוטונט מועדון חברים נ' ישראכרט בעמ ואח'2018-02-03T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><p>עניין סירוב סביר- ככלל, סירוב לנהל חשבון ללקוח שהפעילות הצפויה בו אינה חוקית על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, גם בתקופה בה לא מתבצעת פעילות אכיפה במישור הפלילי, הוא "סירוב סביר".</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: שלמה כהן וליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)<br /><br /> </p>השאלה המשפטית:
עניין סירוב סביר- ככלל, סירוב לנהל חשבון ללקוח שהפעילות הצפויה בו אינה חוקית על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, גם בתקופה בה לא מתבצעת פעילות אכיפה במישור הפלילי, הוא "סירוב סביר".
הפרקליט המטפל : שלמה כהן וליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)השאלה המשפטית:עניין סירוב סביר- ככלל, סירוב לנהל חשבון ללקוח שהפעילות הצפויה בו אינה חוקית על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, גם בתקופה בה לא מתבצעת פעילות אכיפה במישור הפלילי, הוא "סירוב סביר".הפרקליט המטפל: שלמה כהן וליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) [1 קבצים]1attorney_general_of_israel_1
ע"א 3751/17; 4268/17, המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול" נ' פלוני2018-01-30T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />סוגיית שיעור ההיוון בתביעות לפיצוי נזקי גוף.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>שרון מן אוריין, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
סוגיית שיעור ההיוון בתביעות לפיצוי נזקי גוף.
הפרקליט המטפל: שרון מן אוריין, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:סוגיית שיעור ההיוון בתביעות לפיצוי נזקי גוף.הפרקליט המטפל: שרון מן אוריין, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]6attorney_general_of_israel_88
בר"ם 5898/16, בר"ם 7019/16, רומן ברג ואח'2018-01-20T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />אם בעת הערכת שווי מקרקעין ב"מצב קודם" בתביעת פיצויים בגין תכנית פוגעת לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 יש להביא בחשבון את ההסתברות להתממשות נזק מכוח תכניות כלליות (שקדמו לתכנית הפוגעת) שחלו על המקרקעין, כך שלא יינתן פיצוי על ירידת הערך שהיא פועל יוצא של "העננה התכנונית", כפי שהוגדרה בהליכים הקודמים.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> רועי שויקה, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
אם בעת הערכת שווי מקרקעין ב"מצב קודם" בתביעת פיצויים בגין תכנית פוגעת לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 יש להביא בחשבון את ההסתברות להתממשות נזק מכוח תכניות כלליות (שקדמו לתכנית הפוגעת) שחלו על המקרקעין, כך שלא יינתן פיצוי על ירידת הערך שהיא פועל יוצא של "העננה התכנונית", כפי שהוגדרה בהליכים הקודמים.
הפרקליט המטפל: רועי שויקה, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:אם בעת הערכת שווי מקרקעין ב"מצב קודם" בתביעת פיצויים בגין תכנית פוגעת לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 יש להביא בחשבון את ההסתברות להתממשות נזק מכוח תכניות כלליות (שקדמו לתכנית הפוגעת) שחלו על המקרקעין, כך שלא יינתן פיצוי על ירידת הערך שהיא פועל יוצא של "העננה התכנונית", כפי שהוגדרה בהליכים הקודמים.הפרקליט המטפל: רועי שויקה, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[2 קבצים]5attorney_general_of_israel_100
ע"א 4683-16, חברת חשמל בע"מ נ' עיזבון אשר כהן ז"ל2018-01-14T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם בתביעות שעילתן במעשים פליליים ושלגביהם התקיימה חקירה פלילית, יש לתת משקל ממשי, במסגרת יישום סעיף 7 לחוק ההתיישנות, להעדר היכולת המובנה של המתלונן, נפגע העבירה, לאמת חשדותיו באופן עצמאי, ולהגיע לידיעת כלל יסודות התביעה, נוכח מניעות המאפיינת נסיבות אלה. </p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>אסנת דפנה ואביעד אמרוסי, היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם בתביעות שעילתן במעשים פליליים ושלגביהם התקיימה חקירה פלילית, יש לתת משקל ממשי, במסגרת יישום סעיף 7 לחוק ההתיישנות, להעדר היכולת המובנה של המתלונן, נפגע העבירה, לאמת חשדותיו באופן עצמאי, ולהגיע לידיעת כלל יסודות התביעה, נוכח מניעות המאפיינת נסיבות אלה.
הפרקליט המטפל: אסנת דפנה ואביעד אמרוסי, היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
האם בתביעות שעילתן במעשים פליליים ושלגביהם התקיימה חקירה פלילית, יש לתת משקל ממשי, במסגרת יישום סעיף 7 לחוק ההתיישנות, להעדר היכולת המובנה של המתלונן, נפגע העבירה, לאמת חשדותיו באופן עצמאי, ולהגיע לידיעת כלל יסודות התביעה, נוכח מניעות המאפיינת נסיבות אלה.
הפרקליט המטפל: אסנת דפנה ואביעד אמרוסי, היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]7attorney_general_of_israel_49יישום סעיף 7 לחוק ההתיישנות
ע"ע 54784-12-16; ע"ע 33925-01-17, טוטאל פתרונות כ"א בע"מ נ' KINESLAS MICHEKAY דורי בניה בע"מ2018-01-03T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם הוראת סעיף 13(ג) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן – החוק), המחריגה את הוראת סעיף 13(א) לחוק זה, חלה רק על עובד של קבלן כוח אדם שהוא צד ישיר להסכם הקיבוצי הכללי אשר הורחב בצו ההרחבה, או שמא היא חלה גם על עובד של קבלן כוח אדם, שהוראות ההסכם הקיבוצי הכללי חלות עליו מכוח צו ההרחבה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אודלי-ה גליק, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם הוראת סעיף 13(ג) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן – החוק), המחריגה את הוראת סעיף 13(א) לחוק זה, חלה רק על עובד של קבלן כוח אדם שהוא צד ישיר להסכם הקיבוצי הכללי אשר הורחב בצו ההרחבה, או שמא היא חלה גם על עובד של קבלן כוח אדם, שהוראות ההסכם הקיבוצי הכללי חלות עליו מכוח צו ההרחבה.
הפרקליט המטפל: אודלי-ה גליק, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם הוראת סעיף 13(ג) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן – החוק), המחריגה את הוראת סעיף 13(א) לחוק זה, חלה רק על עובד של קבלן כוח אדם שהוא צד ישיר להסכם הקיבוצי הכללי אשר הורחב בצו ההרחבה, או שמא היא חלה גם על עובד של קבלן כוח אדם, שהוראות ההסכם הקיבוצי הכללי חלות עליו מכוח צו ההרחבה.הפרקליט המטפל: אודלי-ה גליק, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]8attorney_general_of_israel_87
בר"מ 7302/16, עריית תל אביב יפו נ' איגרא רינה2018-01-01T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת אישור תובענה להשבה של קנסות פליליים כתובענה ייצוגית.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
שאלת אישור תובענה להשבה של קנסות פליליים כתובענה ייצוגית.
הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:שאלת אישור תובענה להשבה של קנסות פליליים כתובענה ייצוגית.הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]9attorney_general_of_israel_78
בר"מ 7302/16, עיריית תל אביב יפו נ' איגרא רינה2017-12-31T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
ערעור של עיריית תל אביב על דחית בקשתה לסילוק על הסף תביעה ייצוגית להשבת קנסות פליליים. <br />
היועץ התייצב בבית המשפט העליון וטען כי לא ניתן להגיש במסגרת ת""צ שהינה הליך פלילי תביעות בגין קנסות פליליים. </p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
ערעור של עיריית תל אביב על דחית בקשתה לסילוק על הסף תביעה ייצוגית להשבת קנסות פליליים.
היועץ התייצב בבית המשפט העליון וטען כי לא ניתן להגיש במסגרת ת""צ שהינה הליך פלילי תביעות בגין קנסות פליליים.
הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
ערעור של עיריית תל אביב על דחית בקשתה לסילוק על הסף תביעה ייצוגית להשבת קנסות פליליים.
היועץ התייצב בבית המשפט העליון וטען כי לא ניתן להגיש במסגרת ת""צ שהינה הליך פלילי תביעות בגין קנסות פליליים.
הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]9attorney_general_of_israel_91פלילי
עע"מ 8868/18 אגם נטו טיולי הקריות נ' עיריית קרית אתא2017-12-30T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם ועדת השלושה מוסמכת לפסול מציע ספציפי מטעמי אי כשירות או אי שביעות רצון מבלי לפרסם מכרז פורמלי מטעמה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> דניאל מארקס, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
האם ועדת השלושה מוסמכת לפסול מציע ספציפי מטעמי אי כשירות או אי שביעות רצון מבלי לפרסם מכרז פורמלי מטעמה.
הפרקליט המטפל: דניאל מארקס, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:האם ועדת השלושה מוסמכת לפסול מציע ספציפי מטעמי אי כשירות או אי שביעות רצון מבלי לפרסם מכרז פורמלי מטעמה.הפרקליט המטפל: דניאל מארקס, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]18868-18
רע"א 4302/16 עיריית ירושלים נ' פרידמן צבי2017-12-28T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><p>האם הליכי גביה מנהליים לגביית חוב (שלא הצליחו להביא לגביית החוב במלואו או הניבו רק גביה חלקית), עוצרים את מרוץ ההתיישנות להגשת תובענה אזרחית לבית המשפט בגינו.</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: שפיצר חגית, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה</p><p> </p>השאלה המשפטית:
האם הליכי גביה מנהליים לגביית חוב (שלא הצליחו להביא לגביית החוב במלואו או הניבו רק גביה חלקית), עוצרים את מרוץ ההתיישנות להגשת תובענה אזרחית לבית המשפט בגינו.
הפרקליט המטפל : שפיצר חגית, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינההשאלה המשפטית:האם הליכי גביה מנהליים לגביית חוב (שלא הצליחו להביא לגביית החוב במלואו או הניבו רק גביה חלקית), עוצרים את מרוץ ההתיישנות להגשת תובענה אזרחית לבית המשפט בגינו.הפרקליט המטפל: שפיצר חגית, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה [2 קבצים]7attorney_general_of_israel_2
ת"א 56442-02-15 , מנחם נפתלי נ' חפץ2017-12-26T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
עיכוב הליך אזרחי נוכח קיומה של חקירה פלילית מתנהלת.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>אורי קידר, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
עיכוב הליך אזרחי נוכח קיומה של חקירה פלילית מתנהלת.
הפרקליט המטפל: אורי קידר, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:
עיכוב הליך אזרחי נוכח קיומה של חקירה פלילית מתנהלת.
הפרקליט המטפל: אורי קידר, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]6attorney_general_of_israel_39לשון הרע
ע"א 578/17, בן ציון יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ2017-12-19T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />הערעור נסוב על החלטה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה חיוב של מנויים בתשלומים בגין רכישת שירותי תוכן מספקים שונים. מבלי שניתנה הסכמה מפורשת שלהם. הוגשה לבית המשפט המחוזי עמדה לפיה חברת הסלולר אחראית לקבל הסכמה מפורשת. בסיכומים בבית המשפט העליון מטעם היועץ, נטען כי ראוי לאשר את התביעה בכלולתה ללא תלות בזהות הספק. זאת משום, שהוכח שחברת הסלולר לא דאגה לקבל הסכמה מפורשת מהלקוח, והנטל להראות כי כל אחד מהספקים קיבלו הסכמה מהלקוח מוטל עליה.בית המשפט קמא אישר את התביעה באופן מצומצם ביותר, כך שהקבוצה המיוצגת היא מי שחויבו על ידי המשיבה, על פי דרישה שהופנתה למשיבה מספק אחד, שאחד המבקשים חוייב על ידו.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
הערעור נסוב על החלטה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה חיוב של מנויים בתשלומים בגין רכישת שירותי תוכן מספקים שונים. מבלי שניתנה הסכמה מפורשת שלהם. הוגשה לבית המשפט המחוזי עמדה לפיה חברת הסלולר אחראית לקבל הסכמה מפורשת. בסיכומים בבית המשפט העליון מטעם היועץ, נטען כי ראוי לאשר את התביעה בכלולתה ללא תלות בזהות הספק. זאת משום, שהוכח שחברת הסלולר לא דאגה לקבל הסכמה מפורשת מהלקוח, והנטל להראות כי כל אחד מהספקים קיבלו הסכמה מהלקוח מוטל עליה.בית המשפט קמא אישר את התביעה באופן מצומצם ביותר, כך שהקבוצה המיוצגת היא מי שחויבו על ידי המשיבה, על פי דרישה שהופנתה למשיבה מספק אחד, שאחד המבקשים חוייב על ידו.
הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:הערעור נסוב על החלטה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה חיוב של מנויים בתשלומים בגין רכישת שירותי תוכן מספקים שונים. מבלי שניתנה הסכמה מפורשת שלהם. הוגשה לבית המשפט המחוזי עמדה לפיה חברת הסלולר אחראית לקבל הסכמה מפורשת. בסיכומים בבית המשפט העליון מטעם היועץ, נטען כי ראוי לאשר את התביעה בכלולתה ללא תלות בזהות הספק. זאת משום, שהוכח שחברת הסלולר לא דאגה לקבל הסכמה מפורשת מהלקוח, והנטל להראות כי כל אחד מהספקים קיבלו הסכמה מהלקוח מוטל עליה.בית המשפט קמא אישר את התביעה באופן מצומצם ביותר, כך שהקבוצה המיוצגת היא מי שחויבו על ידי המשיבה, על פי דרישה שהופנתה למשיבה מספק אחד, שאחד המבקשים חוייב על ידו.הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_33
ע"ע 18924-06-17, נתיב- קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ ואח' נ' ארז עברי ואח'2017-12-17T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה שקיבל את תביעת המשיב 1 והורה על ביטול סעיפים בתקנון האחיד של המערערות המרעים את זכויותיו בהשוואה לתקנונים הקודמים שלהן, וזאת בנימוק שהתקנון האחיד התקבל לשיטת המשיב 1 בניגוד להוראות הדין, ובפרט בניגוד לחוק ההגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסים, התשמ"ד- 1984. היועץ המשפטי לממשלה סבור כי דין הערעור להתקבל וכי בפסק הדין נפלו שגיאות מהותיות היורדות לשורשם של דברים. </p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: דנה מנחה ואיתמר הר אבן, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה שקיבל את תביעת המשיב 1 והורה על ביטול סעיפים בתקנון האחיד של המערערות המרעים את זכויותיו בהשוואה לתקנונים הקודמים שלהן, וזאת בנימוק שהתקנון האחיד התקבל לשיטת המשיב 1 בניגוד להוראות הדין, ובפרט בניגוד לחוק ההגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסים, התשמ"ד- 1984. היועץ המשפטי לממשלה סבור כי דין הערעור להתקבל וכי בפסק הדין נפלו שגיאות מהותיות היורדות לשורשם של דברים.
הפרקליט המטפל : דנה מנחה ואיתמר הר אבן, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה שקיבל את תביעת המשיב 1 והורה על ביטול סעיפים בתקנון האחיד של המערערות המרעים את זכויותיו בהשוואה לתקנונים הקודמים שלהן, וזאת בנימוק שהתקנון האחיד התקבל לשיטת המשיב 1 בניגוד להוראות הדין, ובפרט בניגוד לחוק ההגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסים, התשמ"ד- 1984. היועץ המשפטי לממשלה סבור כי דין הערעור להתקבל וכי בפסק הדין נפלו שגיאות מהותיות היורדות לשורשם של דברים. הפרקליט המטפל: דנה מנחה ואיתמר הר אבן, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]8attorney_general_of_israel_32
עמנ 54024-05-15; עמנ 37942-03-15; עמנ 36803-12-15; ר"ם 6526/19 (כולל ה"בר"ם" בבקשה), הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' חברת ש.נ. נדל"ן בע"מ ואח'2017-12-05T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><p>קביעת מועד החיוב בהיטל השבחה באחת משתי סיטואציות ששתיהן נובעות מאישור תכנית המאפשרת את הבניה: האחת – קביעת החיוב ביום אישור התכנית המאפשרת ומכשירה את הבניה, ככל שהבניה בוצעה קודם לכן באופן בלתי חוקי. השנייה – קביעת מועד החיוב במועד שבו בוצעה הבניה בפועל ללא שהתבקש וניתן היתר בניה לאחר אישור התכנית המאפשרת. </p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> מורן בראון, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).<br /> </p>השאלה המשפטית:
קביעת מועד החיוב בהיטל השבחה באחת משתי סיטואציות ששתיהן נובעות מאישור תכנית המאפשרת את הבניה: האחת – קביעת החיוב ביום אישור התכנית המאפשרת ומכשירה את הבניה, ככל שהבניה בוצעה קודם לכן באופן בלתי חוקי. השנייה – קביעת מועד החיוב במועד שבו בוצעה הבניה בפועל ללא שהתבקש וניתן היתר בניה לאחר אישור התכנית המאפשרת.
הפרקליט המטפל: מורן בראון, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).השאלה המשפטית:קביעת מועד החיוב בהיטל השבחה באחת משתי סיטואציות ששתיהן נובעות מאישור תכנית המאפשרת את הבניה: האחת – קביעת החיוב ביום אישור התכנית המאפשרת ומכשירה את הבניה, ככל שהבניה בוצעה קודם לכן באופן בלתי חוקי. השנייה – קביעת מועד החיוב במועד שבו בוצעה הבניה בפועל ללא שהתבקש וניתן היתר בניה לאחר אישור התכנית המאפשרת. הפרקליט המטפל: מורן בראון, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי). [3 קבצים]5attorney_general_of_israel_3
44405-10-15, קיס עומרי נ' המוסד לביטוח לאומי2017-12-03T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />השאלה העומדת לדיון בהליכים דנן היא שאלת סיווגו של תשר כשכר עבודה. שאלה זו מערבת תחומי משפט שונים, ובהם דיני המס, דיני הביטחון הסוציאלי ודיני העבודה. </p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יאנה סימקין, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
השאלה העומדת לדיון בהליכים דנן היא שאלת סיווגו של תשר כשכר עבודה. שאלה זו מערבת תחומי משפט שונים, ובהם דיני המס, דיני הביטחון הסוציאלי ודיני העבודה.
הפרקליט המטפל: יאנה סימקין, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:השאלה העומדת לדיון בהליכים דנן היא שאלת סיווגו של תשר כשכר עבודה. שאלה זו מערבת תחומי משפט שונים, ובהם דיני המס, דיני הביטחון הסוציאלי ודיני העבודה. הפרקליט המטפל: יאנה סימקין, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]8attorney_general_of_israel_25
ת"צ 62263-06-17, שלומי טלמור נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בעמ ואח'2017-11-19T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />היועץ המשפטי לממשלה התייצב בהליך דנן לעניין סוגיית עיכוב ההליכים בתיק אך יחד עם זאת לא מצא מקום להתייצב בהליך דנן לגופו.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> שלמה כהן וליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
היועץ המשפטי לממשלה התייצב בהליך דנן לעניין סוגיית עיכוב ההליכים בתיק אך יחד עם זאת לא מצא מקום להתייצב בהליך דנן לגופו.
הפרקליט המטפל: שלמה כהן וליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:היועץ המשפטי לממשלה התייצב בהליך דנן לעניין סוגיית עיכוב ההליכים בתיק אך יחד עם זאת לא מצא מקום להתייצב בהליך דנן לגופו.הפרקליט המטפל: שלמה כהן וליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_9
עת"מ 22366-04-15; ת"צ 18274-07-16, לשכת המסחר ואח' נ' עיריית תל אביב2017-10-31T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p>
<p>עניינם של ההליכים דנן בהחלטת עיריית תל אביב-יפו, להעלות את תעריפי הארנונה של נכס מסוג חניון ללא תשלום, לתעריף המינימום של נכס מסוג "משרד, שירותים ומסחר", בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה. השאלה הראשונה המתעוררת בהליכים שבנדון היא כיצד יש לסווג את הנכסים מסוג חניון ללא תשלום, ועל פי איזה תעריף יש לגבות ארנונה בגינם. השאלה השנייה שמתעוררת בהליכים דנן היא אם יש צורך באישור השרים לתיקון סיווג חניונים ללא תשלום. </p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יסכה פישר-יוסף, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
עניינם של ההליכים דנן בהחלטת עיריית תל אביב-יפו, להעלות את תעריפי הארנונה של נכס מסוג חניון ללא תשלום, לתעריף המינימום של נכס מסוג "משרד, שירותים ומסחר", בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה. השאלה הראשונה המתעוררת בהליכים שבנדון היא כיצד יש לסווג את הנכסים מסוג חניון ללא תשלום, ועל פי איזה תעריף יש לגבות ארנונה בגינם. השאלה השנייה שמתעוררת בהליכים דנן היא אם יש צורך באישור השרים לתיקון סיווג חניונים ללא תשלום.
הפרקליט המטפל: יסכה פישר-יוסף, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:
עניינם של ההליכים דנן בהחלטת עיריית תל אביב-יפו, להעלות את תעריפי הארנונה של נכס מסוג חניון ללא תשלום, לתעריף המינימום של נכס מסוג "משרד, שירותים ומסחר", בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה. השאלה הראשונה המתעוררת בהליכים שבנדון היא כיצד יש לסווג את הנכסים מסוג חניון ללא תשלום, ועל פי איזה תעריף יש לגבות ארנונה בגינם. השאלה השנייה שמתעוררת בהליכים דנן היא אם יש צורך באישור השרים לתיקון סיווג חניונים ללא תשלום.
הפרקליט המטפל: יסכה פישר-יוסף, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]3attorney_general_of_israel_5ארנונה
עע"מ 7367/15, שי אליה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון2017-10-31T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית</strong>:</p><p>האם בקשת היתר לבניית מרפסות לא מקורות חייבת באגרה בהתאם לקטגוריה 1 בטבלה שבתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר, על אף שלפי תקנות חישוב שטחים אין הם מחייבים שטחים לא מקורים באגרה. עיקר העמדה התייחסה לשאלה זו וכן, לטענה הכללית יותר, לגבי שטחים נוספים שאין לחייבם באגרה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית :
האם בקשת היתר לבניית מרפסות לא מקורות חייבת באגרה בהתאם לקטגוריה 1 בטבלה שבתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר, על אף שלפי תקנות חישוב שטחים אין הם מחייבים שטחים לא מקורים באגרה. עיקר העמדה התייחסה לשאלה זו וכן, לטענה הכללית יותר, לגבי שטחים נוספים שאין לחייבם באגרה.
הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם בקשת היתר לבניית מרפסות לא מקורות חייבת באגרה בהתאם לקטגוריה 1 בטבלה שבתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר, על אף שלפי תקנות חישוב שטחים אין הם מחייבים שטחים לא מקורים באגרה. עיקר העמדה התייחסה לשאלה זו וכן, לטענה הכללית יותר, לגבי שטחים נוספים שאין לחייבם באגרה.הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_4
ת"א 17780-03-17, כלבו גז בע"מ נ' פזגז בעמ ואח'2017-10-16T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />עיכוב הליך אזרחי בשל קיומה של חקירה פלילית. </p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: שמרית סמג'ה, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
עיכוב הליך אזרחי בשל קיומה של חקירה פלילית.
הפרקליט המטפל : שמרית סמג'ה, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).השאלה המשפטית:עיכוב הליך אזרחי בשל קיומה של חקירה פלילית. הפרקליט המטפל: שמרית סמג'ה, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).[1 קבצים]7attorney_general_of_israel_42
ת.א. 19102-09-15, יהודה גליקמן נ'בנימין חיאט ואח'2017-10-04T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />מדובר בתביעה בעקבות פרסומים שנועדו לפגוע בתובע, לבזות אותו, להוציא דיבתו רעה, לנדות אותו ובתוך כך להרתיע אותו מלבצע את תפקידו. התייצבות היועץ המשפטי לממשלה נועדה לבטא את החשיבות הרבה בהגברת ההגנה על החיילים ועל בעלי התפקידים, לחזק את אמונם של החיילים החרדים ובעלי התפקידים הקשורים בגיוס חרדים בשירות אותו הם מבצעים ולהעביר מסר לפיו המדינה לא תשלים עם מעשי ההתנכלות והפגיעה בהם ואף תעניק להם הגנה, במקרים המתאימים.</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: ליאור סקברר, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
מדובר בתביעה בעקבות פרסומים שנועדו לפגוע בתובע, לבזות אותו, להוציא דיבתו רעה, לנדות אותו ובתוך כך להרתיע אותו מלבצע את תפקידו. התייצבות היועץ המשפטי לממשלה נועדה לבטא את החשיבות הרבה בהגברת ההגנה על החיילים ועל בעלי התפקידים, לחזק את אמונם של החיילים החרדים ובעלי התפקידים הקשורים בגיוס חרדים בשירות אותו הם מבצעים ולהעביר מסר לפיו המדינה לא תשלים עם מעשי ההתנכלות והפגיעה בהם ואף תעניק להם הגנה, במקרים המתאימים.
הפרקליט המטפל : ליאור סקברר, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).השאלה המשפטית:מדובר בתביעה בעקבות פרסומים שנועדו לפגוע בתובע, לבזות אותו, להוציא דיבתו רעה, לנדות אותו ובתוך כך להרתיע אותו מלבצע את תפקידו. התייצבות היועץ המשפטי לממשלה נועדה לבטא את החשיבות הרבה בהגברת ההגנה על החיילים ועל בעלי התפקידים, לחזק את אמונם של החיילים החרדים ובעלי התפקידים הקשורים בגיוס חרדים בשירות אותו הם מבצעים ולהעביר מסר לפיו המדינה לא תשלים עם מעשי ההתנכלות והפגיעה בהם ואף תעניק להם הגנה, במקרים המתאימים.הפרקליט המטפל: ליאור סקברר, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).[2 קבצים]6attorney_general_of_israel_31
ת"צ 14/ 35507-06, משה עמוס ניזרי נגד נובל אנרג'י2017-09-30T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />תביעה ייצוגית בגין טענות לעוולה לפי סעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים בנוגע להסכם להספקת גז טבעי בין שותפות תמר לבין חברת החשמל. <br />התייצבות היועץ בעיקר ביחס לטענה כי יש לדחות הבקשה על הסף נוכח ההכרעה בבג""צ מתווה הגז.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אורי קידר ואור מעוז גרבר וכן ליפז סרוסי דותן, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
תביעה ייצוגית בגין טענות לעוולה לפי סעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים בנוגע להסכם להספקת גז טבעי בין שותפות תמר לבין חברת החשמל.
התייצבות היועץ בעיקר ביחס לטענה כי יש לדחות הבקשה על הסף נוכח ההכרעה בבג""צ מתווה הגז.
הפרקליט המטפל: אורי קידר ואור מעוז גרבר וכן ליפז סרוסי דותן, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:תביעה ייצוגית בגין טענות לעוולה לפי סעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים בנוגע להסכם להספקת גז טבעי בין שותפות תמר לבין חברת החשמל. התייצבות היועץ בעיקר ביחס לטענה כי יש לדחות הבקשה על הסף נוכח ההכרעה בבג""צ מתווה הגז.הפרקליט המטפל: אורי קידר ואור מעוז גרבר וכן ליפז סרוסי דותן, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_8
רע"א 6898/16, עזבון אהרוני ואח' נ' עופר מכרזים ואח'2017-09-24T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם בעת פירוק שיתוף במקרקעין עליהם עמד בית משותף שנהרס בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקתם, יש להתחשב בשווי הדירות בנכס שנהרס, לרבות בזכויות שאינן מופיעות בתקנון המוסכם, כגון מיקום הדירה וכיוצ"ב ("מדד השווי"), או שמא, יש לבצע את פירוק השיתוף לפי שטח הדירות בבניין המשותף שנהרס ("מדד השטח").</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> ברק מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם בעת פירוק שיתוף במקרקעין עליהם עמד בית משותף שנהרס בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקתם, יש להתחשב בשווי הדירות בנכס שנהרס, לרבות בזכויות שאינן מופיעות בתקנון המוסכם, כגון מיקום הדירה וכיוצ"ב ("מדד השווי"), או שמא, יש לבצע את פירוק השיתוף לפי שטח הדירות בבניין המשותף שנהרס ("מדד השטח").
הפרקליט המטפל: ברק מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
האם בעת פירוק שיתוף במקרקעין עליהם עמד בית משותף שנהרס בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקתם, יש להתחשב בשווי הדירות בנכס שנהרס, לרבות בזכויות שאינן מופיעות בתקנון המוסכם, כגון מיקום הדירה וכיוצ"ב ("מדד השווי"), או שמא, יש לבצע את פירוק השיתוף לפי שטח הדירות בבניין המשותף שנהרס ("מדד השטח").
הפרקליט המטפל: ברק מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]5attorney_general_of_israel_40בית משותף
רע"א 5129/16, בן לולו אליהו נ' יעקב גורביץ2017-09-01T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלה בעניין החלטת הבורר להורות על הריסה למבנה שנבנה כחוק ולפי היתר של מוסדות התכנון.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.<br /> </p>השאלה המשפטית:
שאלה בעניין החלטת הבורר להורות על הריסה למבנה שנבנה כחוק ולפי היתר של מוסדות התכנון.
הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:שאלה בעניין החלטת הבורר להורות על הריסה למבנה שנבנה כחוק ולפי היתר של מוסדות התכנון.הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. [2 קבצים]5attorney_general_of_israel_24
ע"ע 9623-02-18, לבן דדיאשוילי נ' מיקוד ישראל אבטחה שירותים וכ"א בע"מ2017-08-08T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
התיק שבנדון מעלה שתי שאלות עיקריות: האחת, זכאות התובע לגמול שעות נוספות בגין השעה השמינית במשמרת לילה. השנייה, זכאות התובע לגמול עבודה במנוחה שבועית עבור עבודה במוצאי שבת. מה משכה של עבודת לילה מקום בו מועסקים העובדים במתכונת של שבוע עבודה בין חמישי ימים?</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> דניאל פסי ויסכה פישר יוסף, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
התיק שבנדון מעלה שתי שאלות עיקריות: האחת, זכאות התובע לגמול שעות נוספות בגין השעה השמינית במשמרת לילה. השנייה, זכאות התובע לגמול עבודה במנוחה שבועית עבור עבודה במוצאי שבת. מה משכה של עבודת לילה מקום בו מועסקים העובדים במתכונת של שבוע עבודה בין חמישי ימים?
הפרקליט המטפל: דניאל פסי ויסכה פישר יוסף, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:
התיק שבנדון מעלה שתי שאלות עיקריות: האחת, זכאות התובע לגמול שעות נוספות בגין השעה השמינית במשמרת לילה. השנייה, זכאות התובע לגמול עבודה במנוחה שבועית עבור עבודה במוצאי שבת. מה משכה של עבודת לילה מקום בו מועסקים העובדים במתכונת של שבוע עבודה בין חמישי ימים?
הפרקליט המטפל: דניאל פסי ויסכה פישר יוסף, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]8attorney_general_of_israel_30שעות מנוחה
תנ"ג 8405-03-17, צחי גאון נ' בנק מזרחי טפחות2017-08-01T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />הסתלקות מבקשה לגילוי ועיון במסמכים מכח סעיף 198א' לחוק החברות וזאת על דרך של דחיית בקשתה ופסיקת הוצאות ושכר טרחה בסך 75,000 ש"ח בתוספת מע"מ לטובת המבקש/בא כוחו.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
הסתלקות מבקשה לגילוי ועיון במסמכים מכח סעיף 198א' לחוק החברות וזאת על דרך של דחיית בקשתה ופסיקת הוצאות ושכר טרחה בסך 75,000 ש"ח בתוספת מע"מ לטובת המבקש/בא כוחו.
הפרקליט המטפל: ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:הסתלקות מבקשה לגילוי ועיון במסמכים מכח סעיף 198א' לחוק החברות וזאת על דרך של דחיית בקשתה ופסיקת הוצאות ושכר טרחה בסך 75,000 ש"ח בתוספת מע"מ לטובת המבקש/בא כוחו.הפרקליט המטפל: ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]7attorney_general_of_israel_27
ת"א 17052-04-17, משה אהרוני נ' בנק הפועלים2017-07-31T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><p>בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שהוגשה מטעם המבקש לשם בחינת ההיתכנות להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם המשיב, בנק הפועלים בע"מ.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).<br /> </p>השאלה המשפטית:
בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שהוגשה מטעם המבקש לשם בחינת ההיתכנות להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם המשיב, בנק הפועלים בע"מ.
הפרקליט המטפל: ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שהוגשה מטעם המבקש לשם בחינת ההיתכנות להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם המשיב, בנק הפועלים בע"מ.הפרקליט המטפל: ליאב וינבאום, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). [1 קבצים]7attorney_general_of_israel_18
בר"ם 9100/15, עריית פתח תקווה נ' עזרא מרדכי2017-07-30T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><ul><li>האם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות, על פי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות התשס""ו-2006 כאשר מדובר בתשלום, שבמועד הגבייה המקורית נגבה כדין, אלא שעולות טענות בשל היעדר השבה של התשלום, לאחר שבמועד מאוחר יותר נוצרה זכאות להשבה. </li><li>האם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות, על פי פרט 11, כאשר אין מחלוקת בין התובע לרשות בנוגע לעצם הזכאות להשבת הכספים, והרשות אף משיבה בפועל את הכספים כאשר פונים אליה, אלא שהמחלוקת נוגעת ל-""דרך ההשבה"" ומתמקדת בשאלות כגון: ייזום ההשבה על ידי הרשות, ומאמצי ונהלי הרשות בנדון; מהירותה של ההשבה היזומה; הדרך שבה מתבצעת ההשבה, וכדומה. האם מדובר בעניין המצוי בסמכותם של בתי המשפט המנהליים בגדרי תובענה ייצוגית נגד רשות, או שמא יש להגיש הליכים מנהליים צרופים בנדון (כגון עתירה לבג""צ)?</li><li>האם חלה חובה על רשות מקומית לקזז את יתרות הזכות של הנישום, מתשלומי החובה המוטלים עליו? האם גביית תשלומי החובה מבלי לבצע קיזוז כאמור, עולה כדי גבייה שלא כדין? ככל שלא חלה חובת קיזוז כזו, האם הרשות מחויבת בעדכון הנישום בקיומן של יתרות זכות? </li><li>האם ניתן לכלול בקבוצה המיוצגת, בגדרי תובענה ייצוגית נגד רשות, תובעים שעילתם צמחה לאחר הגשת בקשת האישור (וטרם מועד אישור בקשת האישור על ידי בית המשפט)? האם ניתן לחייב רשות בגדרי תובענה ייצוגית בהשבה לתקופה העולה על שנתיים, כך שתקופת ההשבה תכלול הן את תקופת השנתיים שקדמה למועד הגשת בקשת האישור והן את התקופה שלאחר הגשת בקשת האישור (ועד מועד אישור בקשת האישור), בה הגבייה נמשכה?</li></ul><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות, על פי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות התשס""ו-2006 כאשר מדובר בתשלום, שבמועד הגבייה המקורית נגבה כדין, אלא שעולות טענות בשל היעדר השבה של התשלום, לאחר שבמועד מאוחר יותר נוצרה זכאות להשבה.
האם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות, על פי פרט 11, כאשר אין מחלוקת בין התובע לרשות בנוגע לעצם הזכאות להשבת הכספים, והרשות אף משיבה בפועל את הכספים כאשר פונים אליה, אלא שהמחלוקת נוגעת ל-""דרך ההשבה"" ומתמקדת בשאלות כגון: ייזום ההשבה על ידי הרשות, ומאמצי ונהלי הרשות בנדון; מהירותה של ההשבה היזומה; הדרך שבה מתבצעת ההשבה, וכדומה. האם מדובר בעניין המצוי בסמכותם של בתי המשפט המנהליים בגדרי תובענה ייצוגית נגד רשות, או שמא יש להגיש הליכים מנהליים צרופים בנדון (כגון עתירה לבג""צ)?
האם חלה חובה על רשות מקומית לקזז את יתרות הזכות של הנישום, מתשלומי החובה המוטלים עליו? האם גביית תשלומי החובה מבלי לבצע קיזוז כאמור, עולה כדי גבייה שלא כדין? ככל שלא חלה חובת קיזוז כזו, האם הרשות מחויבת בעדכון הנישום בקיומן של יתרות זכות?
האם ניתן לכלול בקבוצה המיוצגת, בגדרי תובענה ייצוגית נגד רשות, תובעים שעילתם צמחה לאחר הגשת בקשת האישור (וטרם מועד אישור בקשת האישור על ידי בית המשפט)? האם ניתן לחייב רשות בגדרי תובענה ייצוגית בהשבה לתקופה העולה על שנתיים, כך שתקופת ההשבה תכלול הן את תקופת השנתיים שקדמה למועד הגשת בקשת האישור והן את התקופה שלאחר הגשת בקשת האישור (ועד מועד אישור בקשת האישור), בה הגבייה נמשכה?
הפרקליט המטפל: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות, על פי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות התשס""ו-2006 כאשר מדובר בתשלום, שבמועד הגבייה המקורית נגבה כדין, אלא שעולות טענות בשל היעדר השבה של התשלום, לאחר שבמועד מאוחר יותר נוצרה זכאות להשבה. האם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות, על פי פרט 11, כאשר אין מחלוקת בין התובע לרשות בנוגע לעצם הזכאות להשבת הכספים, והרשות אף משיבה בפועל את הכספים כאשר פונים אליה, אלא שהמחלוקת נוגעת ל-""דרך ההשבה"" ומתמקדת בשאלות כגון: ייזום ההשבה על ידי הרשות, ומאמצי ונהלי הרשות בנדון; מהירותה של ההשבה היזומה; הדרך שבה מתבצעת ההשבה, וכדומה. האם מדובר בעניין המצוי בסמכותם של בתי המשפט המנהליים בגדרי תובענה ייצוגית נגד רשות, או שמא יש להגיש הליכים מנהליים צרופים בנדון (כגון עתירה לבג""צ)?האם חלה חובה על רשות מקומית לקזז את יתרות הזכות של הנישום, מתשלומי החובה המוטלים עליו? האם גביית תשלומי החובה מבלי לבצע קיזוז כאמור, עולה כדי גבייה שלא כדין? ככל שלא חלה חובת קיזוז כזו, האם הרשות מחויבת בעדכון הנישום בקיומן של יתרות זכות? האם ניתן לכלול בקבוצה המיוצגת, בגדרי תובענה ייצוגית נגד רשות, תובעים שעילתם צמחה לאחר הגשת בקשת האישור (וטרם מועד אישור בקשת האישור על ידי בית המשפט)? האם ניתן לחייב רשות בגדרי תובענה ייצוגית בהשבה לתקופה העולה על שנתיים, כך שתקופת ההשבה תכלול הן את תקופת השנתיים שקדמה למועד הגשת בקשת האישור והן את התקופה שלאחר הגשת בקשת האישור (ועד מועד אישור בקשת האישור), בה הגבייה נמשכה?הפרקליט המטפל: יואב שחם, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]9attorney_general_of_israel_28
ת"צ 4159201/16, עמותת עטרת נ' מועצה מקומית גדרה2017-07-19T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><p>עניינה של התובענה, בטענת התובעת לפיה המועצה המקומית גדרה, נוהגת לגבות תשלום עבור פינוי אשפה מעסקים, החל מחודש אוגוסט 2015 וזאת ללא הסמכה מכוחו של חוק עזר לגדרה (שמירת הסדר והניקיון) התשנ"ו-1996 אשר לא נקבעו בו קריטריונים לחיוב בפסולת חריגה, או מכוחו של חוק עזר אחר שאושר כדין. </p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong></p><p>אורלי ברנע, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
עניינה של התובענה, בטענת התובעת לפיה המועצה המקומית גדרה, נוהגת לגבות תשלום עבור פינוי אשפה מעסקים, החל מחודש אוגוסט 2015 וזאת ללא הסמכה מכוחו של חוק עזר לגדרה (שמירת הסדר והניקיון) התשנ"ו-1996 אשר לא נקבעו בו קריטריונים לחיוב בפסולת חריגה, או מכוחו של חוק עזר אחר שאושר כדין.
הפרקליט המטפל:
אורלי ברנע, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:עניינה של התובענה, בטענת התובעת לפיה המועצה המקומית גדרה, נוהגת לגבות תשלום עבור פינוי אשפה מעסקים, החל מחודש אוגוסט 2015 וזאת ללא הסמכה מכוחו של חוק עזר לגדרה (שמירת הסדר והניקיון) התשנ"ו-1996 אשר לא נקבעו בו קריטריונים לחיוב בפסולת חריגה, או מכוחו של חוק עזר אחר שאושר כדין. הפרקליט המטפל:אורלי ברנע, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]3attorney_general_of_israel_6
ת"צ 45237-07-15, שירי נגה נ' א.ד סמארט קאסט בע"מ2017-07-14T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
שאלת הטעיה והונאה בפרסומי המשיבה לעניין ליהוק קטינים ובגירים שבוצעו על ידי המשיבים.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>יעל קרת, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
שאלת הטעיה והונאה בפרסומי המשיבה לעניין ליהוק קטינים ובגירים שבוצעו על ידי המשיבים.
הפרקליט המטפל: יעל קרת, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).השאלה המשפטית:
שאלת הטעיה והונאה בפרסומי המשיבה לעניין ליהוק קטינים ובגירים שבוצעו על ידי המשיבים.
הפרקליט המטפל: יעל קרת, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_41הטעיה
ע"ע 7243-10-15, ליליאן לנדסברג נ' גל - רוב יועצים בע"מ2017-07-09T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלה עקרונית בדבר אחריות המעסיק על פי צו הפנסיה המקיפה ואפשרות בחירת העובדת את מסלול הביטוח. האם רשאי עובד לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה? ותמונת הראי לכך - האם מעסיק מחויב לבטח את עובדו במסלול ביטוח פנסיוני הכולל בחובו אובדן כושר עבודה, ככל שהאחרון הביע את רצונו להיות מבוטח בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה? עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להשיב על השאלה הראשונה בחיוב ועל השאלה השנייה בשלילה. כמו כן, ביום 14.03.18 ניתנה החלטה שהתיק יועבר למתן פסק דין.<br /><br /><strong>הפרקליט המטפל:</strong> דורון יפת, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
שאלה עקרונית בדבר אחריות המעסיק על פי צו הפנסיה המקיפה ואפשרות בחירת העובדת את מסלול הביטוח. האם רשאי עובד לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה? ותמונת הראי לכך - האם מעסיק מחויב לבטח את עובדו במסלול ביטוח פנסיוני הכולל בחובו אובדן כושר עבודה, ככל שהאחרון הביע את רצונו להיות מבוטח בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה? עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להשיב על השאלה הראשונה בחיוב ועל השאלה השנייה בשלילה. כמו כן, ביום 14.03.18 ניתנה החלטה שהתיק יועבר למתן פסק דין.
הפרקליט המטפל: דורון יפת, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:שאלה עקרונית בדבר אחריות המעסיק על פי צו הפנסיה המקיפה ואפשרות בחירת העובדת את מסלול הביטוח. האם רשאי עובד לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה? ותמונת הראי לכך - האם מעסיק מחויב לבטח את עובדו במסלול ביטוח פנסיוני הכולל בחובו אובדן כושר עבודה, ככל שהאחרון הביע את רצונו להיות מבוטח בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה? עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להשיב על השאלה הראשונה בחיוב ועל השאלה השנייה בשלילה. כמו כן, ביום 14.03.18 ניתנה החלטה שהתיק יועבר למתן פסק דין.הפרקליט המטפל: דורון יפת, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]8attorney_general_of_israel_20
עמ"נ 36378-06-16, מ.ד.מ יזמות בניה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים2017-07-09T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />סמכות וועדות ערר לפיצויים והיטלי השבחה לאשר הסדרי פשרה המוגשים להן אף בנושאים של הערכת סיכונים משפטיים.</p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>מורן בראון, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).<br /> </p>השאלה המשפטית:
סמכות וועדות ערר לפיצויים והיטלי השבחה לאשר הסדרי פשרה המוגשים להן אף בנושאים של הערכת סיכונים משפטיים.
הפרקליט המטפל: מורן בראון, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).השאלה המשפטית:סמכות וועדות ערר לפיצויים והיטלי השבחה לאשר הסדרי פשרה המוגשים להן אף בנושאים של הערכת סיכונים משפטיים.הפרקליט המטפל: מורן בראון, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי). [2 קבצים]5attorney_general_of_israel_29
בר"ם 89/17, קציעה גיווין נ' הוועדה המקומית2017-07-04T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית: </strong><br />כיצד יש להתחשב בפוטנציאל תכנוני בתביעות לפי 197 המתייחסות לקרקע חקלאית - שלב השומה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יונתן ברמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.<br /><br /> </p>השאלה המשפטית:
כיצד יש להתחשב בפוטנציאל תכנוני בתביעות לפי 197 המתייחסות לקרקע חקלאית - שלב השומה.
הפרקליט המטפל: יונתן ברמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית: כיצד יש להתחשב בפוטנציאל תכנוני בתביעות לפי 197 המתייחסות לקרקע חקלאית - שלב השומה.הפרקליט המטפל: יונתן ברמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים. [1 קבצים]5attorney_general_of_israel_106
ע"א 2167/16, Sanofi נ' אוניפארם בע"מ2017-06-30T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית: </strong>האם הטעיית רשם הפטנטים על ידי מבקש פטנט מקנה לחברה מתחרה, שהסתמכה על המידע המטעה, עילת תביעה בדיני עשיית עושר ולא במשפטכלפי מבקש הפטנט, בנוסף לכלים המשפטיים שבידי הרשם או בית המשפט, שהוקנו להם בחוק הפטנטים? בהקשרם של דיני ההגבלים העסקיים יש לבחון האם מתקיים ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי של מבקש הארכת הפטנט על פי מבחן אובייקטיבי. </p><p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית: האם הטעיית רשם הפטנטים על ידי מבקש פטנט מקנה לחברה מתחרה, שהסתמכה על המידע המטעה, עילת תביעה בדיני עשיית עושר ולא במשפטכלפי מבקש הפטנט, בנוסף לכלים המשפטיים שבידי הרשם או בית המשפט, שהוקנו להם בחוק הפטנטים? בהקשרם של דיני ההגבלים העסקיים יש לבחון האם מתקיים ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי של מבקש הארכת הפטנט על פי מבחן אובייקטיבי.
הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית: האם הטעיית רשם הפטנטים על ידי מבקש פטנט מקנה לחברה מתחרה, שהסתמכה על המידע המטעה, עילת תביעה בדיני עשיית עושר ולא במשפטכלפי מבקש הפטנט, בנוסף לכלים המשפטיים שבידי הרשם או בית המשפט, שהוקנו להם בחוק הפטנטים? בהקשרם של דיני ההגבלים העסקיים יש לבחון האם מתקיים ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי של מבקש הארכת הפטנט על פי מבחן אובייקטיבי. הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]7attorney_general_of_israel_38
ת"צ 56778-05-16, עמותת צחור נ' סיטיפס2017-06-27T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
עניינה של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בפסילת כל התשלומים המוגדלים שהושתו על נוסעים בידי ""פקידי רכבת"" מאז תחילת הפעלת הרכבת הקלה בירושלים. <br />
לפקידי הרכבת סמכות לפקח על ביצוע התשלום על-ידי הנוסעים, לדרוש תשלום מוגדל במקרה של הפרת חובת התשלום. הליך זה עוסק אך ורק בסמכות של פקידי הרכבת לדרוש תשלום מוגדל, ומשום כך, עמדה זו מתייחסת לסמכות ספציפית זו.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> עינב גיא, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
עניינה של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בפסילת כל התשלומים המוגדלים שהושתו על נוסעים בידי ""פקידי רכבת"" מאז תחילת הפעלת הרכבת הקלה בירושלים.
לפקידי הרכבת סמכות לפקח על ביצוע התשלום על-ידי הנוסעים, לדרוש תשלום מוגדל במקרה של הפרת חובת התשלום. הליך זה עוסק אך ורק בסמכות של פקידי הרכבת לדרוש תשלום מוגדל, ומשום כך, עמדה זו מתייחסת לסמכות ספציפית זו.
הפרקליט המטפל: עינב גיא, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).השאלה המשפטית:
עניינה של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בפסילת כל התשלומים המוגדלים שהושתו על נוסעים בידי ""פקידי רכבת"" מאז תחילת הפעלת הרכבת הקלה בירושלים.
לפקידי הרכבת סמכות לפקח על ביצוע התשלום על-ידי הנוסעים, לדרוש תשלום מוגדל במקרה של הפרת חובת התשלום. הליך זה עוסק אך ורק בסמכות של פקידי הרכבת לדרוש תשלום מוגדל, ומשום כך, עמדה זו מתייחסת לסמכות ספציפית זו.
הפרקליט המטפל: עינב גיא, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_22מנהלי- סמכויות
ת"צ 31297-01-17, נועם חיים זיצמן נ' ידיעות אחרונות בע"מ2017-06-21T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
שאלת המשך עיכוב ההליכים בתובענה עד למועד קבלת ההחלטה אם יוגש כתב אישום בפרשה זו אם לאו. </p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>אורי קידר, ניר גורדון, שמרית סמג'ה , פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
שאלת המשך עיכוב ההליכים בתובענה עד למועד קבלת ההחלטה אם יוגש כתב אישום בפרשה זו אם לאו.
הפרקליט המטפל: אורי קידר, ניר גורדון, שמרית סמג'ה , פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:
שאלת המשך עיכוב ההליכים בתובענה עד למועד קבלת ההחלטה אם יוגש כתב אישום בפרשה זו אם לאו.
הפרקליט המטפל: אורי קידר, ניר גורדון, שמרית סמג'ה , פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_21עיכוב הליכים אזרחיים
ע"א 7927/14; ע"א 7679/15, גן צבי, קריית ספר (דיור מודיעין) בע"מ נ' אלחנן ארלבוים2017-06-19T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />עמדה זו הינה עמדה משלימה לעמדה הראשונה שהוגשה בתיק. התיק עסק בגביית יתר של חברות משכנות בקרית ספר בגין העברת זכויות רישום מהחברה המשכנת לרוכשים, בסכומים אשר גבוהים מהסכומים שנקבעו בצו הפיקוח. הוגשה עמדה ראשונה לפיה כי על החברות המשכנות לגבות מחירים בהתאם לצו. במסגרת הערעור, נתבקש היועמ""ש לתת את עמדתו בנוגע לשאלה האם קיימת חובה על החברה המשכנת לערוך רישום בכלל ובנסיבות תיק זה בפרט (באיו""ש). <br />עמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה כי חברת קריית ספר, חייבת לקיים רישום מסודר של בעלי הזכויות בדירות שמכרה, כל עוד לא הסדירה את הבניינים כבית משותף, לא רשמה את הדירות על שם רוכשיהן או חליפי הרוכשים (מקום שהזכויות הועברו), וכל עוד אין הדירות רשומות במרשם המקרקעין.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
עמדה זו הינה עמדה משלימה לעמדה הראשונה שהוגשה בתיק. התיק עסק בגביית יתר של חברות משכנות בקרית ספר בגין העברת זכויות רישום מהחברה המשכנת לרוכשים, בסכומים אשר גבוהים מהסכומים שנקבעו בצו הפיקוח. הוגשה עמדה ראשונה לפיה כי על החברות המשכנות לגבות מחירים בהתאם לצו. במסגרת הערעור, נתבקש היועמ""ש לתת את עמדתו בנוגע לשאלה האם קיימת חובה על החברה המשכנת לערוך רישום בכלל ובנסיבות תיק זה בפרט (באיו""ש).
עמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה כי חברת קריית ספר, חייבת לקיים רישום מסודר של בעלי הזכויות בדירות שמכרה, כל עוד לא הסדירה את הבניינים כבית משותף, לא רשמה את הדירות על שם רוכשיהן או חליפי הרוכשים (מקום שהזכויות הועברו), וכל עוד אין הדירות רשומות במרשם המקרקעין.
הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:עמדה זו הינה עמדה משלימה לעמדה הראשונה שהוגשה בתיק. התיק עסק בגביית יתר של חברות משכנות בקרית ספר בגין העברת זכויות רישום מהחברה המשכנת לרוכשים, בסכומים אשר גבוהים מהסכומים שנקבעו בצו הפיקוח. הוגשה עמדה ראשונה לפיה כי על החברות המשכנות לגבות מחירים בהתאם לצו. במסגרת הערעור, נתבקש היועמ""ש לתת את עמדתו בנוגע לשאלה האם קיימת חובה על החברה המשכנת לערוך רישום בכלל ובנסיבות תיק זה בפרט (באיו""ש). עמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה כי חברת קריית ספר, חייבת לקיים רישום מסודר של בעלי הזכויות בדירות שמכרה, כל עוד לא הסדירה את הבניינים כבית משותף, לא רשמה את הדירות על שם רוכשיהן או חליפי הרוכשים (מקום שהזכויות הועברו), וכל עוד אין הדירות רשומות במרשם המקרקעין.הפרקליט המטפל: יעל מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]9attorney_general_of_israel_23
רע"א 5860/16, פייסבוק נ' אוהד בן חמו2017-05-23T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם תניית שיפוט שמחייבת צרכן להגיש תביעה נגד חברה מסחרית גדולה בחו"ל מהווה תניה מקפחת בחוזה אחיד.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם תניית שיפוט שמחייבת צרכן להגיש תביעה נגד חברה מסחרית גדולה בחו"ל מהווה תניה מקפחת בחוזה אחיד.
הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם תניית שיפוט שמחייבת צרכן להגיש תביעה נגד חברה מסחרית גדולה בחו"ל מהווה תניה מקפחת בחוזה אחיד.הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]2attorney_general_of_israel_26
עע"מ 1263/16, האחים ישראל בע"מ נ' עיריית ירושלים ואח'2017-05-17T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם ועדות הערר מוסמכות לדון בטענות המועלות כנגד חיובים בהיטלי השבחה בעילות או טענות המצויות מחוץ לחוק התכנון והבנייה.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>מיכל צוק שפיר, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
האם ועדות הערר מוסמכות לדון בטענות המועלות כנגד חיובים בהיטלי השבחה בעילות או טענות המצויות מחוץ לחוק התכנון והבנייה.
הפרקליט המטפל: מיכל צוק שפיר, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:
האם ועדות הערר מוסמכות לדון בטענות המועלות כנגד חיובים בהיטלי השבחה בעילות או טענות המצויות מחוץ לחוק התכנון והבנייה.
הפרקליט המטפל: מיכל צוק שפיר, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]3attorney_general_of_israel_98היטל השבחה
בר"מ 1375/17, המועצה האזורית גזר נ' יאיר אהרונוסון2017-05-03T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
בקשת עיכוב וביצוע ורשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים. בהליכים משפטיים (ללא מעורבות המדינה) הצדדים הגיעו להסכמו בנוגע לסגירתו של כביש בלתי חוקי המחבר בין המושב יציץ לבין רמות מאיר. על אף הסכמות הצדדים, שקיבלו תוקף של פסק דין המועצה הגישה בקשה לבית המשפט קמא לקיים דיון דחוף ובקשה למתן ארכה להסדרת הכביש, בית המשפט דחה את הבקשה בטענה שהצדדים התחייבו שלא לפנות ולהגיש כל הליך נוסף שעניינו ביטול או עיכוב פסק דין. במסגרת הבר"מ ניתן צו ארעי לפיו לא ייהרס הכביש נשוא הבקשה עד להכרעה בבקשה. </p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יובל רויטמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
בקשת עיכוב וביצוע ורשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים. בהליכים משפטיים (ללא מעורבות המדינה) הצדדים הגיעו להסכמו בנוגע לסגירתו של כביש בלתי חוקי המחבר בין המושב יציץ לבין רמות מאיר. על אף הסכמות הצדדים, שקיבלו תוקף של פסק דין המועצה הגישה בקשה לבית המשפט קמא לקיים דיון דחוף ובקשה למתן ארכה להסדרת הכביש, בית המשפט דחה את הבקשה בטענה שהצדדים התחייבו שלא לפנות ולהגיש כל הליך נוסף שעניינו ביטול או עיכוב פסק דין. במסגרת הבר"מ ניתן צו ארעי לפיו לא ייהרס הכביש נשוא הבקשה עד להכרעה בבקשה.
הפרקליט המטפל: יובל רויטמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:
בקשת עיכוב וביצוע ורשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים. בהליכים משפטיים (ללא מעורבות המדינה) הצדדים הגיעו להסכמו בנוגע לסגירתו של כביש בלתי חוקי המחבר בין המושב יציץ לבין רמות מאיר. על אף הסכמות הצדדים, שקיבלו תוקף של פסק דין המועצה הגישה בקשה לבית המשפט קמא לקיים דיון דחוף ובקשה למתן ארכה להסדרת הכביש, בית המשפט דחה את הבקשה בטענה שהצדדים התחייבו שלא לפנות ולהגיש כל הליך נוסף שעניינו ביטול או עיכוב פסק דין. במסגרת הבר"מ ניתן צו ארעי לפיו לא ייהרס הכביש נשוא הבקשה עד להכרעה בבקשה.
הפרקליט המטפל: יובל רויטמן, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]3attorney_general_of_israel_95ות"ל- ועדה לתשתיות לאומיות
בג"ץ 5903/15, בג"ץ 611/16, ארגון עמק שווה ואח'2017-04-25T21:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />נוכח חילוקי הדעות בין הצדדים בעניינים שבעובדה, בין היתר, באשר למצב הדברים שקדם להצבת השערים בשטחי E ו- G, ובכל הנוגע לסיכונים לעתיקות ולבטחון בשטחים נושא העתירות.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> רועי שויקה, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
נוכח חילוקי הדעות בין הצדדים בעניינים שבעובדה, בין היתר, באשר למצב הדברים שקדם להצבת השערים בשטחי E ו- G, ובכל הנוגע לסיכונים לעתיקות ולבטחון בשטחים נושא העתירות.
הפרקליט המטפל: רועי שויקה, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:נוכח חילוקי הדעות בין הצדדים בעניינים שבעובדה, בין היתר, באשר למצב הדברים שקדם להצבת השערים בשטחי E ו- G, ובכל הנוגע לסיכונים לעתיקות ולבטחון בשטחים נושא העתירות.הפרקליט המטפל: רועי שויקה, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[3 קבצים]5attorney_general_of_israel_99
עע"מ 2439/16, אהוד שפיר נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים2017-03-04T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />האם התשלום בגין סיורי עששיות שהפעילה רשות הטבע והגנים באתרים שבניהולה, הם בגדר "תשלום חובה" או "מחיר"? וכנגזרת מכך, האם נדרשת הסמכה בדין לצורך גביית תשלומים אלו, והאם ניתן להגיש תובענה ייצוגית לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, שעניינו בתשלומי חובה בלבד?</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: ברק מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
האם התשלום בגין סיורי עששיות שהפעילה רשות הטבע והגנים באתרים שבניהולה, הם בגדר "תשלום חובה" או "מחיר"? וכנגזרת מכך, האם נדרשת הסמכה בדין לצורך גביית תשלומים אלו, והאם ניתן להגיש תובענה ייצוגית לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, שעניינו בתשלומי חובה בלבד?
הפרקליט המטפל : ברק מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:האם התשלום בגין סיורי עששיות שהפעילה רשות הטבע והגנים באתרים שבניהולה, הם בגדר "תשלום חובה" או "מחיר"? וכנגזרת מכך, האם נדרשת הסמכה בדין לצורך גביית תשלומים אלו, והאם ניתן להגיש תובענה ייצוגית לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, שעניינו בתשלומי חובה בלבד?הפרקליט המטפל: ברק מימון, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]9attorney_general_of_israel_19
בר"ם 4367/16, אהרן מאיר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הוד השרון2017-02-28T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
האם ועדת ערר אשר דנה בעררים שעניינם חיוב בהיטל השבחה רשאית לשקול גם שיקולים הנוגעים לגביית מס.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> רנאד עיד, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
האם ועדת ערר אשר דנה בעררים שעניינם חיוב בהיטל השבחה רשאית לשקול גם שיקולים הנוגעים לגביית מס.
הפרקליט המטפל: רנאד עיד, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:
האם ועדת ערר אשר דנה בעררים שעניינם חיוב בהיטל השבחה רשאית לשקול גם שיקולים הנוגעים לגביית מס.
הפרקליט המטפל: רנאד עיד, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]3attorney_general_of_israel_94החלטות ועדות ערר
רע''א 3456/13, חברת החשמל לישראל בע''מ נ' יונתן שליידר2017-02-11T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
עניינה של בקשת רשות הערעור דנן בשתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד חברת החשמל, בעילות הבאות: הראשונה, נוגעת לטענות בדבר גביית יתר של תעריפי החשמל מהציבור, נוכח רכיבי שכר בלתי חוקיים, ששילמה חברת החשמל לעובדיה. השנייה, נוגעת לטענות בדבר טעות אקטוארית של חברת החשמל בחישוב התחייבויות הפנסיה לעובדיה, אשר השפיעה אף היא, לשיטת המשיבים, על תעריפי החשמל.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> יעל בר לב ולימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
עניינה של בקשת רשות הערעור דנן בשתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד חברת החשמל, בעילות הבאות: הראשונה, נוגעת לטענות בדבר גביית יתר של תעריפי החשמל מהציבור, נוכח רכיבי שכר בלתי חוקיים, ששילמה חברת החשמל לעובדיה. השנייה, נוגעת לטענות בדבר טעות אקטוארית של חברת החשמל בחישוב התחייבויות הפנסיה לעובדיה, אשר השפיעה אף היא, לשיטת המשיבים, על תעריפי החשמל.
הפרקליט המטפל: יעל בר לב ולימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
עניינה של בקשת רשות הערעור דנן בשתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד חברת החשמל, בעילות הבאות: הראשונה, נוגעת לטענות בדבר גביית יתר של תעריפי החשמל מהציבור, נוכח רכיבי שכר בלתי חוקיים, ששילמה חברת החשמל לעובדיה. השנייה, נוגעת לטענות בדבר טעות אקטוארית של חברת החשמל בחישוב התחייבויות הפנסיה לעובדיה, אשר השפיעה אף היא, לשיטת המשיבים, על תעריפי החשמל.
הפרקליט המטפל: יעל בר לב ולימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_35בר"ע
ע"א 6187/15, פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' מיכאל צולר ואח'2017-02-11T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />שאלת ידיעת "הרגולטור" ומשמעותה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
שאלת ידיעת "הרגולטור" ומשמעותה.
הפרקליט המטפל: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:שאלת ידיעת "הרגולטור" ומשמעותה.הפרקליט המטפל: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]2attorney_general_of_israel_16
דנ"א 10181/16, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה- ראשון לציון נ' פרחי ביקל ואח'2017-02-08T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p>
<p>בקשה לדיון נוסף על פסק הדין בע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון (15.12.2016). השאלה המשפטית היא שאלת חוקיות הפרקטיקה של הסכמי שיפוי, שבהם מתחייב היזם לשפות את הוועדה המקומית על חיוביה העתידיים בגין תביעות פיצוי על פי סעיף 197, וקביעות פסק הדין הנ"ל לפיהן הפרקטיקה אינה חוקית.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>שמרית גולן, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>
<p> </p>השאלה המשפטית:
בקשה לדיון נוסף על פסק הדין בע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון (15.12.2016). השאלה המשפטית היא שאלת חוקיות הפרקטיקה של הסכמי שיפוי, שבהם מתחייב היזם לשפות את הוועדה המקומית על חיוביה העתידיים בגין תביעות פיצוי על פי סעיף 197, וקביעות פסק הדין הנ"ל לפיהן הפרקטיקה אינה חוקית.
הפרקליט המטפל: שמרית גולן, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
בקשה לדיון נוסף על פסק הדין בע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון (15.12.2016). השאלה המשפטית היא שאלת חוקיות הפרקטיקה של הסכמי שיפוי, שבהם מתחייב היזם לשפות את הוועדה המקומית על חיוביה העתידיים בגין תביעות פיצוי על פי סעיף 197, וקביעות פסק הדין הנ"ל לפיהן הפרקטיקה אינה חוקית.
הפרקליט המטפל: שמרית גולן, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.
[2 קבצים]5attorney_general_of_israel_17פיצויים
רע"א 8499/15; רע"א 8778/15, להק תעופה בע"מ, שפירית תעופה בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח2017-01-31T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />אבן הבוחן לחיוב המזיק או מבטחו היא סבירות ההטבה. סוגיית סבירות ההטבה מעוררת שאלות בשני מישורים- הראשון, סבירות עצם הזנקת המסוק לשם פינוי הנפגע והשניף סבירות העלות הנדרשת כשיפוי עבור קיומה של הטיסה. <br /><strong>הפרקליט המטפל:</strong> אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
אבן הבוחן לחיוב המזיק או מבטחו היא סבירות ההטבה. סוגיית סבירות ההטבה מעוררת שאלות בשני מישורים- הראשון, סבירות עצם הזנקת המסוק לשם פינוי הנפגע והשניף סבירות העלות הנדרשת כשיפוי עבור קיומה של הטיסה.
הפרקליט המטפל: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:אבן הבוחן לחיוב המזיק או מבטחו היא סבירות ההטבה. סוגיית סבירות ההטבה מעוררת שאלות בשני מישורים- הראשון, סבירות עצם הזנקת המסוק לשם פינוי הנפגע והשניף סבירות העלות הנדרשת כשיפוי עבור קיומה של הטיסה. הפרקליט המטפל: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]6attorney_general_of_israel_15
ת"צ 27485-02/16, אלי עברון נ' עריית הוד השרון2017-01-29T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />עניינה של התובענה הייצוגית שבכותרת הוא הוצאת שומת ארנונה, אשר מבקשת לשנות את החיובים אשר הושתו על נישום למפרע, ולהוסיף לחיובי הארנונה השוטפים חיוב בגין שטחים שלא חוייבו עד לאותה עת, וזאת לאור עריכת מדידה מחודשת של הנכסים.</p><p><strong>הפרקליט המטפל</strong>: ליפז סרוסי דותן, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
עניינה של התובענה הייצוגית שבכותרת הוא הוצאת שומת ארנונה, אשר מבקשת לשנות את החיובים אשר הושתו על נישום למפרע, ולהוסיף לחיובי הארנונה השוטפים חיוב בגין שטחים שלא חוייבו עד לאותה עת, וזאת לאור עריכת מדידה מחודשת של הנכסים.
הפרקליט המטפל : ליפז סרוסי דותן, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:עניינה של התובענה הייצוגית שבכותרת הוא הוצאת שומת ארנונה, אשר מבקשת לשנות את החיובים אשר הושתו על נישום למפרע, ולהוסיף לחיובי הארנונה השוטפים חיוב בגין שטחים שלא חוייבו עד לאותה עת, וזאת לאור עריכת מדידה מחודשת של הנכסים.הפרקליט המטפל: ליפז סרוסי דותן, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]9attorney_general_of_israel_36
ת"א 12544-11-14, משה כהן, אילנה כהן נ' המכללה הטכנולוגית לנשים מדרשת מוריה2017-01-29T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><p><strong>האם קיים סייג להעדתו של שופט (בעניין אשר איננו קשור לתפקידו כשופט) במקרה בו הוא יוזם ההליך ומבקש להעיד.</strong> בתמצית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי בנסיבות המקרה הפרטני שהתעורר במסגרת התובענה שבכותרת, אין מניעה להעיד את השופט אשר הינו בעל דין ויוזם התביעה.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> סימה אזולאי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).</p>השאלה המשפטית:
האם קיים סייג להעדתו של שופט (בעניין אשר איננו קשור לתפקידו כשופט) במקרה בו הוא יוזם ההליך ומבקש להעיד. בתמצית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי בנסיבות המקרה הפרטני שהתעורר במסגרת התובענה שבכותרת, אין מניעה להעיד את השופט אשר הינו בעל דין ויוזם התביעה.
הפרקליט המטפל: סימה אזולאי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).השאלה המשפטית:האם קיים סייג להעדתו של שופט (בעניין אשר איננו קשור לתפקידו כשופט) במקרה בו הוא יוזם ההליך ומבקש להעיד. בתמצית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי בנסיבות המקרה הפרטני שהתעורר במסגרת התובענה שבכותרת, אין מניעה להעיד את השופט אשר הינו בעל דין ויוזם התביעה.הפרקליט המטפל: סימה אזולאי, פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).[1 קבצים]3attorney_general_of_israel_14
ע"ב 12387/09, טרם סדלרקו נ' גושן שירותי ביטחון פרטיים ומסחריים בע"מ2017-01-21T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לקבלת זכויות מכוח חוקי המגן. עקב כך, התבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להסדר הפשרה שעליו סיכמו הצדדים טרם ההכרעה בשאלה האם יש לאשר את התובענה כייצוגית. <br />ביום 31.10.17 ניתן פסק דין שאישר את הסדר הפשרה ובתוך כך דחה את הסתייגויות היועץ המשפטי לממשלה (בעמדה השלישית שהוגשה מטעמו) מאישור ההסדר.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> דורון יפת, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לקבלת זכויות מכוח חוקי המגן. עקב כך, התבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להסדר הפשרה שעליו סיכמו הצדדים טרם ההכרעה בשאלה האם יש לאשר את התובענה כייצוגית.
ביום 31.10.17 ניתן פסק דין שאישר את הסדר הפשרה ובתוך כך דחה את הסתייגויות היועץ המשפטי לממשלה (בעמדה השלישית שהוגשה מטעמו) מאישור ההסדר.
הפרקליט המטפל: דורון יפת, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לקבלת זכויות מכוח חוקי המגן. עקב כך, התבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להסדר הפשרה שעליו סיכמו הצדדים טרם ההכרעה בשאלה האם יש לאשר את התובענה כייצוגית. ביום 31.10.17 ניתן פסק דין שאישר את הסדר הפשרה ובתוך כך דחה את הסתייגויות היועץ המשפטי לממשלה (בעמדה השלישית שהוגשה מטעמו) מאישור ההסדר.הפרקליט המטפל: דורון יפת, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]8attorney_general_of_israel_37
ע"א 6407/14, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כרמיאל נ' אחמד מסרי ואח'2017-01-16T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
סוגיית תחולתו של סעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המתיר להפקיע ללא תשלום פיצויים עד 40% משטח המקרקעין, במקרה של הפקעה חלקית שלא השביחה את החלק הנותר של המקרקעין.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> שמרית גולן, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
סוגיית תחולתו של סעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המתיר להפקיע ללא תשלום פיצויים עד 40% משטח המקרקעין, במקרה של הפקעה חלקית שלא השביחה את החלק הנותר של המקרקעין.
הפרקליט המטפל: שמרית גולן, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
סוגיית תחולתו של סעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המתיר להפקיע ללא תשלום פיצויים עד 40% משטח המקרקעין, במקרה של הפקעה חלקית שלא השביחה את החלק הנותר של המקרקעין.
הפרקליט המטפל: שמרית גולן, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]5attorney_general_of_israel_11הפקעות
בר"ם 4530/15, מועצה מקומית אעבלין נ' מוסד בית אלחנאן בע"מ2017-01-16T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong><br />
שאלת פרשנותו של סעיף 5ג(ה)(6) לפקודת הפטורים ומידת תחולתו של הפטור מתשלום ארנונה הניתן לפי סעיף זה, ביחס לנישומים הפועלים למטרת רווח.</p>
<p><strong>הפרקליט המטפל: </strong>ליאורה וייס-בנסקי ויונתן נד"ב, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.</p>השאלה המשפטית:
שאלת פרשנותו של סעיף 5ג(ה)(6) לפקודת הפטורים ומידת תחולתו של הפטור מתשלום ארנונה הניתן לפי סעיף זה, ביחס לנישומים הפועלים למטרת רווח.
הפרקליט המטפל: ליאורה וייס-בנסקי ויונתן נד"ב, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.השאלה המשפטית:
שאלת פרשנותו של סעיף 5ג(ה)(6) לפקודת הפטורים ומידת תחולתו של הפטור מתשלום ארנונה הניתן לפי סעיף זה, ביחס לנישומים הפועלים למטרת רווח.
הפרקליט המטפל: ליאורה וייס-בנסקי ויונתן נד"ב, פרקליטות המדינה מחלקת הבג"צים.[1 קבצים]5attorney_general_of_israel_97עניינה של הבקשה, בשאלת פירושו של פטור מארנונה הניתן לפי פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938
עב"ל 3393-10-14, המוסד לביטוח לאומי נגד אורמת מערכות בע"מ2017-01-14T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p><p>חברת הכנסה מסוימת (הקצאת אופציות לעובדים) נתפשה בשעתו ע"י המעסיק כהכנסה פירותית ובהתאם בוצע ניכוי מס הכנסה במקור והפרשת דמי ביטוח לאומי. לימים, בית המשפט העליון קבע בהלכה שיפוטית תקדימית שסוג הכנסה זה הינה הונית. השאלה היא האם בנסיבות אלו חייב המוסד להשיב למעסיק את דמי הביטוח שהועברו לו, מכוח עקרון התחולה הרטרואקטיבית, או שבשל מאפייניו המיוחדים של דיני הביטוח הלאומי אין חובה שכזו.</p><p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> איתמר הר אבן, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
חברת הכנסה מסוימת (הקצאת אופציות לעובדים) נתפשה בשעתו ע"י המעסיק כהכנסה פירותית ובהתאם בוצע ניכוי מס הכנסה במקור והפרשת דמי ביטוח לאומי. לימים, בית המשפט העליון קבע בהלכה שיפוטית תקדימית שסוג הכנסה זה הינה הונית. השאלה היא האם בנסיבות אלו חייב המוסד להשיב למעסיק את דמי הביטוח שהועברו לו, מכוח עקרון התחולה הרטרואקטיבית, או שבשל מאפייניו המיוחדים של דיני הביטוח הלאומי אין חובה שכזו.
הפרקליט המטפל: איתמר הר אבן, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:חברת הכנסה מסוימת (הקצאת אופציות לעובדים) נתפשה בשעתו ע"י המעסיק כהכנסה פירותית ובהתאם בוצע ניכוי מס הכנסה במקור והפרשת דמי ביטוח לאומי. לימים, בית המשפט העליון קבע בהלכה שיפוטית תקדימית שסוג הכנסה זה הינה הונית. השאלה היא האם בנסיבות אלו חייב המוסד להשיב למעסיק את דמי הביטוח שהועברו לו, מכוח עקרון התחולה הרטרואקטיבית, או שבשל מאפייניו המיוחדים של דיני הביטוח הלאומי אין חובה שכזו.הפרקליט המטפל: איתמר הר אבן, המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]8attorney_general_of_israel_13
ע"א 1248/15, fisher Price Inc נ' דוורון- ייבוא וייצוא בע"מ2016-12-31T22:00:00Z<p><strong>השאלה המשפטית:</strong></p>
<p>פרשנות לסעיף 7 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 וכן האיזונים הראויים להסדר הקבוע בו וזאת לפי לשונו של סעיף זה ולפי תכליתו. </p>
<p><strong>הפרקליט המטפל:</strong> לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>השאלה המשפטית:
פרשנות לסעיף 7 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 וכן האיזונים הראויים להסדר הקבוע בו וזאת לפי לשונו של סעיף זה ולפי תכליתו.
הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.השאלה המשפטית:
פרשנות לסעיף 7 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 וכן האיזונים הראויים להסדר הקבוע בו וזאת לפי לשונו של סעיף זה ולפי תכליתו.
הפרקליט המטפל: לימור פלד, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[2 קבצים]7attorney_general_of_israel_7זכויות יוצרים
בר"ם 5896/15 הצדדים: רוני אלבק נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון2016-05-14T21:00:00Z<p>אל מי ומתי, בעל זכויות במקרקעין להגיש בקשה לפטור מהיטל השבחה?</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>תדמור עציון, מחלקת הבגצ"ים.</p>אל מי ומתי, בעל זכויות במקרקעין להגיש בקשה לפטור מהיטל השבחה?
פרקליט/ה מטפל/ת: תדמור עציון, מחלקת הבגצ"ים.אל מי ומתי, בעל זכויות במקרקעין להגיש בקשה לפטור מהיטל השבחה?פרקליט/ה מטפל/ת: תדמור עציון, מחלקת הבגצ"ים.195896-15
רע"א 4936-20, סומרין נ' הימנותא<p>העמדה עוסקת במאפייניה של "רשות במקרקעין", ובפרט בשאלה, האם ניתן להוריש "רשות במקרקעין", וזאת בנסיבותיו הייחודיות של המקרה שבנדון.</p><p><strong>פרקליט/ה מטפל/ת: </strong>אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.</p>העמדה עוסקת במאפייניה של "רשות במקרקעין", ובפרט בשאלה, האם ניתן להוריש "רשות במקרקעין", וזאת בנסיבותיו הייחודיות של המקרה שבנדון.
פרקליט/ה מטפל/ת: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.העמדה עוסקת במאפייניה של "רשות במקרקעין", ובפרט בשאלה, האם ניתן להוריש "רשות במקרקעין", וזאת בנסיבותיו הייחודיות של המקרה שבנדון.פרקליט/ה מטפל/ת: אפי יגל, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.[1 קבצים]54836-20